נורו-וירוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןנורו-וירוס
חלקיקי נורו-וירוס בצואה, מוגדלים באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים
חלקיקי נורו-וירוס בצואה, מוגדלים באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים
מיון מדעי
קבוצה: קבוצה IV
משפחה: Caliciviridae
סוג: נורו-וירוס
מינים

וירוס נורווק

נורו-וירוס (באנגלית: Norovirus, מכונה בבריטניה winter vomiting bug),[1] הוא הגורם הנפוץ ביותר לנגיפי דלקת הקיבה והמעיים בבני אדם ומשפיע על אנשים בכל הגילאים.[2] הווירוס מועבר על ידי מים או מזון מזוהמים בצואה, במגע בין אדם לאדם ונישא באוויר לאחר הקאה.[3] שם הסוג נורו-וירוס נגזר מנורווק-וירוס (אנגלית: Norwalk virus), הזן היחיד הנכלל בסוג זה. זן זה הוא הגורם לכ-90% מהתפרצויות מגיפות לא חיידקיות של דלקת הקיבה והמעיים ברחבי העולם[4] ועשוי להיות הגורם ל-50% מהתפרצויות של דלקת הקיבה והמעים הנובעות ממזון מזוהם בארצות הברית.[5][6] הכמות השנתית של מקרי שלשול הקשורים בנורו-וירוס מוערכת בכ-7.7 מיליון במדינות מתועשות, עם חצי מיליון אשפוזים. 9.0 מיליון אשפוזים במדינות מתפתחות, וכמעט 2 מיליון מקרי מוות.[7]

סימפטומים

זיהום נורו-וירוס מאופיין על ידי בחילות, הקאות, שלשול מימי, כאב בטן, ובמקרים מסוימים, אובדן חוש הטעם. בדרך כלל אדם מפתח את הסימפטומים של דלקת הקיבה והמעיים 12 עד 48 שעות לאחר ההדבקה.[8] עייפות כללית, חולשה, כאבי שרירים, כאבי ראש וחום נמוך עלולים להופיע. המחלה היא בדרך כלל מוגבלת ומקרים חמורים הם נדירים. אף על פי שנורו-וירוס יכול להיות לא נעים, ההידבקות לרוב אינה מסוכנת ורוב הנדבקים מחלימים באופן מלא תוך יומיים-שלושה.[1] על משטחים, נורו-וירוס מת במהירות על ידי חימום או על ידי חומרי חיטוי מבוססי כלור ואמינים פוליקואטרנארים. הווירוס רגיש פחות לכהלים וחומרי ניקוי.[9]

אחרי הזיהום, החיסון הטבעי הוא זמני ולרוב אינו מושלם.[10] פרסום אחד הגיע למסקנה כי החסינות מפני אותו זן של נורו-וירוס תקפה למשך שישה חודשים, וכל חסינות שמתפתחת נעלמת אחרי שנתיים.[11] התפרצויות של זיהום נורו-וירוס מתרחשות לעיתים קרובות בקהילות סגורות או סגורות למחצה, כגון מתקני אשפוז, מחנות לילה, בתי חולים, בתי ספר, בתי כלא, מועדונים, מעונות וספינות שייט בהם הזיהום מתפשט במהירות במגע בין אדם לאדם או דרך מזון מזוהם.[12] התפרצויות רבות של נורו-וירוס מיוחסות למזון שטופל על ידי אדם שנדבק.[13]

אבחון

אבחון מעמיק של נורו-וירוס נעשה באופן שגרתי על ידי תגובת שרשרת של פולימראז (PCR) או PCR זמן אמת, אשר נותן תוצאות תוך מספר שעות. מבחנים אלה רגישים מאוד, וניתן לזהות באמצעותם סדר גודל של כ10 חלקיקי וירוס.[14] בדיקות כגון אליסה (ELISA) העושות שימוש בנוגדנים כנגד תערובת של זנים של נורו-וירוס זמינות באופן מסחרי, אבל בעלות סגוליות ורגישות נמוכות.[15]

וירולוגיה

הדבקה

נורו-וירוסים מועברים ישירות מאדם לאדם (62-84% מכלל ההתפרצויות המדווחות)[16] ובעקיפין באמצעות מים או מזון מזוהמים. הם מדבקים מאוד ופחות מעשרים יחידות וירוס יכולות לגרום להתפתחות הזיהום[17] (מחקרים מסוימים מצביעים על כך שאף חמש בלבד).[18] הדבקה יכולה להיות דרך אוויר שבא במגע עם קיא של אדם חולה או הדחת אסלה המכילה קיא או שלשול. זיהום יכול לקרות בעקבות אכילת מזון או שאיפת אוויר בקרבת אדם מקיא, גם אם האזור נוקה.[19] אדם שחלה ימשיך להיות מדבק גם לאחר היעלמות הסימפטומים, והדבקה לעיתים נצפית גם שבועות לאחר הזיהום.[20]

הקאות מעבירות את הזיהום ביעילות מיוחדת ומשחררות את הנגיף לאוויר. במקרה מסוים ניתן היה לקשר מקרים רבים של הרעלת מזון לאירוע במהלכו אדם הקיא והפיץ את הזיהום במסעדה.[21] בדצמבר 1998, 126 אנשים סעדו בשישה שולחנות; אישה אחת הקיאה על הרצפה. הצוות מהר לנקות, ואנשים המשיכו לאכול. שלושה ימים מאוחר יותר, הסועדים האחרים החלו לחלות; 52 אנשים דיווחו על מגוון רחב של סימפטומים, החל בחום ובחילות וכלה בהקאות ושלשולים. הסיבה לא זוהתה מייד. החוקרים שיחזרו את סידור מקומות הישיבה: יותר מ-90% מהאנשים שישבו באותו שולחן עם האישה החולה דיווחו מאוחר יותר שחלו. היה קשר ישיר בין הסיכון להדבקת אנשים בשולחנות אחרים ובין קרבתם לשולחן של האישה החולה. יותר מ-70% של מהסועדים בשולחן הסמוך חלו, בשולחן בצד הרחוק של המסעדה נדבקו כ-25%. ההתפרצות יוחסה לווירוס הדומה במאפייניו לווירוס "נורווק".[22]

בהתפרצות אחת במהלך הג'מבורי הבינלאומי של הצופים בהולנד, כל אדם חולה הדביק ממוצע של 14 אנשים עד שהחליטו לנקוט באמצעי היגיינה. גם אחרי שננקטו הצעדים הנדרשים, אדם חולה הדביק ממוצע של 2.1 אנשים אחרים.[23] המרכז האמריקני לבקרת מחלות (CDC) חקר 11 התפרצויות במדינת ניו יורק וקבע כי 7 מהן הופצו על ידי מגע בין אדם לאדם, 2 על ידי הרעלת מזון, אחת על ידי מים מזוהמים ואחת בדרך לא ידועה. התפרצויות שמקורן במים מזוהמים עשויות לכלול מים מאספקה עירונית, בארות, אגמים עונתיים, בריכות שחייה ומכונות קרח.[24]

רכיכות, ורכיבי סלט הם המזונות שלרוב מעורבים בהתפרצות נורו-וירוס. צדפות שלא חוממו כיאות (פחות מ-75 מעלות צלזיוס) מהוות סיכון גבוה להדבקה בנורו-וירוס .[25][26] מזונות אחרים עשויה להיות מזוהמים באמצעות טיפול לא היגייני.[27]

סיווג

נורו-וירוסים (NoV) הם מבחינה גנטית קבוצה מגוונת של וירוסים בעלי RNA חד-גדילי חיובי לא עטוף השייכים למשפחת ה- Caliciviridae.[28] לפי הוועד הבינלאומי לטקסונומיה של וירוסים, הסוג נורו-וירוס מכיל זן אחד, אשר נקרא נורווק וירוס. [29]

סרוטיפים, זנים ומבודדים כוללים:[30]

נורו-וירוסים המבודדים במקרים של דלקת חריפה של הקיבה והמעיים שייכים בדרך כלל לשתי קבוצות: קבוצה 1 - (GI) כוללת את וירוס נורווק, וירוס מגן המדבר ווירוס סאות'המפטון. קבוצה 2 (GII), כוללת את וירוס בריסטול, וירוס לורדסדייל, וירוס טורונטו, וירוס מקסיקו, וירוס הוואי ווירוס הר השלג.[28]

נורו-וירוסים מסווגים גנטית להיות בחמש קבוצות גנטיות שונות: (GI, GII, GIII, GIV, GV), אשר יכולות להיות מחולקות לאשכולות או גנוטיפים שונים. לדוגמה, קבוצה II, הנפוצה ביותר בקרב בני אדם, מכילה כיום 19 גנוטיפים. קבוצות I, II ו-IV משפיעות על בני אדם, ואילו קבוצה III מדביקה מיני פרים, וקבוצה V בודדה לאחרונה בקרב בעכברים.[31]

רוב הנורו-וירוסים המשפיעים על בני אדם שייכים לקבוצות I ו-II.[32] נורו-וירוסים מקבוצה II בעלת גנוטיפ 4 (כתיב מקוצר - GII.4) אחראיים לרוב התפרצויות דלקת הקיבה והמעיים בקרב מבוגרים ולרוב "חולפים" על פני הגלובוס.[33] ב-2006, הייתה עלייה גדולה בהיארעות ההידבקויות בנורו-וירוס ברחבי העולם.[34] דיווחים מראים קשר בין אנטיגנים של סוג הדם (HBGAs), לרגישות להידבקות בנורו-וירוס. מחקרים מציעים שהמעטפת החלבונית של הנורו-וירוסים התפתחה מלחץ סלקטיבי של אותם אנטיגנים.[35]

מחקר מ-2008 מצביע על כך שחלבון MDA-5 יכול להיות החיישן החיסוני הראשי המזהה נוכחות של נורו-וירוסים בגוף.[36] ישנן מספר וריאציות נפוצות של גן הMDA-5 העלולות לגרום לרגישות מוגברת להידבקות בנורו-וירוס.[37]

מחקר מ-2010 הציע שגרסה גנטית ספציפית של נורו-וירוס (אשר לא ניתן להבדיל בינו לבין סוגים אחרים של הנגיף באמצעות בדיקת נוגדנים סטנדרטית) מקיימת אינטראקציה עם מוטציה ספציפית בגן ATG16L1 ותורמת לעירור סימפטומים של מחלת קרוהן בעכברים אשר נחשפו לכימיקל שגורם לפגיעת מעיים הדומה לתהליך בבני אדם. (ישנן דרכים דומות נוספות לפתח מחלה זו ומחקר זה בפני עצמו אינו מוכיח שנורו-וירוסים גורמים למחלת קרוהן בקרב בני אדם).

מבנה

מבנה רנטגן קריסטלוגרפי של מעטפת וירוס נורווק

נורו-וירוס הוא לא עטוף ובעל גאומטריה איקוסהדרלית. ממדי המעטפת משתנים במידה רבה, בין 23–40 ננומטר. המעטפות הגדולות יותר (38–48 ננומטר) מורכבות מ-180 חלבוני VP1, ואילו הקטנות (23 ננומטר) מורכבות מ60 חלבוני VP1.[38] חלקיקי וירוס נראים כבעלי שטח פנים אמורפי כאשר נצפים במיקרוסקופ אלקטרונים.[39]

סוג מבנה סימטריה מעטפת סידור גנומי
נורו-וירוס איקסוהדרלי T=1 T=3 לא עטוף ליניארי

מחזור החיים

שכפול הווירוס הוא ציטופלאזמי. כניסה לתוך התא המארח מושגת על ידי היצמדות לקולטני המארח, שמתווכים את האנדוציטוזה. השכפול הוא בהתאם למודל שכפול הווירוס בעל RNA גדילי חיובי. שיטת השעתוק היא זו של וירוסים בעלי RNA גדילי חיובי. אדם ושאר היונקים משמשים נשאים טבעיים של הווירוס.

סוג המארח פרטים רקמות פגיעות חדירה יציאה אתר השכפול אתר הרכבה הדבקה
נורו-וירוס בני אדם; יונקים המעי אפיתל אנדוציטוזה בקולטני התא שבירת מעטפת התא הציטופלסמה הציטופלסמה צואתי-אוראלי

פתולוגיה

כאשר אדם נדבק בנורו-וירוס הנגיף משתכפל בתוך המעי הדק. לאחר כיום או יומיים עשויים להופיע תסמיני ההידבקות. הסימפטום העיקרי הוא דלקת המעיים והקיבה שמתפתחת בין 12 ל-48 שעות לאחר החשיפה, ונמשכת 24–72 שעות.[6] לרוב המחלה מוגבלת בהתפשטותה ומאופיינת בבחילות חזקות והקאות, שלשול מימי וכאב בטן. במקרים מסוימים החולים מאבדים את חוש הטעם. עייפות כללית, חולשה, כאבי שרירים, כאב ראש, שיעול וחום נמוך עלולים להתרחש.

מחלה קשה היא נדירה. אף על פי שאנשים לעיתים קרובות מטופלים בדחיפות הם מגיעים רק לעיתים רחוקות לבית החולים. מספר מקרי המוות של נורו-וירוס בארצות הברית מוערך כ-300 בכל שנה, כאשר רוב ההיארעות היא בקרב צעירים מאוד, קשישים ואנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה. התסמינים עשויים לגרום לסכנת חיים בקבוצות הסיכון אם התייבשות או חוסר איזון באלקטרוליטים, מוזנחים או לא מטופלים.[2]

טיפול

אין תרופה ספציפית לטיפול באנשים עם נורו-וירוס. הנדבקים לא יכולים להיות מטופלים עם אנטיביוטיקה מכיוון שלא מדובר בזיהום חיידקי. תרופות נגד הקאה ונוגדי התייבשות מוצעים כדי למנוע סיבוכי התייבשות עקב הקאות ושלשולים,[40] וכדי להקל על הסימפטומים.[41]

מניעה

נטילת ידיים וחומרי חיטוי

שטיפת ידיים במים וסבון היא שיטה יעילה להפחתת ההדבקה של נורו-וירוס. מריחת אלכוהול (≥62% אתנול) עשויה לשמש כתוספת פחות יעילה מאשר שטיפת הידיים מכיוון שלנורו-וירוס אין מעטפת נגיפית שומנית.[9] משטחים אשר חלקיקי נורו-וירוס עשויים להימצא בהם יש לחטא עם תמיסה של 1.5% עד 7.5% של אקונומיקה ביתית, או חומרי חיטוי אחרים היעילים נגד נורו-וירוס.[6][42][43]

במוסדות הבריאות

ב-2011, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) פרסם קווים מנחים קליניים למניעה ובקרה של התפרצויות נורו-וירוס במתקני הבריאות.[44][45] מבוסס על סקירה שיטתית של פרסומים מחקריים, ההנחיה מציגה 51 המלצות ספציפיות, אשר מחולקות ל-12 קטגוריות:

  1. מטופל cohorting ובידוד אמצעי זהירות,
  2. היגיינת ידיים
  3. העברת מטופלים וסגירת מחלקות
  4. עובדי המזון בשירות הבריאות
  5. אבחון
  6. ציוד מגן אישי
  7. סביבה נקייה
  8. חופשות צוות ומדיניות
  9. ביקורים
  10. חינוך
  11. "חיפוש" נדבקים
  12. תקשורת ומודעות.

המסמך גם מסמן שמונה המלצות בעדיפות גבוהה, ומציע מספר תחומים הזקוקים למחקר עתידי.

ניסיונות חיסון

שני חיסונים נסיוניים קיימים מסתמכים על שימוש בחלקיק דמוי וירוס המיוצר מחלבוני המעטפת של נורו-וירוס במטרה "לחקות" את המבנה החיצוני של הווירוס. מכיוון שאין RNA בתוך החלקיק הזה, הוא אינו מסוגל להתרבות ולא יכול לגרום זיהום.[46]

עמידות

נורו-וירוס יכול לשרוד במשך תקופות ארוכות מחוץ לגוף פונדקאי אנושי בהתאם לתנאי השטח והטמפרטורה: הנגיף יכול לשרוד במשך שבועות על משטחים קשים,[47] עד שנים עשר ימים על בדים מזוהמים ויכול לשרוד חודשים ואולי אפילו שנים במים עומדים.[48] מחקר שנערך ב-2006 מצא עדויות להימצאות הווירוס על מספר משטחים המשמשים להכנת מזון שבעה ימים לאחר הזיהום.[49]

איתור במזון

בדיקות שגרה לזיהוי נורו-וירוס בצדפות ורכיכות באמצעותRT-PCR מבוצעות על ידי מעבדות ממשלתיות כגון מינהל המזון והתרופות (FDA) בארצות הברית.[50]

אפידמיולוגיה

המגמה השנתית בדיווחי הדבקות נורו-וירוס באנגליה ווילס (2000–2011). מקור: HPA
דו"ח מעבדה של הדבקות נורו-וירוס באנגליה ובווילס (2000–2012) מקור: HPA. שיטות הבדיקה השתנו ב-2007

נורו-וירוס אחראי ל-18% מכל המקרים של דלקת חריפה של הקיבה והמעיים ברחבי העולם. נורו-וירוס יחסית נפוץ במדינות מפותחות ובמדינות מתפתחות בהן יש תמותה נמוכה (20% ו-19% בהתאמה), בהשוואה לשיעור תמותה גבוה במדינות מתפתחות בהן יש שיעור תמותה גבוה (14%). באופן יחסי אנשים המטופלים במרפאות הקהילה או במרפאות החוץ נוטים לחלות יותר (24% ו 20% בהתאמה), לעומת חולים מאושפזים (17%) אשר להידבקותם גורמים אחרים.[51]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נורו-וירוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 "Norovirus - NHS Choices". Nhs.uk. 2014-01-20. נבדק ב-2014-02-09.
  2. ^ 2.0 2.1 Goodgame R (2006). "Norovirus gastroenteritis". Curr Gastroenterol Rep. 8 (5): 401–08. doi:10.1007/s11894-006-0026-4. PMID 16968608.
  3. ^ Said MA, Perl TM, Sears CL (November 2008). "Healthcare epidemiology: gastrointestinal flu: norovirus in health care and long-term care facilities". Clinical Infectious Diseases. 47 (9): 1202–8. doi:10.1086/592299. PMID 18808354.
  4. ^ Lindesmith L, Moe C, Marionneau S, Ruvoen N, Jiang X, Lindblad L, Stewart P, LePendu J, Baric R (2003). "Human susceptibility and resistance to Norwalk virus infection". Nat. Med. 9 (5): 548–53. doi:10.1038/nm860. PMID 12692541.
  5. ^ Widdowson MA, Sulka A, Bulens SN, Beard RS, Chaves SS, Hammond R, Salehi ED, Swanson E, Totaro J, Woron R, Mead PS, Bresee JS, Monroe SS, Glass RI (2005). "Norovirus and foodborne disease, United States, 1991–2000". Emerging Infect. Dis. 11 (1): 95–102. doi:10.3201/eid1101.040426. PMC 3294339. PMID 15705329.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 "Norovirus: Technical Fact Sheet". National Center for Infectious Diseases, CDC.
  7. ^ Patel, MM; Widdowson, MA; Glass, RI; Akazawa, K; Vinjé, J; Parashar, UD (August 2008). "Systematic literature review of role of noroviruses in sporadic gastroenteritis.". Emerging infectious diseases. 14 (8): 1224–31. PMID 18680645.
  8. ^ "Norovirus | Clinical Overview | CDC". www.cdc.gov. נבדק ב-2016-03-28.
  9. ^ 9.0 9.1 Jimenez L, Chiang M (2006). "Virucidal activity of a quaternary ammonium compound disinfectant against feline calicivirus: a surrogate for norovirus". Am J Infect Control. 34 (5): 269–73. doi:10.1016/j.ajic.2005.11.009. PMID 16765204.
  10. ^ Lindesmith L, Moe C, Lependu J, Frelinger JA, Treanor J, Baric RS (2005). "Cellular and Humoral Immunity following Snow Mountain Virus Challenge". J. Virol. 79 (5): 2900–9. doi:10.1128/JVI.79.5.2900-2909.2005. PMC 548455. PMID 15709009.
  11. ^ Leon, Juan (2008). "Chapter 9". In Vajdy, Michael. Immunity Against Mucosal Pathogens. Springer. p. 232. ISBN 9781402084126.
  12. ^ Noda M, Fukuda S, Nishio O (2007). "Statistical analysis of attack rate in norovirus foodborne outbreaks". Int J Food Microbiol. 122 (1–2): 216–20. doi:10.1016/j.ijfoodmicro.2007.11.073. PMID 18177970.
  13. ^ Koopmans M, Duizer E (2004). "Foodborne viruses: an emerging problem". Int. J. Food Microbiol. 90 (1): 23–41. doi:10.1016/S0168-1605(03)00169-7. PMID 14672828.
  14. ^ Marshall JA, Bruggink LD (2006). "Laboratory diagnosis of norovirus". Clin. Lab. 52 (11–12): 571–81. PMID 17175887.
  15. ^ Wilhelmi de Cal I, Revilla A, del Alamo JM, Román E, Moreno S, Sánchez-Fauquier A (2007). "Evaluation of two commercial enzyme immunoassays for the detection of norovirus in faecal samples from hospitalised children with sporadic acute gastroenteritis". Clin. Microbiol. Infect. 13 (3): 341–3. doi:10.1111/j.1469-0691.2006.01594.x. PMID 17391396.
  16. ^ Moore MD, Goulter RM, Jaykus L (April 2015). "Human Norovirus as a Foodborne Pathogen: Challenges and Developments". Annual Review of Food Science and Technology. 6 (1): 411–33. doi:10.1146/annurev-food-022814-015643.
  17. ^ Morillo SG, Timenetsky Mdo C (2011). "Norovirus: an overview". Revista Da Associação Médica Brasileira (1992). 57 (4): 453–8. doi:10.1016/s0104-4230(11)70094-x. PMID 21876931.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  18. ^ Leon, Juan (2008). "Chapter 9". In Vajdy, Michael (ed.). Immunity Against Mucosal Pathogens. Springer. p. 232. ISBN 9781402084126.
  19. ^ Robert Matthews. "I've lost my appetite… - New Scientist". New Scientist. נבדק ב-21 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Atmar RL, Opekun AR, Gilger MA, Estes MK, Crawford SE, Neill FH, Graham DY (October 2008). "Norwalk Virus Shedding after Experimental Human Infection". Emerging Infect. Dis. 14 (10): 1553–7. doi:10.3201/eid1410.080117. PMC 2609865. PMID 18826818.
  21. ^ Marks PJ, Vipond IB, Carlisle D, Deakin D, Fey RE, Caul EO (June 2000). "Evidence for airborne transmission of Norwalk-like virus (NLV) in a hotel restaurant". Epidemiol. Infect. 124 (3): 481–487. doi:10.1017/s0950268899003805. PMC 2810934. PMID 10982072.
  22. ^ Marks PJ, Vipond IB, Regan FM, Wedgwood K, Fey RE, Caul EO (Aug 2003). "A school outbreak of Norwalk-like virus: evidence for airborne transmission". Epidemiol. Infect. 131 (1): 727–736. doi:10.1017/s0950268803008689. PMC 2870014. PMID 12948373.
  23. ^ Heijne JC, Teunis P, Morroy G, Wijkmans C, Oostveen S, Duizer E, Kretzschmar M, Wallinga J (2009). "Enhanced Hygiene Measures and Norovirus Transmission during an Outbreak" (PDF). Emerg. Infect. Dis. 15 (1): 24–30. doi:10.3201/eid1501.080299. PMC 2660689. PMID 19116045.
  24. ^ Hedberg CW, Osterholm MT (1993). "Outbreaks of food-borne and waterborne viral gastroenteritis". Clin. Microbiol. Rev. 6 (3): 199–210. PMC 358282. PMID 8395330.
  25. ^ "Safe Internal Cooking Temperatures Chart". www.healthycanadians.gc.ca. Government of Canada. 2015-05-07.
  26. ^ "[ARCHIVED CONTENT] HPA - Shellfish consumption and the risk of norovirus infection". נבדק ב-21 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Parashar UD, Monroe SS (2001). ""Norwalk-like viruses" as a cause of foodborne disease outbreaks". Rev. Med. Virol. 11 (4): 243–52. doi:10.1002/rmv.321. PMID 11479930.
  28. ^ 28.0 28.1 Department of Health and Ageing Norovirus laboratory case definition
  29. ^ Eric B. Carstens; King, Andrew; Elliot Lefkowitz; Adams, Michael Ian (2011). Virus Taxonomy: Ninth Report of the International Committee on Taxonomy of Viruses. Amsterdam: Elsevier. pp. 981–982. ISBN 0-12-384684-6.
  30. ^ Schuffenecker I, Ando T, Thouvenot D, Lina B, Aymard M (2001). "Genetic classification of "Sapporo-like viruses"". Arch. Virol. 146 (11): 2115–32. doi:10.1007/s007050170024. PMID 11765915.
  31. ^ 31.0 31.1 Ramirez S, Giammanco GM, De Grazia S, Colomba C, Martella V, Arista S (2008). "Genotyping of GII.4 and GIIb norovirus RT-PCR amplicons by RFLP analysis". J. Virol. Methods. 147 (2): 250–6. doi:10.1016/j.jviromet.2007.09.005. PMID 17953996.
  32. ^ Vinjé J, Green J, Lewis DC, Gallimore CI, Brown DW, Koopmans MP (2000). "Genetic polymorphism across regions of the three open reading frames of "Norwalk-like viruses"". Arch. Virol. 145 (2): 223–41. doi:10.1007/s007050050020. PMID 10752550.
  33. ^ Noel JS, Fankhauser RL, Ando T, Monroe SS, Glass RI (2000). "Identification of a distinct common strain of "Norwalk-like viruses" having a global distribution". J. Infect. Dis. 179 (6): 1334–44. doi:10.1086/314783. PMID 10228052.
  34. ^ Tu ET, Bull RA, Greening GE, Hewitt J, Lyon MJ, Marshall JA, McIver CJ, Rawlinson WD, White PA (2008). "Epidemics of gastroenteritis during 2006 were associated with the spread of norovirus GII.4 variants 2006a and 2006b". Clin. Infect. Dis. 46 (3): 413–20. doi:10.1086/525259. PMID 18177226.
  35. ^ Shirato H (2011). "Norovirus and histo-blood group antigens". Japanese Journal of Infectious Diseases. 64 (2): 95–103. PMID 21519121.
  36. ^ McCartney SA, Thackray LB, Gitlin L, Gilfillan S, Virgin HW, Virgin Iv HW, Colonna M (July 18, 2008). Baric RS, ed. "MDA-5 Recognition of a Murine Norovirus". PLoS Pathog. 4 (7): e1000108. doi:10.1371/journal.ppat.1000108. PMC 2443291. PMID 18636103.
  37. ^ Researchers Discover Primary Sensor That Detects Stomach Viruses Newswise, Retrieved on July 20, 2008.
  38. ^ "Viral Zone". ExPASy. Retrieved 15 June 2015.
  39. ^ Prasad BV, Crawford S, Lawton JA, Pesavento J, Hardy M, Estes MK (2001). "Structural studies on gastroenteritis viruses". Novartis Found. Symp. Novartis Foundation Symposia. 238: 26–37; discussion 37–46. doi:10.1002/0470846534.ch3. ISBN 978-0-470-84653-7. PMID 11444031.
  40. ^ "Norovirus - Treatment - CDC". Retrieved 21 February 2016.
  41. ^ "Traveler's Diarrhea". Merck Manuals Consumer Version. Retrieved 21 February 2016.
  42. ^ "List G: EPA Registered Hospital Disinfectants Effective Against Norovirus (Norwalk-like virus)". US Environmental Protection Agency. Retrieved 9 May 2016.
  43. ^ "Gastroenteritis and Noroviruses—Dr Jim Grey, Health Protection Agency". The Naked Scientists. 2007-12-09. Retrieved 2014-02-09.
  44. ^ HICPAC. "Guideline for the Prevention and Control of Norovirus Gastroenteritis Outbreaks in Healthcare Settings, 2011". Healthcare Infection Control Practices Advisory Committee (HICPAC). Centers for Disease Control and Prevention (CDC). Retrieved 19 March 2015.
  45. ^ MacCannell, T; Umscheid, CA; Agarwal, RK; Lee, I; Kuntz, G; Stevenson, KB (2011). "Guideline for the prevention and control of norovirus gastroenteritis outbreaks in healthcare settings". Infection Control and Hospital Epidemiology. 32 (10): 939–969. doi:10.1086/662025. PMID 21931246.
  46. ^ Norovirus Vaccine" (PDF).
  47. ^ "How To Stay Well (When Everyone Else Is Sick)". Webmd.com. Retrieved 2014-02-09.
  48. ^ Frazer, J. (January 17, 2012). "Misery-inducing Norovirus Can Survive for Months—Perhaps Years—in Drinking Water". Scientific American. Retrieved February 27, 2012.
  49. ^ D'Souza DH, Sair A, Williams K, Papafragkou E, Jean J, Moore C, Jaykus L (2006). "Persistence of caliciviruses on environmental surfaces and their transfer to food". International Journal of Food Microbiology. 108 (1): 84–91. doi:10.1016/j.ijfoodmicro.2005.10.024. PMID 16473426.
  50. ^ Shieh Y, Monroe SS, Fankhauser RL, Langlois GW, Burkhardt W, Baric RS (2000). "Detection of norwalk-like virus in shellfish implicated in illness". J. Infect. Dis. 181 (Suppl 2): S360–6. doi:10.1086/315578. PMID 10804149.
  51. ^ Ahmed SM, Hall AJ, Robinson AE, et al. (August 2014). "Global prevalence of norovirus in cases of gastroenteritis: a systematic review and meta-analysis". Lancet Infect Dis. 14 (8): 725–30. doi:10.1016/S1473-3099(14)70767-4. PMID 24981041.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31690792נורו-וירוס

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=נורו-וירוס&oldid=1798146"