סוס פרז'וואלסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןסוס פז'בלסקי
סוס פז'בלסקי
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מפריטי פרסה
משפחה: סוסיים
סוג: סוס
מין: סוס רמכי
תת־מין: סוס פז'בלסקי
שם מדעי
Equus ferus przewalskii
תחום תפוצה
תפוצת סוס פז'בלסקי

סוס פְזֶ'בָלסקי (שם מדעי: Equus ferus przewalskii, במונגולית: тахь טאחי, בסינית: 野马 יֳמַה, "סוס בר"), תת-מין של המין סוס רמכי. זהו סוס הבר היחיד שקיים בימינו וייתכן שממנו בוית סוס הבית[1], למרות שבדיקות גנום מיטוכונדריאלי שוללות סברה זו[2].

למרות יכולתו להתרבות עם סוסי בית ולהוליד צאצאים פוריים, נבדל סוס פְזֶ'בָלסקי מהסוס המבוית במספר הכרומוזומים[3] 2n = 66, (בסוס הבית 2n = 64). בנוסף, הופעתו נראית מלאה בהשוואה לסוסים מבויתים, רגליו קצרות, צווארו קצר ולסתו גדולה וחזקה. גובהו הממוצע הוא 1.32 מטר, אורכו הוא 2.1 מטר ואורך הזנב הוא 90 ס"מ ומשקלו הוא בסביבות 300 ק"ג. צבעו דומה לצבע הדון אצל הסוסים המבויתים. צבעו נע בין חום כהה ברעמה (שעומדת זקופה) לחום חיוור בצדדים ולצהבהב-לבן בבטן, רגליו של סוס זה הן מפוספסות במקצת.

ציורי מערות שהתגלו באיטליה, דרום צרפת וצפון ספרד המתוארכים לשנים רבות לפני הספירה, מציגים דמויות סוסים הדומים לסוס פְזֶ'בָלסקי. התיעוד הכתוב הראשון אשר מתייחס לסוס, הוא מהמאה ה-10 בטיבט, תיעוד נוסף מתאר מפגש בין ג'ינגיס ח'אן לסוסים-1226. תיעוד נוסף מ-1630 מתאר שסוס במראה זה נמסר כמתנה יקרת ערך לשליט מנצ'וריה. במילון מנצ'ורי משנת 1771 מתואר "סוס בר מהערבות". סוס פְזֶ'בָלסקי לא תואר בספרו של קארולוס ליניאוס Systema Naturae שפורסם בשנת 1758. העדות הראשונה שפורסמה בעולם המערבי היא מרופא סקוטי בשם ג'ון בל, שטייל בשירות פיוטר הגדול בשנים 1719-1722 וצפה בעדרי סוסים בסמוך לגבול סין-מונגוליה באזור קו רוחב 43-50 צפון וקו אורך 85-97 מזרח[4].
עד לסוף המאה ה-18, תפוצתו של תת-המין הייתה מגרמניה, דרך ערבות רוסיה, מזרחה עד קזחסטן, מונגוליה וצפון סין[5]. אזורי המחיה הנרחבים הצטמצמו עקב הפיכתם לשטחי חקלאות, גם תהליך הביות פגע במאפייניו של מין הבר. לאחר תקופה זו, סבל המין מירידה קטסטרופלית במספר פרטיו. אוכלוסיות מבודדות גאוגרפית של סוס פְזֶ'בָלסקי נותרו בערבות מרכז אסיה, פריטים אחרונים נראו בדרום-מערב מונגוליה, שם נצפו בשנת 1881 על ידי החוקר הרוסי ניקולאי פרז'בלסקי (Przhevalsky) ששמע שמועות על קיומם. החוקר שלח שרידי גולגולת ועור אל האקדמיה הפטרבורגית למדעים, אלו נחקרו על ידי פוליאקוב שקבע שמדובר בפרט מן הבר ונתן לסוס את שמו. הפרט האחרון בבר נכחד ב-1968[6].

מאז תחילת המאה ה-20 נכחו פריטים של סוס פז'בלסקי במספר גני חיות, שנים מעטות לאחר הכחדתו מהטבע החלו חוקרים לבדוק את התאמתו וסיכוייו להשבה. בשנת 1976 הראו מחקרים אחדים על שונות גנטית מעטה ותופעות צוואר בקבוק המזוהות עם סחף גנטי, שהיא כנראה המקור להיכחדותו בטבע[7]. ייסוד גרעיני רבייה בארצות שונות (בעיקר גרמניה והולנד) והכלאות מבוקרות בין פרטים שהראו שונות גנטית רבה יחסית, הביאו לשינוי התוצאות. בשנים 1992-2001 הוחזרו לטבע במונגוליה 81 פרטים[8][6].

איגוד השימור העולמי IUCN הגדיר את מצב השימור של המין משנות ה-60 עד 1996 כנכחד בטבע (EW). ב-2008 הוערך מצב השימור שלו כ- בסכנת הכחדה חמורה (CR). סכנת ההכחדה החמורה בשל רבייה עם סוסים מבויתים, שונות גנטית מעטה ומחלות. בשל גודל האוכלוסייה עלולים להשפיע עליה אירועים אקראיים כמזג אוויר קשה. בשנת 2011 הוערך מצב השימור שלו כבסכנת הכחדה (EN), הסיבות להערכה המחודשת היו כי "האוכלוסייה מונה יותר מ-50 פרטים בוגרים החיים בטבע בחופשיות במשך 5 השנים האחרונות"[4].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Macdonald, D. (2001) The New Encyclopaedia of Mammals. Oxford University Press, Oxford.
  2. ^ Vilà, C., Leonard, J.A., Gotherstrom, A., Marklund, S., Sandberg, K., Lide, K., Wayne, R.K. and Ellegren, H. 2001. Widespread Origins of Domestic Horse Lineages. Science 291: 474-477.
  3. ^ Ryder, O. 1994. Genetic Studies of Przewalski's Horses and their impact on Conservation. In: L. Boyd and D.A. Houpt (eds), Przewalski's horse: The History and Biology of an Endangered Species, pp. 75-92. State University of New York Press, Albany, New York, USA.
  4. ^ 4.0 4.1 Equus ferus (Asian Wild Horse, Mongolian Wild Horse, Przewalski's Horse)
  5. ^ Nowak, R. M. 1999. Walker's Mammals of the World. The Johns Hopkins University Press, Baltimore, USA and London, UK.
  6. ^ 6.0 6.1 Foundation for the Preservation and Protection of the Przewalski's Horse (September, 2009) http://www.treemail.nl/takh
  7. ^ Lau, A. N., L. Peng, H. Goto, L. Chemnick, O. A. Ryder, and K. D. Markova. 2009. Horse domestication and conservation genetics of Przewalski’s horse inferred from sex chromosomal and autosomal sequences. Mol. Biol. Evol. 26:199–208.
  8. ^ The Takhi Story (April, 2002) http://www.takhi.org