נילי שופק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נילי שוּפַּק (שצ'ופק; בכתב לטיני: Shupak) היא פרופסור אמריטה בחוג למקרא של אוניברסיטת חיפה. תחום התמחותה העיקרי הוא המחקר ההשוואתי בין ארץ ישראל למצרים בתקופת המקרא, בייחוד בהיבטים של לשון, ספרות, תפיסות עולם ודעות ואמונות.

ביוגרפיה

נילי שופק היא בתם של אווה לבית נוס, שריד למשפחה שנספתה בשואה, ומרדכי שצ'ופק, מהנדס ראשי של "שיכון עובדים". היא בוגרת בית הספר הריאלי בחיפה, ושירתה בצבא כמורה מתנדבת ביישובי ספר. ב-1968 החלה את לימודיה לתואר הראשון באוניברסיטה העברית בחוגים ארכאולוגיה ומקרא, וב-1971 המשיכה את לימודיה לתואר השני בחוגים למקרא ולמצרית. השתתפה בחפירות הכותל הדרומי בראשותו של בנימין מזר ובחפירות פרהיסטוריות בואל קמוניקה שבאיטליה, וכן עבדה במוזיאון רוקפלר. בשנים 1978–1979 למדה, כבעלת מלגה של DAAD לקראת התואר דוקטור, במכון האגיפטולוגי של אוניברסיטת טובינגן שבגרמניה, בראשותו של פרופ' הלמוט ברונר. היא המשיכה את לימודי הדוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחייתם של פרופ' מנחם הרן ופרופ' יעקב פולוצקי. התואר דוקטור הוענק לה ב-1984.

קריירה אקדמית

בשנים 1972– 1973 לימדה בחוג למקרא באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מאז 1977 מלמדת בחוג למקרא באוניברסיטת חיפה, שם הקימה את החטיבה ללימודי מצרים העתיקה ועמדה בראשה כ-15 שנה. פרופ' שופק כיהנה בתפקיד ראש החוג למקרא שלוש פעמים, ולִמדה ושהתה כחוקר אורח באוניברסיטאות שונות מחוץ לישראל, ביניהן: Jewish Theological Seminary בניו יורק, וולפסון קולג' באוקספורד, החוג ללימודי שפות ותרבויות המזרח התיכון הקדום באוניברסיטת הרווארד בוסטון, אוניברסיטת טובינגן גרמניה, ועוד. כמו כן הוזמנה להרצות במעגל החוקרים של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, במכון למצרית של אוניברסיטת טובינגן, במחלקה לתאולוגיה של אוניברסיטת ריקיו בטוקיו, באוניברסיטת ג'ון הופקינס בבלטימור, במכון לאורינטאליה של אוניברסיטת ורשה, במרכז האקדמי הישראלי בקהיר ועוד. פרופ' שופק הייתה חברה בוועדות שונות לקידום הוראת התנ"ך בבתי הספר מטעם משרד החינוך, וכיהנה כיו"ר וכחברה בוועדות לאישור תוכניות לימודים במכללות מטעם המועצה להשכלה גבוהה. משנת 2000 היא חברה במערכת "בית מקרא", כתב עת לחקר המקרא ועולמו (בהוצאת מוסד ביאליק).

מחקר

נילי שופק פרסמה ספרים ומאמרים רבים העוסקים בתחומי המגע השונים בין ישראל למצרים, כפי שהם באים לביטוי במקרא ובחומר הרלוונטי בתעודות המצריות, אך היא מזוהה בראש ובראשונה עם חקר ספרות החכמה המצרית והמקראית.

פרסומים בולטים

ספרים

  • Where Can Wisdom Be Found? The Sage's Language in the Bible and in Ancient Egyptian literature (Orbis Biblicus et Orientalis 130) ,University Press Fribourg: 1993. ספר חלוצי המוקדש לקביעה ולהגדרה סמנטית של המינוח האופייני לספרות החכמה המצרית ולהשוואתו לאוצר לשון החכמה המקראית; התוצאות הנובעות ממחקר זה – כי בספרות החכמה המקראית ניכרת השפעה מצרית לא רק בתוכן וברעיון אלא גם בלשון ובמינוח – מהוות תשתית למחקרים המשכיים בתחום זה.
  • ספר משלי, הוצאת עולם התנ"ך, תל אביב, 1996: פירוש מדעי לספר משלי שייחודו בשימת הדגש על ההשוואה בין ספר משלי לחכמת המזרח הקדום בכלל ולספרות מצרים הקדומה בפרט.
  • הספר "אין אדם שנולד חכם' – חכמת מצרים הקדומה וזיקתה למקרא", בסדרת האנציקלופדיה המקראית של מוסד ביאליק, 2016, הוא המונוגרפיה הראשונה בעברית הכוללת את תרגום כל יצירות החכמה הדידקטית המצריות מתוך כתבי היד המצריים, ודנה בתכונות המייחדות את החכמה המצרית ובתרומתה לפתרון בעיות הכרוכות בספרות החכמה המקראית.

עריכת ספרים

שופק ערכה מספר ספרים, ביניהם שני קובצי מאמרים: "ראשית ישראל במקרא ובמחקר", העוסק בסוגיה השנויה במחלוקת של ראשית עם ישראל מנקודות מבט שונות – מקראית, ארכאולוגית, היסטורית ואגיפטולוגית (בית מקרא 2003); "ספרות החכמה במקרא ובמזרח התיכון הקדום", המביא את החידושים האחרונים בתחום חקר החכמה המקראית והחוץ-מקראית (בית מקרא 2012).

מבחר מאמרים

  1. "Egyptian 'Prophecy' and Biblical Prophecy: Did the Phenomenon of Prophecy, in the Biblical Sense, Exist in Ancient Egypt?" Jaarbericht Ex Orient Lux 31 (1989-1990), pp. 5–40.
  2. "A New Source for the Study of the Judiciary and Law of Ancient Egypt: The Tale of the Eloquent Peasant", Journal of Near Eastern Studies 51/1 (1992), pp. 1–18.
  3. "The God from Teman and the Egyptian Sun God: A Reconsideration of Habakkuk 3 3-7”, Journal of Ancient Near Eastern Society, Columbia University, 28 (2001), pp. 97–116.
  4. "Canon and Canonization in Ancient Egypt”, Bibliotheca Orientalis, 58 (2001), pp. 535–547
  5. "A Fresh Look at the Dreams of the Officials and of Pharaoh in the Story of Joseph" (Genesis 40-41)in the Light of Egyptian Dreams”, Journal of the Ancient Near Eastern Studies 30 (2005), pp. 103–138.
  6. "The Instruction of Amenemope and Proverbs 22:17- 24:22 from the Perspective of Contemporary Research", Seeking Out the Wisdom of the Ancients, Essays Offered to honor Michael V. Fox, eds. R. L. Troxel et al., Winona Lake-Indiana, Eisenbrauns 2005, pp.389–403.
  7. "The Egyptian Prophecy – A Reconsideration ", " Von reichlich ägyptischem Verstande" Festschrift für Waltraud Guglielmi, eds. K. Zibelius - Chen and H Werner- Fischer, Wiesbaden 2006, pp. 133–144.
  8. “He Has Subdued the Water Monster Crocodile: God's Battle with the Sea in Egyptian Sources", Jaarbericht Ex Orient Lux 40 (2006- 2007), pp.77– 89.
  9. "Positive and Negative Human Types in the Egyptian Wisdom Literature", Homeland & Exile, Biblical and Ancient Near Eastern Studies in Honour of Bustenay Oded, eds. G. Galil et al., Brill, Leiden 2009, pp. 245–260.
  10. "Female Imagery in Proverbs in the Light of Egyptian Sources", Vetus Testamentum 61/2 (2011), pp. 310–323.
  11. “Eat This Scroll (Ezekiel 3:1):Writing as Symbol and Metaphor in the Hebrew Bible in the Light of Ancient Near Eastern Sources," Bibliotheca Orientalis 70 (2013), pp. 25–42.
  1. "סיפור יוסף – בין אגדה להיסטוריה", בתוך מקדש, מקרא ומסורת – מנחה למנחם הרן, עורכים מ' פוקס, אבי הורביץ, אביגדור הורוויץ, מ' קליין, ב"י. שורץ, נ' שופק. אייזנבראונס, אינדיאנה, תשנ"ו, עמ' 125–133, 412 (עברית + תקציר באנגלית).
  2. "ערל שפתים – משקע מצרי בספר שמות?", בהר ובשפלה ובערבה (יהושע יב, ח) עיונים ומחקרים מוגשים לאדם זרטל בשנת השלושים לסקר הר מנשה, עורך שי בר, אריאל, ירושלים 2008, עמ' 169– 180.
  3. "ספרות מצרים הקדומה", ב- ספרות המקרא מבואות ומחקרים, כרך ב', עורכת צפורה טלשיר, מבואות ומחקרים בספרות הקדומה של ארץ ישראל, בעריכת דוד רוזנטל, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשע"א, עמ' 605 –656.
  4. "הוראה לפתיים כדי לדעת: תורת פתחחתפ וספרות החכמה המקראית", ב- ספרות החכמה במקרא ובמזרח התיכון הקדום, עורכים נילי שופק ויאיר הופמן, בית מקרא נב (תשע"ב), מוסד ביאליק, ירושלים, עמ' 132–162; 10*–11.

פרסים

בשנת תשע"ח, 2018 זכתה פרופ' שופק בפרס ביאליק לחכמת ישראל. הפרס הוענק לה על ספרה "אין אדם שנולד חכם" אשר יצא לאור בשנת תשע"ו בהוצאת מוסד ביאליק.

קישורים חיצוניים

מפרסומיה:

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31402492נילי שופק

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=נילי_שופק&oldid=1955162"