נסירה (קבלה)
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: שימוש בז'רגון שאינו מובן לציבור.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: שימוש בז'רגון שאינו מובן לציבור. |
נסירה היא מונח בקבלה היהודית, המתאר את תהליך הבריאה של אדם הראשון ואשתו (אדם וחווה) מראשית בריאתם ועד מצבם הסופי. סוד הנסירה מוחל גם בהבנה של הקשר בין השכינה והאלוקות לעם ישראל, בהקבלה מסוימת לקשר בין איש לאשתו. סוד הנסירה הוא חלק מרכזי בכוונות האר"י והרש"ש בתפילה בברכות ובמצוות, בעיקר בעשרת ימי תשובה וחגי תשרי.
הנסירה מורכבת מ־4 שלבים:
- בריאת האדם ואשתו כאשר הם מחוברים בעורפם- שני אחוריהם מחוברים.
- נסירה- פירוד אדם וחווה לכדי 2 ישויות שונות- מתרחקות אחת מהשנייה.
- סיבוב- במקום מצב של גב אל גב וריחוק, מצב של פנים אל פנים (חצי מעגל של אדם וחווה)- קירוב.
- חזרה לדיבוק אך בפנים אל פנים ולא גב אל גב.
רקע
ערך מורחב – בריאת אדם וחוה
בתהליך בריאת האדם בספר בראשית, קיימת מעין סתירה פנימית. בפרק א' נכתב שאדם וחווה נבראו שניהם, "זכר ונקבה ברא אותם". לעומת זאת בפרק ב' מסופר שחווה נבראה מהירך של אדם. כתירוץ לסתירה זו, מתואר בתלמוד ובקבלה היהודית תהליך הבריאה כתהליך נסירה. אכן בתחילה נבראו באופן של ׳גב אל גב׳, אך דרוש היה כלל התהליך להגעה למצבם הסופי.
בקבלה
בספרות הקבלה מוסבר כי סיפור הנסירה בבריאת האדם מרמז לנסירה של זעיר אנפין המקביל לזכר, מספירת מלכות המקבילה לנקבה.[1] כאשר נבראו היו זעיר אנפין ומלכות מחוברים "אחור באחור", ונכנסו לתרדמה (בלשון הקבלה: "דורמיטא"), לאחר מכן נעשתה הנסירה ואז הזדווגו "פנים בפנים".
בקבלה מבואר כי אילו היו נבראים מלכתחילה פנים אל פנים, היו יונקים ה"חיצונים" מהאחוריים המגולים ולוקחים את ה"שפע" אליהם, ולכן נבראו בדווקא אחור באחור כי מה"פנים" אין כח לחיצונים לינק.[2] רק לאחר שנברא אדם הראשון והחל לקיים מצוות, הוסר החשש מיניקת החיצונים וניתן היה לעשות את הנסירה. בגלל חטא אדם הראשון לא הושלם הייחוד באופן מלא.
תהליך זה חוזר על עצמו בכל ראש השנה שאז מתחדש העולם על פי היהדות. בזמן תפילות ראש השנה ותקיעת שופר נעשה תהליך ה"דורמיטא" והנסירה אך הנסירה אינה מושלמת ובכל יום ננסרת ספירה נוספת עד להשלמת הנסירה ביום הכיפורים.
| יום בחודש | תהליך הנסירה |
|---|---|
| א' בתשרי | כתר |
| ב' בתשרי | חכמה |
| ג' בתשרי | בינה |
| ד' בתשרי | דעת |
| ה' בתשרי | חסד |
| ו' בתשרי | גבורה |
| ז' בתשרי | תפארת |
| ח' בתשרי | נצח |
| ערב יום הכיפורים | הוד, יסוד ומלכות |
| יום הכיפורים | נסירה פנימית |
| מיום הכיפורים עד יום טוב ראשון של סוכות | המשכת חסדים לבינה |
| חג הסוכות - נטילת לולב | המשכת חסדים לזעיר אנפין ב"אור פנימי" |
| חג הסוכות - הושענות | המשכת חסדים לזעיר אנפין ב"אור מקיף" |
| הושענא רבה - חבטת ערבה | המשכת חמש "גבורות מומתקות" מבינה אל המלכות |
| שמיני עצרת - שמחת תורה | השלמת הייחוד |
מלבד הנסירה בחגי תשרי ישנן כוונות נסירה גם בשנת האדם בכל לילה המרמזת לדורמיטא,[3] ובתפילת שחרית.
גם בפורים יש "נסירה" לאחר "דורמיטא", כש'יסוד אבא' המרומז במרדכי נעלם בשורשו, ומתגלה אחר כך.
בעבודת האדם
בעבודת האדם נעשה שימוש בנסירה כדי ללמוד מכך דרך העבודה של האדם.
הרב קוק הסביר שבאופן כללי האדם מראש מתוכנן לעשות רק דברים טובים, אלא שבתקופות מסוימות נופלת 'תרדמה' על האדם, ונדמה לו שהוא מנותק מהחיבור המחייב שלו לתורה ולמוסר. אמנם האדם במצב הזה מתרחק מהתורה והמצוות, אך בעצם דווקא אז הוא מסוגל לבחור בהם מרצונו החופשי, בדומה לאדם וחווה שיכלו לבחור אחד בשני רק לאחר שהם הופרדו.
הרב יהודה ליאון אשכנזי הסביר על פי המהר"ל שהאדם לאחר הנסירה הוא בעל חסרון ושואף לשלמות. הפער בין האדם שנברא חסר ובין השלמות הוא זה שיוצר את ההיסטוריה, שהיא מהלך ההתקדמות אל עבר היעד השלם.
לקריאה נוספת
- הלר, רבי משולם פייבוש בן אהרן משה הלוי, יושר דברי אמת, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- חיים אורי בריזל, סוד הנסירה, ירושלים ה'תשס"ח, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים
- עץ חיים שער הנסירה באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
- ^ עץ חיים שער הכללים פרק יג באתר ויקיטקסט
- ^ מאור ושמש על פרשת בשלח דיבור המתחיל "והנה"
- ^ שער הכוונות דרושי הלילה דרוש ד'
35616553נסירה (קבלה)