נתן אליהשווילי
נתן אליהשווילי (תרנ"ג, 1893 - י"ב באדר ב' תרפ"ט, 24 במרץ 1929) מורה עברי ומחנך יהודי גאורגי, מראשי התנועה הציונית בגאורגיה, שייסד בית ספר עברי בטביליסי.
תולדות חייו
אליהשוולי נולד בשנת 1893 בעיירה צחינוואלי שבגאורגיה. האוכלוסייה היהודית בעיירה כללה למעלה מ-500 משפחות שהתפללו בשבעה בתי כנסת. בילדותו למד בחדר. השד"ר הרב אברהם חוולס הבחין בכישרונו של הצעיר, ולקח אותו עמו לישיבת ה״חפץ חיים״ בראדין, שם למד כשנה, וכן למד בבית המדרש למורים בווילנא. הרב אמר עליו: ״בין תלמידי הרבים, הצטיין מילדותו בכישרונותיו ובשקידתו על התנ״ך ועל התלמוד - אחד ושמו נתן״.[1] כאשר עלה נתן לארץ נתן בידיו הרב חוולס, מכתב המלצה אל הרב קוק שאותו הכיר מימי לימודיהם המשותפים[דרוש מקור].
אחיו, שלום אליהשווילי, וידידו הקרוב יחיאל עמיחי מאנשי קרן היסוד, מעידים עליו שהיה אוטודידקט במלוא מובן המילה: קרא הרבה וביתו המלא וגדוש ספרים, שימש בית ועד לאינטליגנציה היהודית והלא יהודית. אנשים שאינם יהודים בקשו להישפט דווקא אצלו בזכות צלילות דעתו ומחשבתו.[2]
אליהשווילי נמנה עם אבות התנועה הציונית בגאורגיה ביחד עם דוד באזוב, ד"ר מיכאל שטרייכר ומאיר מגלאשווילי. בקהילה היהודית בגאורגיה היו קיימים שני זרמים נוספים ששניהם התנגדו נמרצות לציונות: הראשונים היו המתבוללים, קבוצת "אסימילטורוב", שדגלה בהטמעות בחברה הגאורגית ומרכזם הגדול היה בכותאיסי. הקבוצה השנייה, החוגים השמרניים, בהנהגת חכם ראובן אלואשווילי, רב פלך כותאיסי. הלה פעל בשיתוף עם הרב שמואל לויטין, שלוחו של רבי שלום דובער שניאורסון, שהגיע לעיר בשנת 1916.[3]
נתן מעיד בספרו על הפעילות האנטי ציונית שהוזכרה לעיל: "ככה הורעלה הסביבה והתלקחה אש השנאה לכל דבר ציוני ולאומי במקומות אחדים בגאורגיה ובייחוד בכותאיס, עד שהיה מסוכן להעלות שם ציון וארץ ישראל על השפתיים. חלק גדול מזה צריך לזקוף על חשבונו של הרבי מליבאוויץ".[4]
בפרוץ המהפכה היה נתן היהודי היחיד שהשתתף באספה הפומבית של האוכלוסייה הכללית באזור. הוא נאם באותה אספה ולמרות שהקהל לא הכיר אותו, זכה נאומו במחיאות כפיים סוערות כיון שביטא היטב את מאוויי ההמונים. מאז נתפרסם ברבים בשל השקפותיו הסוציאליסטיות דמוקרטיות, ודווקא הלא יהודים היו מעריציו הגדולים. בשנת 1917, מספר חודשים לאחר ועידת ציוני קווקז בבאקו, השיגה התנועה שני הישגים חשובים. בטביליסי נוסד בית ספר עברי-ציוני (בית ספר עמלני מספר 102) שבראשו עמד נתן אליהשווילי. בית הספר הפך מרכז לחינוך ציוני "ובתוך זמן קצר נשמע צלצול השפה העברית בפי הילדים בבית הספר וברחוב ושרו שירים עברים לאומיים"[3]. בכותאיסי נוסד (1918) הביטאון הציוני ראשון בשפה הגאורגית חמא אבראליסה (קול יהודי) בעריכתו של שלמה ציציאשווילי. בין הכותבים היו דוד באזוב ובנו הרצל, נתן אליהשווילי, בן-ציון אליגולאשווילי ועוד. העיתון הופיע במשך כשמונה חודשים כדו-שבועון וזכה לקהל קוראים נרחב. פורסמו בו מאמרים בנושאים אקטואליים, והוא התרכז בתיאור מצב היהודים בגאורגיה ובהפצת הרעיון הציוני.
נתן עסק גם בכתיבה ופובליציסטקה, בעיתון גאורגי שיצא בטביליסי, הופיע תרגומו לגאורגית ל"האנוסים״ (מחזה יהודי בן 3 מערכות). היצירה נתפרסמה בהמשכים, והוא חתם עליה בכינוי ״בן-דוד״[2]. היה חבר באגודת דוברי עברית בעיר טביליסי, בהרצאותיו בלטה ידיעתו העמוקה בספרות עברית. אחרי מהפכת אוקטובר נבחר ברשימת ס״ד לאספה המכוננת של קווקז, ויחד עם שאר חברי הסיעה העברית הגן בחום על ״האוטונומיה הפרסונלית למיעוטים״. בשנת 1918 נספח רשמית לתנועה העממית "צעירי ציון". היה חבר בוועד הלאומי ליהודי גאורגיה[1]. יחד עם יוסף ברץ, עסק בארגון תנועת החלוץ בקווקז[5].
עם הצהרת בלפור החלו הוא וחבריו בהכנות להגשים את הציונות הלכה למעשה. ההשתלטות הסובייטית, והמצב הכלכלי שהלך והחמיר, הביאו ללחץ גובר לעלייה. אולם עליית יהודי גאורגיה הייתה פחות מכל עלית מצוקה, שכן אפילו בימים אלה היה גורלם טוב לאין ערוך מגורל שאר יהודי רוסיה. תוכניתם הייתה להעלות מאות משפחות להתיישבות חקלאית בארץ-ישראל, אך המכשולים ששמו השלטונות בדרך לעלייה, וההתנכרות מצד מוסדות העלייה הציוניים, גרמו לעיכוב שהלך והתמשך[6].
בשנת 1925 באה משלחת של יהודי גאורגיה בראשותם של הרב דוד באזוב ונתן אליהשווילי אל ההנהלה הציונית בארץ-ישראל, כדי לבדוק את אפשרויות הקליטה[7]. לאכזבתם ראשי היישוב והתנועה הציונית לא היו מוכנים לסייע בהקצאת המשאבים הנדרשים ובני העדה בארץ היו מפורדים ושקועים אך ורק בעסקיהם. במאמצים רבים עלה בידם להשיג סרטיפיקטים לחמישים משפחות מתוך המאתיים שהתכוונו לעלות[6]. בספרו הוא כותב על המצב בארץ: "איני חושב למצוא ציבור, שפיגר בדרך ההתפתחות הציבורית והלאומית כציבור היהודי הגאורגי בארץ".[8] אכזבה גדולה עוד יותר צפתה למשלחת בשובה לגאורגיה. רבות מן המשפחות שביקשו לעלות התרוששו ולא עלה בידן לממן את הוצאות הנסיעה. בסוף שנת 1925 יצאה לארץ-ישראל קבוצה מצומצמת של 17 משפחות, (קבוצת שטרייכר) בראשותו של נתן אליהשווילי.
בארץ לא אבה נתן ללכת להוראה, כפי שיעצו לו ידידיו, אלא רק לעבודה פיזית . אולם ההבטחות לקרקע לא מומשו והעולים התיישבו כפועלים חקלאיים בפתח תקווה. תנאי המגורים היו קשים, הפרנסה מועטה והשכר נמוך. העולים, שהיו כולם בעלי משפחות, סבלו סבל רב[6]. נתן עבד לפרנסתו ביום, ובלילה כתב את ספרו. גורם מדרבן לכתיבתו היה ספרו של צבי כשדאי ״שבטי ישראל ונצורי ישראל״ דפוס נ. ורהפטיג 1928 – תרפ״ח. לדעתו של נתן הספר מלא השערות סרק ורשמי ראייה שאינם נתמכים תמיד בעובדות, וממעיט בערכם של יהודי גאורגיה.
נתן אליהשווילי היה חבר במועצת פועלי פתח תקווה וב"הפועל הצעיר".
ב-24 במרץ 1929 נפטר אליהשווילי בבית החולים הדסה בתל אביב, לאחר מחלת כליות ממושכת. בן 36 במותו. נקבר בפתח תקווה. אליהשווילי לא זכה לראות בהגשמת חלומו לעלייה ציונית-חלוצית גדולה מגאורגיה. השאיר אחריו אשה צעירה, תמר לבית יוספשווילי, ושני ילדים קטנים, אהרן ושושנה. אלמנתו הייתה בתו של סוחר עשיר ביותר, אישה משכילה שידעה כמה שפות. לפרנסת ילדיה, נאלצה לעבוד עבודת כפיים ולא בחלה בשום עבודה. טרם אשפוזו, מסר לה אליהשווילי את כתב היד של ספרו. היא שמרה עליו עד מותה, ואז הועבר כתב היד לפיקדון לבתם שושנה; הוא ראה אור רק אחרי יובל שנים ממותו.
בנו התגייס בגיל 16 לצבא הבריטי, ומאוחר יותר הצטרף לבריגדה היהודית באירופה. לאחר שחרור אירופה בידי בנות הברית חזר לארץ, לכפר אברהם. חודש לאחר חזרתו נפטרה אמו והיא בת 51. מספר חודשים לאחר מכן, במרץ 1947, נרצח בידי פורעים של כנופיות ערביות.[9] הלווייתו הפכה להפגנת ענק, וראש העיר יוסף ספיר ספד לו. בכתב ידו של נתן נשאר תרגום עברי לרומן הגאורגי של אגנתה נינושווילי "כריסטינה". תרגומו לשיר השירים זכה להערכה רבה הן של יהודים ושל לא יהודים בגאורגיה. התרגום מופיע בספרו בגאורגית, בלוויית הקדמה.
ספר
- נתן אליהשווילי, היהודים הגרוּזים בגרוּזיה ובארץ ישראל; התקין לדפוס מתוך כתב היד שבעזבון והוסיף מבוא ג. קרסל, תל אביב: צ'ריקובר, תשל"ה.
תרגומיו
- האנוסים מאת שלום אש תרגום לגאורגית בהמשכים בעתון בטיפליסי
- שיר השירים. התרגום מופיע בגאורגית בספרו בלוויית הקדמה בשפה זו.
- כריסטינה מאת אגנתה נינושווילי (תרגום לעברית) (נשאר בכתב יד ולא פורסם)
לקריאה נוספת
- הפועל הצעיר תרפ"ט 1929, גל' 24. (דברי הספד של חברו יחזקאל חרלף)
- מרדכי ניישטט, יהודי גרוּזיה: מאבק על השיבה לציון, תל אביב: עם עובד, תש"ל 1970.
- רחל ארבל, לילי מגל (מגלאשווילי) (עורכות), בארץ גיזת הזהב : תולדות יהודי גרוּזיה ותרבותם, תל אביב : בית התפוצות על שם נחום גולדמן, 1992.
- מרדכי ניישטט, מורשתו של סופר עברי מגרוּזיה, דבר, 28 בדצמבר 1975
- מרדכי ניישטט, מבשר הציונות בגרוּזיה, דבר, 3 בפברואר 1976
קישורים חיצוניים
- כתבי נתן אליהשווילי בפרויקט בן-יהודה
- נתן אלישבילי, דבר, 27 במרץ 1929 (נקרולוג קצר)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הפועל הצעיר תרפ"ט 1929, גל' 24. (דברי הספד של חברו יחזקאל חרלף).
- ^ 2.0 2.1 נתן אליהשווילי, היהודים הגרוּזים בגרוּזיה ובארץ ישראל, הוצאת צ'ריקובר, 1975 (תשל"ה)
- ^ 3.0 3.1 גרשון בן אורן, תולדות יהודי גרוּזיה עד ימי המשטר הסובייט', באתר הקונגרס העולמי של יהודי גאורגיה.
- ^ נתן אליהאשווילי, המאבק בין הציונות ומתנגדיה, בפרויקט בן-יהודה.
- ^ נתן אלישבילי, דבר, 27 במרץ 1929.
- ^ 6.0 6.1 6.2 יהודי גרוּזיה – מעבדות לחרות/בן ציון יהושע, 27.09.2008 [1]
- ^ ירושלים יום יום: אורח, דואר היום, 23 באפריל 1925.
- ^ יהודי-גרוּזיה הוותיקים בארץ כתבי אליהשווילי בפרויקט בן יהודה
- ^ אהרן אלישבילי: נרצח ע"י שודדים, דבר, 18 במאי 1947.
