סיני תור
בהופעה בפסטיבל "חדא כנישתא" ט"ו באב ה'תש"ע | |
לידה |
1978 (גיל: 46 בערך) קריית ארבע |
---|---|
תקופת הפעילות | מ-1997 |
עיסוק | זמר, נגן, יוצר, כותב שירים, מלחין |
סוגה | רוק, מוזיקה חסידית, מוזיקה יהודית מקורית, פולק |
כלי נגינה | גיטרה |
חברת תקליטים | הינדיק הפקות, j-music |
האתר של סיני תור |
סיני תור (נולד ב-1978 בקריית ארבע) הוא זמר, מלחין וכותב שירים ישראלי המשלב בין סגנון הרוק למוזיקה חסידית.
ביוגרפיה
תור נולד וגדל בקריית ארבע, חמישי מבין תשעה ילדים. אביו, אילן תור למד בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק והיה ממייסדי היישוב היהודי בחברון. אמו יונה היא יועצת חינוכית. בילדותו היה סיני כתב צעיר בעיתון "אותיות". את דרכו המוזיקלית החל כילד בחוגים שנערכו במרכז ללימודי מוזיקה בקריית ארבע. את ימי נעוריו חילק בין לימודים בישיבה תיכונית מצפה רמון ובין גבעות יצהר. כמו כן למד בישיבת שילה - דרכה התגייס לצה"ל ושירת במסגרת "הסדר" בגבעתי.
מיד לאחר שסיים את שירותו הצבאי התחתן עם רבקה, מורה למוזיקה בקונסרבטוריון פתח תקווה וחוזרת בתשובה, והזוג התגורר ביישוב בת עין שבגוש עציון. ביתו של הזוג הצעיר היה פתוח לכולם, ובין השאר הגיעו לביתו בני נוער צעירים שהשתמשו בסמים, ונפוצה שמועה שאף תור עצמו השתמש בסמים. תור שלל זאת בנחרצות ואמר בראיון לעיתון בשבע: "זה מעולם לא היה נכון, הכול ניפוחים וקשקושים... ממה שראיתי אצל אנשים, אני רואה עין בעין שגם סמים קלים מפריעים בעבודת ה'... רק מי שהוא פארש צריך את זה".[1] לאחר מכן עברו הזוג לגור בקריית ארבע, ומכיוון שרצו יותר "חיבור לאדמה" עברו להתגורר בחווה בין גבעת החרסינה לקריית ארבע שהייתה שייכת לאודי דוידי, שעבר להתגורר במושב מעון. נכון לשנת 2016 מתגורר יחד עם אשתו ברמת השרון ולהם שישה ילדים.
בשנת 2016 הוגש נגד תור כתב אישום על הסתה לאחר שהשתתף בחתונת השנאה.[1]
סימני ההיכר שלו הן פאותיו הגדולות והבנדנה שהוא חובש לראשו. על חבישת הבנדנה אמר בראיון לעיתון "בשבע": "כל אחד שמתלבש – מתחפש למישהו...אני אוהב להתחפש לאברהם אבינו, דוד המלך וכל הג'מעה שם בגזרה. למה שרק אני לא אתחפש? כשמתחפשים זה כדי שנזכור שהכול פה זה תחפושת שלו, וצריך לגלות אותו בעולם".[1]
קהל המאזינים של תור מורכב בעיקר מצעירים דתיים לאומיים, אך הוא מופיע גם בפני הציבור החילוני במרכז הארץ, וכן בפסטיבלים שונים. משמש גם כחזן קבוע בימים הנוראים בתפילות שחרית ומוסף על יד מערת המכפלה בחברון.
יצירתו
עד כה תור יצר עשרות שירים, ועד כה ארבעים מתוכם יצאו לאור בשלושה תקליטורים. בשיריו יש הומור באמצעותו הוא מנסה להתאים את יצירתו לקהלים מגוונים כגון דתיים לאומיים וחוזרים בתשובה.
המילים באלבום הראשון הן פשוטות ומובאות ברובן מהמקורות (אם כי גם שם ישנה ייחודיות מסוימת ביחס לזמרים חסידיים, כמו למשל השיר "שמחה גדולה" מבוסס על קטע מספרו של רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן). דודו אלהרר השמיע שירים מאלבום זה בתוכנית הרדיו שלו, "הפוגה", ששודרה בגלי צה"ל בימי שישי בצהריים. בתקליטורים הבאים חלה מגמה של הפיכת התוכן למורכב יותר. כך, המילים שבתקליטור השלישי אינן לקוחות כלל מהמקורות. למספר שירים משני האלבומים הראשונים הופקו קליפים עבור ערוץ התכלת.
דיסקוגרפיה
|
|
|
קישורים חיצוניים
- אבי שילון, אלוקים ושירים אחרים, באתר nrg, 13 באוקטובר 2000
- חגית רוטנברג, קול התור, באתר בשבע - ערוץ 7, 27 בדצמבר 2007
- יואב פרידמן, בכורה: סינגל ראשון מהדיסק השלישי של סיני תור, באתר ynet, 1 בינואר 2008
- אודי גפן, הבא בתור, באתר ynet, 26 בנובמבר 2008
- ירעם נתניהו, שליפות עם סיני תור, באתר nrg, 20 בינואר 2009
- תיבת הניגונים עם סיני תור, באתר ערוץ 7, 31 בדצמבר 2007
הערות שוליים
23421690סיני תור