לירה (כלי נגינה)
הלירה (ביוונית: λύρα) הוא כלי מיתרים, מעין נבל קטן, מן החשובים ביוון העתיקה. גוף הלירה היה עשוי משריון צב ומתוכו בלטו שתי זרועות מחוברות בדומה לעול שממנו נמתחו המיתרים. מספר המיתרים נע בין 3 ל-10 ופרטו עליהם במפרט. באורגנולוגיה, הלירה מוגדרת כלאוטה (או "קתרוס"), אשר בו המיתרים מחוברים לקורת רוחב (yoke).
במקורות
דוד המלך ניגן לפני שאול המלך בנבל קשתי[דרוש מקור], שהוא למעשה לירה. כלי נגינה זה מכונה "כינור דוד". כך מתואר בספר שמואל (ט"ז, כ"ג): ”וְהָיָה, בִּהְיוֹת רוּחַ-אֱלֹקִים אֶל-שָׁאוּל, וְלָקַח דָּוִד אֶת-הַכִּנּוֹר, וְנִגֵּן בְּיָדוֹ; וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה”.
אזכורים שונים של כלי הנגינה בתרבות
בעיר אור העתיקה שבמסופוטמיה נחשפו לירות המתוארכות לשנת 2500 לפני הספירה.
הציור המוקדם ביותר של לירה בעלת שבעה מיתרים מופיע על סרקופג המפורסם של Hagia Triada (מקום ישוב קטן בכרתים) והיא מתוארכת לשנת 1400 לפני הספירה.
מימי הביניים משמש השם "לירה" בעיקר לכלי קשת שונים כמו "כינור הגלגל", וכינור הדומה ל"כמנצ'ה" בטורקיה. הלירה נמצאת בשימוש כיום באתיופיה, במצרים העליונה ובדרום סיני.
סוגים של לירה
לירה דה בראצ'ו
לירת הזרוע (באיטלקית: lira da braccio). זהו כלי קשת, הדומה לכינור, מתקופת הרנסאנס. בעל חמישה מיתרים המתוחים מעל השחיף ושני מיתרי בורדון מחוצה לו.
לירה דה גאמבה
לירת שוק (באיטלקית: lira da gamba). קרויה גם לירונה (באיטלקית: lirone). זהו כלי באס גדול הנתמך מתחת לצוואר המנגן ומונח בין ברכיו. הכלי הוא בעל תשעה עד חמישה עשר מיתרים ושני מיתרי בורדון.
סוגים נוספים של לירה
- לירת קופסה - תיבת התהודה שלה דמוית קופסה
- לירת קערה - תיבת התהודה שלה בצורת קערה
|
לקריאה נוספת
- שיה ז'ק, המוזיקה, הוצאת המרכז לתרבות ולחינוך, 1977
- ג'יל רולי (עורך), ספר המוזיקה מראשיתה ועד ימינו, הוצאת יבנה, 1997
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אהרון שבתאי, הקוסמולוגיה והאלים האולימפים - הולדת הרמס, בתוך: המיתולוגיה היוונית, עמ' 16-18 הוצאת מפה, תש"ס, 2000
- ^ הומירוס, האיליאדה והאודיסיה, תרגום ש. טשרניחובסקי, הוצאת דביר, עמוד 173, שורה 144
