רגישות לקרינה
רגישות לקרינה היא שם כולל לטענות על סימפטומים מידיים בחשיפה רגעית לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת בתדרי רשת החשמל (סביב 50 הרץ) ובתדרי רשת הסלולר (בין 500MHz- 2.5GHz) ושידורי רדיו-מיקרוגל (תחום המיקרוגל מוגדר בין 100kHz ל-300GHz). הטענות מגוונות ושונות מאדם לאדם, וכוללות כאבי ראש, כאבי מפרקים, הפרעות שינה, בעיות זיכרון, קשיים בריכוז, עייפות כרונית, בעיות עור, צלצולים באוזניים, סחרחורות, קשיי נשימה, בעיות שיווי משקל, הפרעות בקצב הלב, מתח שרירים ועוד. לפי ארגון הבריאות העולמי מדובר לרוב על סימפטומים שמופיעים בלי קשר ישיר להופעת קרינה אלקטרו־מגנטית, כפי שהודגם במחקרים בעלי סמיות כפולה.[1]
יחס הרפואה לרגישים לקרינה
הרפואה לא מכירה ברגישות לקרינה ובדרך כלל משייכת את הסימפטומים לסטרס (לחץ נפשי ופיזי) של החולה ומטפלת בסימפטומים על ידי מדכאי מערכת העצבים. מחקרים שנעשו לא מצאו קשר, אצל מטופלים שהתלוננו על הסימפטומים, בין חשיפה לקרינה והופעת הסימפטומים.[2]
ראו גם
- השפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי
- סמוך על סול - סדרת טלוויזיה בה אחד הגיבורים הראשיים, צ'ארלס מקגיל, סובל מההפרעה.
קישורים חיצוניים
- מאיר ברק, מהי מחלת "רגישות יתר לחשמל"?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 24 אוקטובר 2010
- איתי רום, לשבור את הגלים, באתר גלובס, 1 ביוני 2007
מייקל ג' גיינור, מנותקים: עיירה ללא קליטת רדיו, סלולר ואינטרנט, באתר הארץ, 18 במרץ 2015
הערות שוליים
- ^ רגישות לקרינה, מתוך אתר ארגון הבריאות העולמי
- ^ J Rubin, G Hahn, BS Everitt, AJ Clear, Simon Wessely (2006). "Are some people sensitive to mobile phone signals? Within participants double blind randomised provocation study". British Medical Journal. 332 (7546): 886–889. doi:10.1136/bmj.38765.519850.55. PMC 1440612. PMID 16520326.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
26969714רגישות לקרינה