יוסף אונא
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות רבנית ריקה. הרב יוסף אונא (בכתיב ארכאי: אוננא; י"ח באייר ה'תרנ"ז, 20 במאי 1897 – א' באדר ה'תשל"ט, 28 בפברואר 1979) היה חוקר תורני וחוקר יהדות גרמניה.
ביוגרפיה
משפחת אונא הייתה משפחה מפורסמת שמוצאה בעיר הנאו שבמדינת הסן, גרמניה, בקרבת פרנקפורט.
הרב יוסף אונא נולד להרב שמחה אונה[1] בנו של הרב משה, בנו של הרב אברהם אליקים געץ, מתלמידיו של הרב יעקב אטלינגר. רבי שמחה אונא היה בן בתו של הרב יצחק דב הלוי (זליגמן בֶּר) במברגר, שהיה רבה של וירצבורג ורב המחוז כולו. ולאמו יענני בתו של רבי יוסף מעלא. אונא נשא לאשה את דינה, לבית קויפמן. את לימודיו הראשונים עשה אצל אביו והושפע רבות מדודו, הרב יצחק אונא רבה של מנהיים. בשנת 1917 קיבל את התואר "דוקטור" מאוניברסיטת פרנקפורט על מחקר סטטיסטי של יהודי פרנקפורט[2].
בשנת ה'תרפ"ו (1926) החל ללמוד בבית המדרש לרבנים בברלין אצל הרב יחיאל יעקב וינברג והרב יוסף וולגמוט (צר'). בב' בתמוז ה'תרפ"ח (1928) נסמך להוראה על ידם. בכתב הסמיכה נאמר: "כבר מנעוריו נתגדל על ברכי התורה התורה והיראה, ולמד הרבה אצל אביו נ"י, שמרביץ תורה זה יותר מארבעים שנה בק"ק פרנקפורט, ובזאת בא אל הקודש פנימה מוכן בהכנה רבה ושלמה... ומצאנו וראינו כי הוא בקי במקצועות שונים בתלמוד ובפוסקים... לומד בסברא ישרה... מברר כל דת ודין על בוריו ואמיתתו"[3].
בשנת תרצ"ג (1933) מונה לרב ולמורה בבית המדרש לרבנים בווירצבורג (גר'). באותה שנה עלתה כלתו לעתיד לארץ ישראל והעבירה עמה 32 ארגזים של ספריו בהם ספרים שירש מאביו, והיא פעלה לחילוצו מגרמניה, ובעזרת הרב אברהם יצחק הכהן קוק הצליח הרב אונא לעלות לארץ בשנת תרצ"ד (1934). והתיישב יחד עם דודו הרב ממנהיים בשכונת רחביה[4] (רחוב אוסישקין 21) וייסד בה את בית הכנסת "בנין ציון", בו התפללו בנוסח פרנקפורט. ואף נשא שם שיעור ובהרצאותיו בנושאים תורניים והיסטוריים, נושא שיעוריו היה "תפילותינו בהתפתחותן ההיסטורית".
בארץ הוא נמנע ממשרה ציבורית עקב בריאותו ובשנת תש"ז (1947) עבר להתגורר בכפר הרואה אשר אווירו הבריא היטיב עימו. במכתב תנחומים הספיד אותו רב הכפר, הרב שאול ישראלי: "היה אדם יקר חסיד וצנוע. נציג נאמן של בית המדרש נוסח פרנקפורט דמיין, שגדל תלמידי חכמים הממזגים בתוכם הלכות והליכות עולם כאחד. עמל כל חייו בתורה, למרות היותו ידוע סבל ומוכה חולי."
הרב אונא היה ידידו הקרוב של עקיבא ברוך פוזנר[5].
פעילותו
במהלך חייו פרסם הרבה מאמרים, מחקרים ומסות וכמה ספרים, ביניהם את ספרו של הרב ליב עטלינגר (אחיו של רבי יעקב אטלינגר) ר"מ קלויז ר' למלה במנהיים ומחבר מעדני מלך. וגם חיבר ספר על הרמב"ם.
בארץ ישראל נהג לפרסם מכתבים בעיתונים ובכתבי עת, כגון הצופה, וסיני, שעסקו בביקורות שונות על ספרי הלכה ואגדה, מחשבה ומחקר.
נפטר בא' באדר ה'תשל"ט, ונקבר בהר הזיתים.
ספריו
- הרמב"ם, תל אביב: דפוס אמנות, 1935, תרצ"ה.
- הגדה של פסח, מוגה ונערך על ידי הרב יוסף אונא, קישוטים וציורים מאת ברורית אונא, ירושלים: דפוס אמנות, 1937.
- "השלמות והערות מאת הרב ד"ר יוסף אונא", בתוך: רבני פרנקפורט, מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ב, עמ' 181–241
- "הרב ד"ר מרדכי הלוי הורוויץ – חייו ופעלו", בתוך: רבני פרנקפורט, מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ב, עמ' 329–350
- מאמריו לוקטו על ידי רעייתו דינה ונדפסו בספר הזיכרון זיכרון יוסף כפר הרא"ה תשמ"ג.
לקריאה נוספת
- זיכרון יוסף, ספר זיכרון, כפר הרא"ה, תשמ"ד.
- הרב משה צבי נריה, הרב יוסף אונא זצ"ל, שריד מחסידי אשכנז, הצופה, ט' ניסן תשל"ט. נדפס מחדש בתוך מעדני מלך, מכון שלמה אומן תשפ"ג, מבוא, עמ' 31.
- מאמרו בהצופה, כ"ה סיון תשכ"ד.[דרושה הבהרה]
קישורים חיצוניים
- תמונתו באתר מכון ליאו בק ירושלים.
- כרטיס הקבר של יוסף אונא, באתר הר הזיתים.
- אסופת מאמרים בנושא הרב-דר-יוסף-אונא, באתר אסיף.
- אילן היוחסין של יוסף אונא, עם תמונתו באתר Geni
הערות שוליים
- ^ נפטר כ"ז בשבט תרצ"א.
- ^ Paul Arnsberg (גר'), Die Geschichte der Frankfurter Juden, Band 3, Biografisches Lexikon, p. 507.
- ^ הרב משה צבי נריה, הרב יוסף אונא זצ"ל: שריד מחסידי אשכנז, עיתון הצופה, ט' ניסן תשל"ט. נדפס מחדש בתוך מעדני מלך, מכון שלמה אומן שעלבים תשפ"ג, מבוא, עמ' 31.
- ^ יצחק אונא במפקד התושבים היהודים בירושלים תש"ז, שנערך על ידי כנסת ישראל - ועד הקהלה העברית ירושלים. ארכיון המדינה
- ^ הרב ד"ר יוסף אונא, איה חברנו!, הצופה, 4 ביוני 1962.
40130087יוסף אונא