נויהרדטהוף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המבנה האחרון ששרד בשטח מפעל חישולי כרמל צד אחד, 2012
המבנה האחרון ששרד בשטח מפעל חישולי כרמל מצדו השני, 2012

נויהרדטהוףגרמנית: Neuhardthof) היה יישוב קטן של גרמנים טמפלרים בארץ ישראל. המיקום של היישוב היה דרומית לחיפה, סמוך לשפת הים, מול הכפר הערבי טירה (טירת כרמל). הוא נקרא על שם הכפר הרדהוף בגרמניה שממנו באו חלק מהמתיישבים.

היסטוריה

בראשית תנועת ההתיישבות הטמפלרית, רכשה התנועה 3,000 דונם במקום, והמתיישבים גידלו בו חיטה, קטניות ואבטיחים. הם נהגו בתחילה לעבד את האדמה בשעות היום, ובערב לחזור לבתיהם במושבה הגרמנית בחיפה תוך הפקדת שומרים ערבים על המקום. לאחר מכן, בגלל ריבוי הגניבות, הוחלט לבנות במקום בתי קבע. בית הקבע הראשון נבנה ב-1897, ושלושה נוספים נבנו ב-1899. עם זאת, האדמה הייתה מטיב ירוד, ובגלל הקרבה לים התקשו למצוא שם מים מתוקים, ומסיבות אלו המקום לא התפתח ולא הגיע למעמד של מושבה עצמאית.

בראשית העשור השני של המאה ה-21 נותר מנויהרדטהוף רק מבנה אחד הנמצא בשטח מפעל "חישולי הכרמל", מול טירת כרמל. פארק מתם הוקם על אדמות שהיו שייכות לנויהרדטהוף, עברו לניהולו של "האפוטרופוס של רכוש האויב - ממשלת ארץ ישראל (פלשתינה-א"י)" וממנו, לאפוטרופוס הכללי.[דרוש מקור]

רצח אונגר

בשל ריבוי הגנבות הוחלט להציב מארבים, ובאחד מלילות יולי 1910 נורה ונהרג ערבי מטירה שניסה לגנוב. למחרת נערכה חקירה של השלטונות הטורקים בנוכחות סגן הקונסול הגרמני שהגיע מחיפה. בחקירה נכחו רבים מבני טירה הזועמים, ובאמצע החקירה הותקף האיכר הטמפלרי פריץ אונגר, שהוכה ונורה למוות.

מעשה רצח אכזרי זה לאור היום ובנוכחות נציגי השלטון והקונסוליה הגרמנית גרם לסערת רוחות בארץ ובגרמניה. זה היה הרצח הראשון של גרמני טמפלרי מאז תחילת ההתנחלות הטמפלרית ב-1868. ממשלת וירטמברג, שהטמפלרים היו אזרחיה, תבעה מהממשלה המרכזית בברלין לשלוח אוניית מלחמה לחיפה כדי לאלץ את הטורקים לאסור את האשמים ולשפוט אותם.

לבסוף הגיע למקום המושל הכללי של ביירות ויחידה צבאית. 15 איש נאסרו, אחד נידון למוות, והאחרים לתקופות מאסר ארוכות, אך השלטון המרכזי באיסטנבול ביטל את גזר הדין. בעקבות לחץ גרמני נוסף חודש המשפט בטריפולי ונאשם אחד נידון לתלייה, אבל גם משפט זה בוטל וכל העצורים שוחררו.

אלמנתו של אונגר החליטה לעזוב את המקום, לעבור עם משפחתה למושבה הטמפלרית ולדהיים (כיום אלוני אבא), ולבנות במקום בית בתבנית ביתם בנויהרדטהוף כמצבה לאבי המשפחה שנרצח. בית אונגר נמצא עד היום באלוני אבא.

מאיר שלו שילב את פרשת רצח אונגר בספרו פונטנלה. בספר הם מופיעים בשם "ריינהרדט".[1]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יוסי בן ארצי, 'מנויהרדטהוף לקבוצת טירה', טבע וארץ, כ"ד/4, 1982, 177-175.
  • אלכס כרמל, התיישבות הגרמנים בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית, הוצאת האוניברסיטה העברית, 1973.
  • אסף זלצר, עמק ישראל וכל נתיבותיו, הוצאת יד בן צבי, 2007.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נויהרדטהוף בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מאיר שלו, פונטנלה, עם עובד, 2002


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25814548נויהרדטהוף