רבי נפתלי הירץ טריוויש
לידה |
1465 סביבות ה'רכ"ה |
---|---|
פטירה |
1540 (בגיל 75 בערך) ה'ש' פרנקפורט |
כינוי | רבי הירץ ש"ץ, מהרר"ה |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי העתיק בפרנקפורט |
מקום פעילות | וורמייזא פאנו, לנדאו, פרנקפורט |
רבותיו | יעקב מרגליות, רבי אייזק רוטלינגן, רבי אליה בלין, רבי נתן ז"ק |
תלמידיו | רבי רפאל וואלף אב"ד האגנוי |
בני דורו | רבי מאיר ווירשלר, רבי יוחנן לוריא, רבי אברהם מינץ |
רבי נפתלי הירץ טריוויש[1] או: טרויש, או: טריביש (~ה'רכ"ה, 1465[2] – ה'ש', 1540[3]) נודע בשם רבי הירץ ש"ץ היה דיין, מקובל, ראש ישיבה, פרשן מקרא וש"ץ. התפרסם בעיקר על ידי סידורו "מלאה הארץ דעה", בו ליקט פירושים שונים על התפלה, על פי תורת הנסתר.
ביוגרפיה
משפחת טריוויש
משפחת טריוויש הייתה משפחת ידועה, שמוצאה כנראה בעיר טרוייש ובניה כיהנו כרבנים בצרפת, איטליה, ובאשכנז. הראשון הידוע בשושלת זו היה רבי יוסף טריוויש, ששימוש בשנת ה'ק"ג (1343) רב במרסיי, בנו רבי מתתיה טריוויש היה "ראש רבני צרפת", ונכדו היה רבי יוחנן טריוויש מפריז, הידוע מפולמוס הסמיכה עם מהר"ם ס"ל. נינו של רבי יוחנן, אליעזר טריוויש, היה אביו של נפתלי הירץ.[4][5] על פי מסורת המשפחה, בני המשפחה הם צאצאי רש"י מבתו מרים וחתנו הריב"ן. וגם היה נכדו של רבי יהודה החסיד.
נולד לאביו רבי אליעזר.[6] לא ידועה שנת לידתו, ומשערים שנולד בשנת ה'רכ"ה. למד בוורמייזא אצל רבה של העיר רבי אליה בלין.[7] ולמד גם אצל רבי יעקב מרגליות מחבר הספר "סדר הגט".
בשנת ה'רס"ה (1505) שהה באיטליה,[8] והדפיס בפאנו סליחות, וגם כתב הקדמה בראשו שבאקרוסטיכון נרמז שמו.[9] שימש כדיין בהעיר בלנדאו.[10]
בשנת ה'רע"ב (1512) מוזכר כאחד מחכמי הבית דין של קהילת וורמייזא, והעיד על הגט.[11]
בשנת ה'רפ"ד (1524) בא לעיר פרנקפורט, גם שם שימש כדיין, אבל נודע בעיקר כחזן ושליח צבור.
היה לו ספריה עם כתבי יד רבים. כן היה לפניו כתבי יד של הרוקח, וכתב היד של הספר ציוני מאת רבי מנחם ציוני והספר גנת אגוז, מרבי יוסף ג'יקטיליה עוד קודם שנדפס. כתביו עברו לבנו רבי אליעזר טריוויש אב"ד פרנקפורט.
יהודה אריה קלוזנר כתב שהיה לו הרבה קשרים עם שלמה מולכו. מכתביו נראה היה ראש ישיבה, שכן הוא מזכיר כמה מהתלמידים שלו. כן עמד בקשר עם מלומדים נוצרים, וביניהם המלומד הנוצרי קספר עמון (איט') שלוה ממנו חומש מנוקד, והוא שולח לו הספר סדר עולם, ופנו אליו בשאלותיהם ולבאר להם כמה ספרים.[12]
מובא בהגהות הרמ"א למרדכי ”ראיתי הלכה למעשה מאלופי החסיד מהרר"ם וירשליר ז"ל, והוא קיבל מרבו מהררי"ם ז"ל לשער ס' במשקל. ה"ט. הועתק ממרדכי של מהר"ר הירץ טריוש”.[13]
רבי נפתלי הירץ טריוויש נפטר בפרנקפורט בערך ה'ש', ובה נקבר.
חיבוריו
רבי נפתלי הירץ חיבר כמה ספרים והגהות על ספרים, אשר רק חלקם ידועים ומיעוטם יצאו לאור לאחר פטירתו:
סידור 'מלאה הארץ דעה'
נודע בעיקר בסידורו על דרך הקבלה "מלאה הארץ דעה"[14] הנקרא "סידור רבי הירץ[15]", שנדפס על ידי בנו רבי אליעזר טריוויש אב"ד פרנקפורט, בטיהינגן (אנ') בשנת ה'ש"כ (1560), ובו פירושים והגהות לפי פירושיו של הרוקח לתפילה. כן ציטט הרבה מהסידור האשכנזי הראשון שנדפס בטרין שנת רפ"ה.[16] בסידורו, נדפסו כמה דברים בפעם הראשונה, למשל הפיוט הנני העני ממעש, ופירושו של הרוקח על הפיוט האדרת והאמונה.[17]
במשך השנים נדספו סידורים רבים על פי סידור זה, ביניהם סידור "הדרת קודש", ונציה ש"ס,[18] וסידורו של רבי יוזפא שמש "ליקוטי יוסף".[19]
דבריו מוזכרים ברבים מספרי הפוסקים והאחרונים: מגן אברהם, של"ה, ועוד.[20]
נפתולי אלוקים - ספר נפתלי
גם חיבר פירוש על פירוש רבנו בחיי על התורה בשם 'ספר נפתלי'.[21] ביאור דברי הקבלה שברבנו בחיי. שעל גליונותיו כתב רבי יום-טוב ליפמן הלר פירושו "טוב טעם". נדפס לראשונה בהידרנום (אנ'), בשנת ה'ש"ו (1546).
החיד"א[22] העיד שראה בכתב יד רבי חיים ויטל שמצטט דבריו.
ספר הגור
ספר נוסף שחיבר הוא ספר 'הגור' הכולל פירוש על פירושו של רש"י על התורה. הספר היה כחמש מאות שנה בכתב יד, ובשנות תשע"א-תשע"ז יצא לאור במהדורה מודפסת על ידי מתיבתא דרש"י על ידי רבי אהרן שפירא וי"מ פלס.
ספר נוסף בשם 'סדר גיטין', לא נדפס. היה ביד נכדו רבי אליעזר איש צבי אשכנזי מאפטא, ומביאו בספרו "דמשק אליעזר" על מסכת חולין. ושילב את סדר גיטין של זקנו לתוך סדר גיטין שלו, וכאשר הלך רבי אליעזר לארץ ישראל נתן את ספרו במתנה לרבי שמחה אפרים בן גרשון הכהן, בעל "שמות גיטין", ומביא הרבה משמו.[23]
משפחתו
- בנו, רבי אליעזר (ליזר) אב"ד פרנקפורט.[24]
- בנו, רבי יוסף.
- בתו, מיכלה,[25] נישאה לרבי שמואל איש צבי מוורמייזא, נקרא גם: "שמואל החסיד" או: "שמואל אשכנזי".
- בניהם: רבי אליעזר איש צבי אשכנזי מאפטא, מחבר ספר "דמשק אליעזר" על מסכת חולין.
- רבי חיים אב"ד קרמניץ.
- בתו, חנה, נישאה לרבי משה אפרים שור, אבי משפחת שור.
- חתנו, רבי מנוח. אבי רבי קלמן וורמייזא, אב"ד לבוב.[26]
רבי אפרים זלמן מרגליות היה נכדו.
לקריאה נוספת
- הרב צבי לרר, "תולדות רבי נפתלי הירץ טריוויש", קובץ חצי גבורים, ז (אלול תשע"ד), עמ' תפה–תצו
- יהודה אריה קלוזנר, "לתנועתו של שלמה מולכו", קרית ספר, טו [ג] (תרצ"ח), עמ' 391–392.
- הרב צבי הירש הורוביץ (דרזדן), לתולדות הקהילות בפולין, עמ' 34–35.
קישורים חיצוניים
- טריביש, נפתלי הירץ, מלאה הארץ דעה - סדור רבי הירץ, טיהינגן שכ, באתר היברובוקס
- טריביש, נפתלי הירץ, נפתלי אלדים נפתלתי, פירארה שטז, באתר היברובוקס
- טריביש, נפתלי הירץ, נפתלי אלדים נפתלתי, קראקא שנג, באתר היברובוקס
- טריביש, נפתלי הירץ, סמנים על חידושי הבחיי, הידרנום שו, באתר היברובוקס
- כתב יד של הספר 'נפתולי אלוהים נפתלתי', באתר האוניברסיטה העברית
עליו
- מידע על טריביש, נפתלי הירץ בקטלוג הספרייה הלאומית
- מאמר באנציקלופדיה היהודית עבור נפתלי הירש טרבס, מאת איזידור זינגר, שולים אוקסר, פרדריק ט. הנמן, ריצ'רד גוטהיל ואייזק ברוידה.
שגיאות פרמטריות בתבנית:אנצ יהודית
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים "רבי נפתלי הירץ טריוויש", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ הוא קורא את עצמו בהקדמה שנייה (לאחר ברכת ישתבח) "נפתלי טריוש". ושם לאחרי זה קורא לעצמו: "הירץ טריוש".
- ^ כן כתבו כל החוקרים, אבל ממה שכתב שלמד אצל רבי אליה בלין, שנולד בשנת ה'רט"ו נראה שנולד בשנת ה'ר"מ, או מאוחר מזה.
- ^ לא ידועה שנת פטירתו. בספרו סמנים על חידושי הבחיי, שנדפס בשנת ש"ו, כבר נזכר כמי שכבר נפטר. ובפרשת שמות שנת ה'רצ"ז היה עוד חי, ראו, קובץ "פעמי יעקב", כט, עמ' י (ובמקום "מהרר"א", יש לתקן "מהרר"ה") ובסודי רזי סמוכים, ירושלים תשס"א, עמ' מט, כתוב שהסידור נכתב עד שנת ה'רצ"ו.
- ^ בהקדמה לסמנים על חידושי הבחיי (נפתולי אלהים נפתלתי, הידרנום (אנ'), שנת ה'ש"ו, 1546) כתוב: "נפתלי בן מהר"ר אליעזר בן מהר"ר שמואל בן מהר"ר יוסף בן מהר"ר יוחנן פריש בן מהר"ר מתתיה בן הגדול מהר"ר יוסף טריווש זלה"ה".
- ^ יוסף אונא, רבני פרנקפורט, ירושלים תשל"ב, השלמות, עמ' 191.
- ^ עליו ראו מבוא לנימוקי רבינו מנחם מירזבורק, עמ' 16-13.
- ^ ראו הקדמתו השנייה (לאחר ברכת ישתבח) "ובימי חורפי היה בק"ק וורמיישא הגאון אלופי ומיודעי מהר"ר אליה בלין ז"ל, ש"ץ, קרובי, ותנוי, שוקל וסופר, ולא שמעתי לקול מוריי, כי לא עלתה בלבי מעולם להיות ש"ץ".
- ^ וכנראה שהה שם יחד עם אביו, ראו מבוא לנימוקי רבינו מנחם מירזבורק, עמ' 15.
- ^ ראו אוצר השירה והפיוט, ג, עמ’ 211, מס’ 297.
- ^ נזכר בכתב יד במעשה שאירע בקהילת לנדא, ראו: "פתח דבר" ל"ספר הגור", בראשית עמ' ה.
- ^ ראו סדר הגט למהר"י מרגלית, ירושלים תשמ"ג, עמ' שיז.
- ^ כן כתב בספרו על רבינו בחיי, פרשת לך לך, סוף אות ד: "ושאלנו גוי אחד קושיא זו...". ויצחק זימר מעתיק מכתב מתלמידו רבי רפאל אב"ד האגנוי, שמבקש מרבו להשיג ספר גנת אגוז, עבור המלומד הנוצרי קספר עמון (איט'). ראו Jewish and Christian Hebraists pp. 69-88.
- ^ הגהות מרדכי לחולין אות תרצא.
- ^ על שם שלשת המלים הראשונות המופיע בדף השער, אולם בהקדמה השנייה (לאחר ברכת ישתבח) כתב: "וקראתי לאגרת הזאת בשמו דקדוק תפילה, במספר קטון הירץ טריוש, אך טוב אלהים לישראל ולברי לבב". אולם לא ברור אם כיון לשם הסידור, או הוא קורא אלא את הקדמתו בשם זה, ולכן כתב שהוא קרא כן את האגרת. ראו מה שכתב יהודה אריה קלוזנר, "לתנועתו של שלמה מולכו", קריית ספר, תרצ"ח, עמ' 391.
- ^ נקרא גם 'סידור רבי הירץ', ו'תפילת דקדוק'.
- ^ ראו יעקב פריימן, מבוא לספר המחכים, קראקא תרס"ט, עמ' 18 הערה קיד.
- ^ ראו משה חלמיש, חקרי קבלה ותפילה, עמ' 89.
- ^ יעקב ישראל סטל, סגולה, ספר ראשון, עמ' 137-136.
- ^ יצחק זימר, מבוא למנהגים דק"ק וורמיישא, א, עמ' 41.
- ^ עוד אודות הסידור, ראו יעקב אלבוים, פתיחות והסתגרות, עמ' 151, הערה 224.
- ^ נודע גם בשמות 'סמנים על חידושי הבחיי', או 'נפתולי אלהים נפתלתי', או בקיצור 'נפתולי אלוהים'.
- ^ שם הגדולים, מערכת ספרים, מערכת נ, אות לז.
- ^ ראו "שמות גיטין" אות א, ערך אורי: "עוד בסדר גטין של א"מ זקני מהר"ר הירץ טריוש ז"ל", ועוד.
- ^ נזכר על ידי ר' משה איסרליש בשו"ת רמ"א, סימן צא, וז"ל: "הגם כי הגאון מהר"ל יצ"ו היושב בשבת תחכמוני בק"ק פרנקורט ראוי שכל התורה תהיה נפסקה על ידו".
- ^ ראה ספר שמות, ויניציאה תי"ז (1657), דף צ ע"ב, דשם אמו של בעל דמשק אליעזר היה מיכלה.
- ^ לפי רבי יוסף לוינשטיין, אבל מאיר וונדר חולק עליו, ראו אלף מרגליות, עמ' 521.
40076388נפתלי הירץ טריוויש