נבל

נבל

סיווג	קורדופוניים
קבוצה	כלי מיתר, כלי פריטה
נגנים	נבלאים
מנעד

תרשים הנבל

נֵבֶל הוא כלי נגינה השייך למשפחת כלי המיתר. המיתרים בנבל קלועים בין הצוואר ותיבת הצלילים בצורה אלכסונית (ולא באופן מקבילי כמו בגיטרה). מנעד הצלילים של הנבל מתפרש על שבע אוקטבות, בדומה לזה של הפסנתר. כל מיתר מתאים לתו בסולם דו מז'ור (הקלידים הלבנים בפסנתר). בגלל המספר הרב של מיתרים בנבל, נהוג שכל המיתרים של דו צבועים בצבע אדום, ואילו כל המיתרים של פה צבועים בצבע כחול כדי להקל על מציאת המיתרים.

מנעד הצלילים של הנבל כמעט זהה לזה של הפסנתר ועל כן צורת ההלחנה לנבל ופסנתר דומה מאוד. לעיתים קרובות מנגנים יצירות שמיועדות לפסנתר בנבל, או יצירות שמיועדות לנבל, בפסנתר, אולם יותר קל לנגן יצירות מנבל לפסנתר, משום שהקלידים בפסנתר יותר נגישים מהמיתרים של הנבל. נבל סטנדרטי בן ימינו מיוצר מ-11 סוגי עצים ומורכב מכ-2,500 חלקים.

סוגים

צורות

נבלים מיוצרים בשלוש צורות שונות: נבלים קשתיים, בהם הצוואר וגוף הנבל יוצרים קימור דמוי קשת; נבלים זוויתיים, בהם הצוואר וגוף הנבל יוצרים לפחות זווית ישרה; נבלים מסגרתיים, בהם חלק שלישי מוצב מנגד לזווית שבין הגוף והצוואר, יוצר משולש, זאת על מנת לחזק את הנבל מפני מתיחות המיתרים. הנבל המודרני בו משתמשים כיום נגני תזמורת הוא נבל מסגרתי גדול בעל 46 או 47 מיתרים (שש אוקטבות וחצי, שבעה מיתרים לכל אוקטבה). מיתרי הבס עבים, ועשויים ממתכת מצופה או תיל, ומיתרי הסופרן עשויים מניילון או מגידים.

כיוון

כיוון של נבל נעשה על ידי מתיחה או שחרור של המיתר מצוואר הנבל. הנבל רגיש לשינויים במזג אוויר וללחות וכתוצאה מכך, נבל עובר כיוון מחדש לעיתים מאוד קרובות (על ידי בעליו). אפילו כאשר הנבל מכוון לגמרי צריך למתוח או לשחרר תווים (או מיתרים מסוימים) כדי לאפשר נגינה בכמה סולמות. בנבלים המערביים היום יש שתי צורות עיקריות למטרה זו שמתבטאות בארכיטקטורה שונה של נבלים.

רגולציה

נבל הוא כלי עץ שאוגר בתוכו מאמצים חזקים ביותר. נבל דוושות (פדלים) עם 47 מיתרים מחזיק לחץ של כשני טון הלחץ הזה על העץ יוצר שינויים עם הזמן וגורם לכך שהמעברים בין הבמול לבקר והדיאז אינם מדויקים. בנוסף לכך אורך העמוד קטן עם הזמן דבר שמשפיע על מהלך הדוושות. ישנם דברים נוספים שדורשים תחזוקה כמו הלבד שעוטף את הדוושה במקום המפגש שלה עם העץ ועוד. הבלאי והשינויים שהנבל עובר יכולים לגרום לזיופים, זמזומים ואף רעשים מתכתיים לא נעימים. את כל הדברים הללו מבצע טכנאי הנבל בטיפול תקופתי שנקרא רגולציה. לנבל דוושות מומלץ לבצע רגולציה כל שנה או שנתיים ולנבל קלטי לאחר שנתיים מיום קנייתו כחדש ולאחר מכן כל חמש שנים אם אין בעיות מיוחדות.

נבל דוושות

לנבל דוושות יש סדרה של שבע דוושות בבסיס הנבל המחוברים לצוואר הנבל. כל דוושה שולטת על תו אחד בשלושה מצבים שונים: למטה, באמצע, למעלה. בעזרת הדוושות ניתן לנגן חצאי טונים. הרמה של פדל גורמת למיתר המתאים להשתחרר וכך פריטה על התו המתאים תנגן את התו בבמול. הורדת הדוושה גורמת לקיצור המיתר ופריטה עליו תנגן את התו בדיאז. המצב הרגיל של הדוושה (באמצע) תגרום לפריטה על המיתר לתת את התו במצב טבעי. הנבלים שמשתמשים בו היום בתזמורות הם נבלים עם דוושות.

נבל קלטי

בנבל קלטי (נקרא גם 'נבל עממי', 'נבל לברים', 'נבל אירי'), נגינה של חצאי טונים נעשית בשתי צורות:

1. כיוון המיתר לפני הנגינה.
2. הרמת וו קטן ("לבר") מעל למיתר שמקצר אותו ומאפשר לנגן את אותו תו בדיאז. אין אפשרות להפוך מיתר לבמול על ידי הווים (אלא אם כן המצב הטבעי שלו מכוון לבמול).

כתוצאה מכך, נבלאים רבים מכוונים את נבלי הלברים שלהם כך ש לה, סי ומי מכוונים לבמול (כיוון שסי דיאז זהה לדו, ומי דיאז זהה לפה).

הנבל הקלטי הוא בדרך כלל זול יותר מנבל הדוושות אך פחות גמיש מבחינת מעבר סולמות תוך כדי יצירה.

ישנן יצירות שנשמעות טוב יותר על סוגים שונים של נבלים, נבל קלטי לדוגמה מתאים יותר למוזיקה אירית ומוזיקה קלילה. נבל פדלים מתאים יותר למוזיקה קלאסית.

הנבל הקלטי הוא סמלה של אירלנד.

היסטוריה מוקדמת

נבלים קשתיים, העתיקים ביותר מבין כל הנבלים, נודעו בשומר ובמצרים לפני אלפי שנים, ונבלים מסגרתיים הופיעו מאוחר יותר. נבלים קשתיים שרדו עד היום במיאנמר (בעבר, בורמה), בחלקים באפריקה, בכמה חלקים בסיביר ובאזורים מבודדים באפגניסטן. נבלים קשתיים היו ידועים במוזיקה הפרסית והערבית של ימי הביניים ונוגן בהם עד למאה ה-19 בפרס. נבלים מסגרתיים הופיעו רק באירופה במאה ה-9 והתפתחו בשתי גרסאות, אחת שימשה באירלנד וסקוטלנד, והשנייה בשאר היבשת.

לפי המסורת ניגן המלך דוד לפני שאול המלך בנבל קשתי הנקרא בלועזית Lyre (לירה), ובעברית - "כינור דוד". ”וְהָיָה, בִּהְיוֹת רוּחַ-אֱלֹקִים אֶל-שָׁאוּל, וְלָקַח דָּוִד אֶת-הַכִּנּוֹר, וְנִגֵּן בְּיָדוֹ; וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה”. (שמואל א, פרק טז, פסוק כג)

קונגהוא הוא כלי סיני דומה מאוד לנבל.

פיתוחים אחרונים

המוזיקה בין המאות ה-16 וה-18 תבעה בהדרגתיות יותר ויותר תווים מחוץ למה שיכל לספק הסולם בעל שבעת התווים שבנבל האירופאי, עקב כך היו ניסיונות לייצר את התווים האלו. ניסיונות אלו כללו הוספת שורה שנייה לנבל והוספת ווים למיתרים שיסייעו למתיחת המיתר ולהעלאת הצליל (נבל קלטי). בסופו של דבר חוברו הווים לדוושה שהצליחה להעלות את גובה הצליל של מיתר מסוים בחצי טון (נבל דוושות).

מקור השם

בתנ"ך נבל הוא מילה נרדפת לנאד: בספר שמואל ”וְאֶחָד נֹשֵׂא נֵבֶל יָיִן”, ובספר ירמיהו ”כָּל נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן”. ומכיוון שתיבת התהודה של הנבל המקראי הייתה דמוית נאד עור, נקרא כלי הנגינה על שם כלי הקיבול.^{[דרוש מקור]}

פסלים סמלים וציורים

• 
  נבל בסמליל תזמורת צה"ל
• 
  פסל "כינור דוד" בפארק הגדול בפתח תקווה
• 
  הנבל הקלטי - סמלה של אירלנד
• 
  נגני נבל מצריים, ציור מקבר רעמסס השלישי (KV11)

ראו גם

• קורה (מוזיקה)
• נבל זכוכית
• נבלה
• תחרות הנבל הבינלאומית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נבל בוויקישיתוף

• מאמרים טכניים בנושא נבל
• נבל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• נבל, דף שער בספרייה הלאומית

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38246785נבל