נורמן שוורצקופף

נורמן שוורצקופף
Norman Schwarzkopf

שוורצקופף ב-1988
שוורצקופף ב-1988
לידה	22 באוגוסט 1934 טרנטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית
פטירה	27 בדצמבר 2012 (בגיל 78)
מקום קבורה	בית הקברות וסט פוינט, מדינת ניו יורק, ארצות הברית
מדינה
כינוי	Stormin' Norman (נורמן המסתער)
השכלה	האקדמיה הצבאית של ארצות הברית (תואר ראשון) אוניברסיטת דרום קליפורניה (תואר שני)
השתייכות	צבא ארצות הברית
תקופת הפעילות	1956–1991 (כ־35 שנים)
דרגה	גנרל
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-24, מפקד הדיוויזיה התשיעית, מפקד הקורפוס הראשון, מפקד פיקוד מרכז של ארצות הברית
פעולות ומבצעים
המלחמה הקרה מלחמת וייטנאם הפלישה האמריקאית לגרנדה מלחמת המפרץ
עיטורים
מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה מדליית השירות המצוין מדליית השירות המצוין של הצי מדליית השירות המצוין של חיל האוויר כוכב הכסף (3) לגיון ההצטיינות כוכב הארד (3) לב הארגמן

הרברט נורמן שוורצקופף (באנגלית: Herbert Norman Schwarzkopf; ‏22 באוגוסט 1934 – 27 בדצמבר 2012) היה מפקד פיקוד מרכז של ארצות הברית, ומפקד כוחות הקואליציה בזמן מלחמת המפרץ נגד עיראק בשנת 1991.

שוורצקופף, בן לאב שהיה איש צבא ומשטרה במקצועו, התגורר לתקופה בילדותו באיראן ואחר כך עבר גם בין מדינות אירופה במסגרת שליחות של אביו, ומתוך כך פיתח עניין במזרח התיכון. הוא התחנך בווסט פוינט והשלים תואר שני בהנדסה. בתור קצין בחיל הנחתים, היה מפקד בשטח במהלך מלחמת וייטנאם. לאחר המלחמה עלה בשורות הדרג הצבאי והיה למפקד הכללי של מבצע זעם דחוף – הפלישה האמריקאית לגרנדה ב-1983. לאחר מכן התמנה למפקד פיקוד המרכז ב-1988, לקראת סיום המלחמה הקרה, כאשר כבר רכש ניסיון בפיקוד צבאי וביוזמה אסטרטגית כמו גם בניהול קשרים דיפלומטיים. לאחר הפלישה העיראקית לכווית החלה מלחמת המפרץ ושוורצקופף היה מפקד כוחות הקואליציה הבינלאומית. הניצחון החד משמעי במלחמה, שהדגיש את מעמדה הבינלאומי של אמריקה לאחר המלחמה הקרה, הביא לשוורצקופף פרסום רב ואהדה מבית. בסוף המלחמה, אף שהוצע לו לעלות בדרג הפיקודי, החליט לפרוש לגמלאות.

ביוגרפיה

תחילת דרכו ולימודיו

הרברט נורמן שוורצקופף הבן נולד בטרנטון, ניו ג'רזי, ב-22 באוגוסט 1934, לנורמן האב ולאליס. אביו היה בוגר האקדמיה הצבאית של ארצות הברית ששירת במלחמת העולם הראשונה. אמו, שהייתה עקרת בית, במקור מווירג'יניה המערבית, הייתה בעלת קשר דם מרוחק לתומאס ג'פרסון. שוורצקופף האב היה בכיר בשורות המשטרה הארצית של מדינת ניו ג'רזי. לשוורצקופף הבן היו שתי אחיות גדולות, רות' אן, לימים פעילה חברתית ופציפיסטית, וסאלי ג'ואן.

הרברט נורמן שוורצקופף האב.

חבריו של שוורצקופף מילדות סיפרו עליו כי היה בצעירותו פעיל ואסרטיבי, היה מגונן על אחיותיו וניחן בכושר גופני גבוה. שוורצקופף היה קרוב מאוד לאביו, שבמקביל לעבודתו גם עבד במשרה נוספת כקריין בתוכנית רדיו על סיפורי משטרה אותנטיים. כאשר היה שוורצקופף בן שמונה, אביו התגייס מחדש לצבא לשרת במלחמת העולם השנייה. היעדרותו הממושכת מהבית פגעה בפרנסת המשפחה. שוורצקופף הבן כבר באותו הגיל רצה ללכת בעקבות קריירה צבאית בהשראת אביו. כצוער בן 10 במכון הצבאי בורדנטאון, ליד טרנטון, הוא הצטלם לתצלום הרשמי שלו לבוש בהבעה חמורת סבר, משום ש"יום אחד כשאהיה גנרל, אני רוצה שאנשים ידעו שאני רציני."

לאחר המלחמה, בגיל 12, יצא עם הוריו לשליחות בטהראן שבאיראן ב-1946. בעת השהייה באיראן למד שוורצקופף כיצד לירות, לרכב על סוסים ולצוד, ופיתח התעניינות ארוכת שנים לתרבות המזרח התיכון. מאוחר יותר, לשוורצקופף האב היה חלק מהותי בהוצאתה לפועל של ההפיכה באיראן ב-1953 שהוצאה לפועל בהכוונת ה-CIA וה-MI6. ב-1947, במסגרת שיבוץ של שוורצקופף האב למשרה צבאית באירופה, עברה המשפחה לז'נבה, שווייץ, ושוורצקופף הבן התלווה לאביו במסעותיו של הלה ברחבי היבשת.

שוורצקופף למד בבית הספר הקהילתי בטהראן, בבית הספר הבינלאומי בז'נבה, ובשני בתי ספר אמריקאים באזורי הכיבוש בגרמניה לפני ששבה המשפחה לאמריקה ב-1951. בשובו לארצות הברית למד באקדמיה הצבאית ואלי פורג', וב-1956 סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית בווסט פוינט. באקדמיה הצבאית שוורצקופף שיחק כדורגל, התאבקות, שר וניצח על מקהלת הכנסייה של האקדמיה. בנוסף עבר את מבחן ה-IQ מטעם האקדמיה עם תוצאה גבוהה מאוד, 168. בנוסף, גובהו של שוורצקופף, 1.91 מטר, תרם לו במיומנות אתלטית. שוורצקופף העריץ מפקדים צבאיים אמריקאים כגון יוליסס ס. גרנט, ויליאם טקומסה שרמן וקרייטון אברמס. את לימודיו בווסט פוינט סיים עם תואר ראשון במדעים.

קריירה צבאית

קצין צעיר

לאחר הסמכתו לקצונה עבר אימוני חיל רגלים וצנחנים. הוא נכנס לשירות פעיל כלוטננט שני והתייצב בבית הספר לחיל הרגלים של צבא ארצות הברית בפורט בנינג, ג'ורג'יה, שם השתתף בקורס קציני החי"ר הבסיסי מאוקטובר 1956 עד מרץ 1957 וזכה בתג הנחת שלו. משימתו הראשונה הייתה כמפקד מחלקה ומאוחר יותר קצין בכיר של פלוגה E, קבוצת הנחתים השנייה, בחטיבה המוטסת ה-187, דיוויזיה מוטסת 101, בפורט קמפבל, קנטקי. מאוחר יותר סיפר שאז גילה משבר תפקוד בקרב שדרת הקצונה והפיקוד בכלל. שוורצקופף אמר מאוחר יותר שהיו קצינים ומש"קים רבים שפגש באותה משימה ש"לא הייתה להם תחושת חובה או כבוד, ושראו את העולם דרך אובך אלכוהולי."

ב-1958 קודם לדרגת לוטננט ראשון. ביולי 1959 נשלח לתפקיד הראשון שלו מחוץ לארצות הברית, כקצין מטה העובד לסירוגין בתפקידים של מפקד מחלקה, קצין קישור ומפקד כיתת סיור בגרמניה המערבית, במסגרת רגימנט הרגלים השישי. בהמשך התמנה למזכירו האישי של מפקד בריגדת ברלין. ב-1964 הוענק לו תואר שני בהנדסה מכנית והנדסת אווירונאוטיקה מאוניברסיטת דרום קליפורניה.

וייטנאם

ערך מורחב – מלחמת וייטנאם

ב-1965 עבר לשרת בווסט פוינט כמדריך עם הסכם עבודה שתוקפו עד 1968. יותר ויותר מחבריו לספסל הלימודים מווסט פוינט פנו לווייטנאם כיועצים לצבא דרום וייטנאם, ובסוף שנתו הראשונה של שוורצקופף כחבר בסגל החינוכי של וסט פוינט, הוא ביקש להצטרף אליהם. שוורצקופף שימש כיועץ כוח משימה של דיוויזיית נחתים דרום וייטנאמית; במהלך אותה תקופה הוא הועלה מדרגת קפטן למייג'ור. כאשר הסתיימה תקופת שליחותו בווייטנאם, הוא חזר לשרת את השנתיים הנותרות של שירות ההוראה שלו בווסט פוינט. ב-1968 הועלה לדרגת לוטננט גנרל. באותה שנה הוא נישא לברנדה הולסינגר. השניים נפגשו לראשונה במשחק כדורגל ונישאו כעבור שנה. לזוג היו שלושה ילדים: סינטיה, ילידת 1970, ג'סיקה, ילידת 1972 וכריסטיאן, יליד 1977.

אחת התקריות המפורסמות בקריירה הצבאית של שוורצקופף אירעה במהלך שליחותו השנייה לווייטנאם ב-1970. כששוורצקופף קיבל הודעה שחיילים בפיקודו נתקלו בשדה מוקשים בחצי האי בטנגן הידוע לשמצה, הוא מיהר למקום במסוק שלו, כמנהגו בהיותו מפקד רגימנט, על מנת להעמיד את מסוקו לרשות הפצועים. הוא מצא שחלק מהחיילים עדיין היו לכודים בשדה המוקשים. שוורצקופף האיץ בהם לחזור על עקבותיהם לאט. ובכל זאת, אדם אחד הפעיל מוקש ונפצע באורח קשה אך נשאר בהכרה. כשהפצוע התנופף בייסורים, חששו החיילים סביבו שהוא יפעיל מוקש נוסף. שוורצקופף, שנפצע גם הוא מהפיצוץ, זחל על פני שדה המוקשים אל הפצוע והחזיק אותו כדי שאחר יוכל לקשור את רגלו המרוסקת מהפיצוץ. חייל אחד התרחק כדי לשבור ענף מעץ סמוך כדי ליצור סד לרגלו. בכך עלה גם הוא על מוקש שהרג אותו ואת שני האנשים הקרובים אליו. בסופו של דבר הוביל שוורצקופף את אנשיו ששרדו למקום מבטחים, בכך שהורה למהנדסי הדיוויזיה לסמן את מיקומי המוקשים בקרם גילוח. (חלק מהמוקשים היו מתוצרת צרפתית ומתוארכים למלחמת הודו-סין הראשונה; אחרים הובאו על ידי כוחות יפנים במלחמת העולם השנייה). על גבורתו עוטר בכוכב הכסף, והמוניטין שלו כקצין המסכן את חייו למען אנשיו חוזק.

שוורצקופף היה ידוע תמיד כקצין קשוח אך אכפתי כלפי פקדיו. הוא הכין את אנשיו שאולי לא יאהבו חלק מהכללים הנוקשים שלו, אבל זה היה לטובתם. הוא אמר להם "כשאתם עולים על המטוס כדי לחזור הביתה, אם הדבר האחרון שאתם חושבים עליי הוא 'אני שונא את המנוול הזה', אז זה בסדר כי אתם הולכים הביתה בחיים". לוטננט גנרל האל מור כתב מאוחר יותר שבמהלך שהותו בווייטנאם רכש שוורצקופף את מה שיהפוך מאוחר יותר למזגו הקצר הידוע לשמצה, במהלך ויכוח דרך מכשיר הקשר עם מפקדיו על שטס עם מסוקו להציל את אנשיו בשדה המוקשים.

קידום לדרגת גנרל

במהלך שנות השבעים למד שוורצקופף באקדמיה למלחמה של צבא ארצות הברית, ושירת במספר רב של תפקידים, כולל תפקיד בפנטגון, הצבה במערב גרמניה, פיקוד על חטיבה בדיוויזיית רגלים ותפקיד סגן מפקד דיוויזיה ממוכנת. כל אותה העת המשיך לעלות בדרג הצבאי. בין היתר עבר ניתוח לטיפול בבעיה מולדת בגבו שהוחמרה במהלך שירותו הקרבי; שירת במטה הכללי של הצבא בפנטגון; היה סגן מפקד החיל המוצב האמריקאי באלסקה בפיקודו של בריגדיר גנרל וילארד לאת'ם; ושירת כמפקד הבריגדה ה-1 של דיוויזיית הרגלים ה-9 בפורט לואיס, מדינת וושינגטון. לאחר קידומו לדרגת בריגדיר גנרל, הוא הוצב כקצין תכנון אסטרטגיה ומדיניות בפיקוד האוקיינוס השקט למשך שנתיים. לאחר מכן שימש כעוזר מפקד הדיוויזיה הממוכנת ה-8 וכמפקד חיל המוצב האמריקאי במיינץ, מערב גרמניה. (במהלך הזמן הזה, העיר זכתה לביקור של האפיפיור יוחנן פאולוס השני, ובכך הופקד שוורצקופף לאחראי על כוחות הביטחון במהלך הביקור).

ב-1982 קודם לדרגת מייג'ור גנרל, ומונה למפקד דיוויזיית הרגלים ה-24. כעבור שנה, התרחשה הפיכה באי הקאריבי הקטנטן גרנדה. בסיוע קובני, המהפכנים בגרנדה פעלו להעמיק את דריסת הרגל של הגוש המזרחי בחצי הכדור המערבי. כמו כן, היה חשש שאמריקאים הלומדים באי עלולים להילקח כבני ערובה. מאחר שהוזעקה נחיתה אמפיבית, הופקד כל המבצע בפיקודו של אדמירל. שוורצקופף נשלח על ידי הצבא כיועץ לחיל הים כדי לוודא את המיצוי הנכון של יחידות הקרקע המצורפות לכוח המשימה. הוא זכה במהירות לאמונו של הממונה עליו ומונה לסגן מפקד כוח המשימה המשותף. המבצע בגרנדה - מבצע זעם דחוף - אמנם התגלה כקשה יותר ממה שמתכנניו ציפו, אך ההפיכה סוכלה במהירות. הסדר הושב על כנו, בחירות דמוקרטיות נקבעו, והסטודנטים האמריקאים חזרו הביתה ללא פגע.

מלחמת המפרץ

פיקוד המרכז

מפקד הקואליציה שוורצקופף (מימין) עם יושב ראש המטות המשולבים, קולין פאוול.

ב-1986 הועלה בדרגה (ללוטננט גנרל) ומונה לפקד על הקורפוס האמריקני ה-1. לאחר שנה עבר לפנטגון לשמש כסגן ראש מחלקת המבצעים שם. ב-1988 קודם שוורצקופף לדרגת גנרל ומונה למפקד פיקוד מרכז של ארצות הברית (Central Command), שהיה אחראי למבצעים במזרח התיכון, קרן אפריקה ודרום-מזרח אסיה. קודם למינוי לקח שוורצקופף חלק במגעים הדיפלומטיים מול ברית המועצות שקידמו את המלחמה הקרה לעבר סיומה. הוא התמנה על רקע מיומנותו הדיפלומטית והמקצועיות שלו גם בפעולה בשטח וגם בהכנת פעולות אסטרטגיות, כמו גם חיבתו האישית וההיכרות שלו עם התרבות המקומית.

בתפקיד זה הכין בין השאר תוכנית להגנת שדות הנפט של המפרץ הפרסי מפלישה עיראקית. נוכח סיומה של המלחמה הקרה, שוורצקופף קבע כי "דוקטרינת הזגרוס", לפיה פלישה סובייטית למזרח התיכון תיבלם דרך מערך צבאי אמריקאי-ערבי משולב בהרי הזגרוס, מיושנת, והעריך כי הסכנה הגדולה ביותר לשלום האזורי כעת היא תוקפנות אפשרית של מדינה ערבית אחת נגד שכנתה. עיראק, בהנהגתו של סדאם חוסיין, תאמה לחששות אלו, ובתחילת אוגוסט 1990, שבוע בלבד לאחר שהסתיים תרגיל פעולה נוכח תוקפנות עיראקית אפשרית נגד מדינות המפרץ, התרחשה הפלישה העיראקית לכווית.

"מגן מדבר"

ערך מורחב – מלחמת המפרץ

לאחר פלישת עיראק לכווית בקיץ 1990 הוא מונה למפקד כוחות הקואליציה שהקימה ארצות הברית נגד עיראק, ופיקד על ההכנות למלחמת המפרץ. תחילה העריך שוורצקופף כי עיראק תשתלט רק על שדות נפט בצפון כווית, אך נוכח השתלטות הצבא העיראקי על כל המדינה, עלה החשש כי תמשיך התקדמות צבאית של עיראק גם לכדי פלישה צבאית לתוך ערב הסעודית. נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש הטיל אולטימטום על עיראק לנסיגה מכווית, ועם תמיכת מועצת הביטחון של האומות המאוחדות הצליח להקים קואליציה מדינית בת מעל שלושים מדינות, ממצרים וסוריה ועד הממלכה המאוחדת וקוריאה הדרומית, שפעלה נגד התוקפנות העיראקית. כל מדינות הקואליציה העבירו מכוחותיהם לתמיכה במאמץ הלחימה ובמסגרת מבצע "מגן מדבר" החל ריכוז של כוחות בעלות הברית בערב הסעודית. שוורצקופף, שהתמנה למפקד על כוחות בעלות הברית, העביר את מרכז פעילותו מטמפה, פלורידה וריאד, בירת סעודיה.

שוורצקופף היה בקשר ישיר עם יושב ראש המטות המשולבים קולין פאוול, והעביר מספר צווים צבאיים שהיו תקפים על כל החיילים שתחת פיקודו אשר נועדו כדי להתאקלם עם חוקי השריעה של הסעודים, לדוגמה איסר על שתיית משקאות חריפים. הליך גיוס הכוחות נמשך מספר חודשים, ובשחר 1991 היו תחת פיקודו של שוורצקופף 750,000 חיילים, מתוכם 500,000 אמריקאים ו-250,000 אנשי חילות משלוח של כל שאר מדינות הקואליציה. שוורצקופף היה בנוסף גם אמון על הכנת האסטרטגיה והתוכנית המבצעית למלחמה בעיראק, וכדי להימנע ממלחמה ממושכת ושפיכות דמים כפי שאירעה בווייטנאם, קרא להתחיל את המלחמה ביוזמה צבאית מסיבית שתתחיל בפעולה אווירית, ורק לאחר השגת עליונות אווירית מוחלטת תחל הפעולה הקרקעית, שתיעשה בכל הכוח כדי למוטט את הצבא העיראקי ולהכריע את המלחמה במהירות המקסימלית. שוורצקופף היה בקשרים טובים עם מפקדי חילות המשלוח הבריטי, הצרפתי והסעודי (אף כי לאחר המלחמה טען שכוחות מדינות ערב היו הכי פחות יעילים מבין כל חילות המשלוח), כמו גם עם סגנו, לוטננט גנרל קלווין וולר, שחלק עימו בעומס הניהולי של צבא בעלות הברית המאוחד.

"סופת מדבר"

המלחמה החלה כאשר פג תוקפו של האולטימטום האמריקאי ללא מענה עיראקי חיובי, ב-17 בינואר 1991. ברגע שקץ תאריך האולטימטום, החל חיל האוויר האמריקאי וחילות האוויר המשולבים של חילות המשלוח בביצוע סדרת גיחות צבאיות שנועדו לנטרל את בסיסי חיל האוויר העיראקי, מערכות הנ"מ והטק"א של העיראקים. עד 24 בפברואר הוגבלה עיקר המלחמה למאבק האווירי, במהלכו השיגו בעלות הברית עליונות אווירית חד משמעית על יריביהם העיראקים.

בוושינגטון רווחה הדעה, כי שוורצקופף ואנשיו לא עושים די כדי להתמודד עם הסקאדים. כאשר דיק צ'ייני, מזכיר ההגנה, וקולין פאוול, עברו על הדו"חות שהגיעו מסעודיה, הם הבחינו כי מעט מאוד משאבים וגיחות מופנים לטובת הניסיון לאתר ולהשמיד את משגרי הטק"ק הניידים של עיראק. רבים מהסקאדים העיראקים הופנו כלפי ישראל כדי להכריח אותה להיכנס למלחמה ולגרום לפיצול בקרב בעלות הברית, עקב הסבירות שמדינות ערב כגון סעודיה וסוריה לא ימשיכו להילחם בעיראק עם יצטרכו לעשות זאת לצידה של ישראל. כאשר גילו השניים את הנתונים, סופר כי צ'ייני זעם ואמר כי "המשימה בעדיפות הראשונה היא לשמור על ישראל מחוץ למלחמה". פאוול דאג להעביר את רוח הדברים לשוורצקופף והדגיש כי הדרישה של מזכיר ההגנה היא להפנות יותר משאבים וגיחות של מטוסי תקיפה לטובת ציד הסקאדים. לאור הדרישות מהחלונות הגבוהים בוושינגטון לעצור את ירי הסקאדים, נאלץ שוורצקופף באי רצון להפנות משאבים רבים לשם ביצוע המשימה.

במהלך ינואר ותחילת פברואר בלמו כוחות בעלות הברית ניסיון עיראקי לפלוש קרקעית לתוך סעודיה, ורק עם השגת העליונות האווירית החלה היוזמה הקרקעית נגד עיראק. כאשר החלה הפעולה הקרקעית במסגרת מבצע "סופת מדבר", ב-24 בפברואר, חיל האוויר העיראקי רותק לחלוטין לקרקע, וביצועיו כמעט ולא היו קיימים עוד. במהלך הפעולה הקרקעית יושמה התוכנית שהכינו שוורצקופף ואנשי מטהו – איגוף שמאלי עמוק של הכוחות העיראקיים בכווית, שתרם לסיום מהיר של המערכה. על רקע מזג רוחו זכה לכינוי "Norman Storman" ("נורמן הסוער"). האסטרטגיה של היוזמה הקרקעית שתכנן שוורצקופף צלחה, והצליחה להביא להכרעה של המערכה הקרקעית תוך ארבעה ימים בלבד, כאשר ב-28 בפברואר הוכרעה המלחמה והנשיא בוש הכריז על הפסקת אש עם שחרור כווית מידי הצבא העיראקי.

כמפקד כוחות הקואליציה במלחמה, שוורצקופף בלט מאוד באופן אישי בתפקידו בניהול המלחמה, ונתן מסיבות עיתונאים תכופות, מה שהפך אותו למושא להערצה מבית.

פרישה

לאחר המלחמה הוצע לשוורצקופף התפקיד של ראש מטה צבא ארצות הברית בידי מזכיר הצבא מייקל סטון, אך הוא דחה את ההצעה ופרש משירות צבאי באוגוסט 1991.

לאחר מכן פרסם אוטוביוגרפיה, שימש כפרשן צבאי לרשת NBC, ועסק בפעילויות צדקה שונות. שוורצקופף תרם את רוב זמנו לארגוני צדקה ופעילויות קהילתיות מרובות. הוא נבחר לשבת במועצת המנהלים של רמינגטון, ועוד מספר תאגידים מפורסמים נוספים.

בניגוד להערכות שרווחו אודותיו, הוא לא פנה לקריירה פוליטית. אף על פי שתמך בנשיא בוש בבחירות לנשיאות ב-2004, הוא השמיע בהמשך ביקורת על אופן הניהול של מלחמתה השנייה של ארצות הברית בעיראק ובפרט ביקר את מזכיר ההגנה דונלד רמספלד. במהלך הבחירות לנשיאות ב-2008, הביע תמיכה במועמד המפלגה הרפובליקנית ג'ון מקיין.

שוורצקופף זכה במספר רב של עיטורים צבאיים אמריקניים וזרים, ובין השאר מווייטנאם, בריטניה וצרפת (כולל חברות כבוד בלגיון הזרים הצרפתי – שלא הוענקה לשום אמריקני לפניו). ב-2002 ניתנה לו מדליית הזהב של הקונגרס, העיטור השני במעלתו בארצות הברית, לאחר מדליית החירות הנשיאותית.

שוורצקופף נפטר ב-27 בדצמבר 2012 בביתו שבטמפה, פלורידה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נורמן שוורצקופף בוויקישיתוף

• יצחק בן-חורין, וושינגטון, מת מפקד כוחות ארה"ב במלחמת המפרץ ב-1991, באתר ynet, 28 בדצמבר 2012.
• גרדיאן, רויטרס, מת נורמן שוורצקופף, הגנרל שפיקד על כוחות הקואליציה במלחמת המפרץ הראשונה, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2012.
• נורמן שוורצקופף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• נורמן שוורצקופף, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36959266נורמן שוורצקופף