נארה (מחוז)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נארה
奈良県 (נארה-קֶן)
מדינה יפןיפן יפן
חבל ארץ הונשו
מושל שוגו אראי
בירת המחוז נארה
שטח 3,691.09 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 1,396,849 (2011)
 ‑ צפיפות 378.43 נפש לקמ"ר (2011)
www.pref.nara.jp

לחצו כדי להקטין חזרה

קגושימהמיאזקיקוממוטוסאגהנגסאקיפוקואוקהאויטהימאגוצ'יהירושימהשימאנהטוטוריאוקיאמההיוגואוסקהקיוטושיגהנארהוקאיאמהמיאהאאיצ'יפוקויגיפואישיקווהטויאמהנאגנושיזואוקהיאמאנאשיקנאגאווהטוקיוסאיטאמהצ'יבהאיבראקיגונמהטוצ'יגיניאיגטהפוקושימהיאמאגטהמיאגיאקיטהאיווטהאאומוריהוקאידוקאגווהאהימהקוצ'יטוקושימהאוקינאווהקגושימהקוממוטומיאזקיקוריאה הדרומיתקוריאה הצפוניתרוסיההרפובליקה העממית של סיןהאיים הקורילייםסלעי ליאנקור
(למפת מחוז נארה רגילה)
 
קשיהארה
קשיהארה
יאמטוקוריאמה
יאמטוקוריאמה
גוג'ו
גוג'ו
מחוז נארה

מחוז נארהיפנית: Nara-ken 奈良県) הוא מחוז באי הונשו, יפן. בירת המחוז היא העיר נארה.

היסטוריה

אזור מחוז נארה הוא אחד העתיקים בהיסטוריה היפנית. מחוז נארה הנוכחי נוצר ב-1887, כשנפרד מממחוז אוסקה, ושמו שונה מנחלת יאמטו.

עד תקופת נארה

האזור היה ידוע כמרכז פוליטי עוד במאות השלישית ורביעית, ושליטיו שאפו לאחד את כל יפן. בתקופות מאוחרות יותר הוקמו באזור מחוז נארה מספר בירות קיסריות, שנבנו לפי הדגם של הבירות הסיניות של אותה עת, בתבנית שתי וערב.

חצר הקיסר טיפחה קשרים עם שושלת סווי ועם שושלת טאנג מסין, ושלחה תלמידים כדי ללמוד את התרבות הגבוהה של סין. במאה ה-7 הגיעו לנארה מהגרים רבים, רבים מהם מחצי האי הקוריאני

תקופת נארה ותקופת הייאן

בשנת 784 העביר הקיסר קאמו את הבירה לנגאוקה-קיו בנחלת ימשירו, ועשור לאחר מכן להייאן קיו, ובכך נפתחה תקופת הייאן. על מעבר הבירה, שמרה נארה על השפעתה הפוליטית, ולקראת סוף התקופה הורה המצביא טאירה נו קיומורי לבנו לדכא את יריביו הפוליטיים בנארה, שנתמכו על ידי הקיסר. בתגובה העלה בנו את המקדשים טודאי-ג'י וקופוקו-ג'י באש ב-1180, ובכך חיסל את המרכז הפוליטי בנארה.

עם עליית מינמוטו נו יוריטומו לכס השוגון ופתיחת תקופת קאמאקורה, נהנה המחוז מתמיכת השליט החדש. מקדש קופוקו-ג'י, שהיה מקדש הבית של בית פוג'יווארה, הפך למקדש הראשי של נחלת יאמטו, ומסביב למקדש זה ולטודאי-ג'י החלה להתפתח עיירה.

ימי הביניים

תקופת שתי החצרות הקיסריות, שהחלה ב-1336, הביאה חוסר יציבות לנארה. בעוד הקיסר גו-דאיגו בחר את מקום מושבו ביושינו, התגלעה בקופוקו-ג'י מחלוקת לגבי המועמד לכס הקיסר. לאחר כניעת הענף הדרומי ב-1392 שב השקט לנארה, אך המאבק החליש את המקדש, והכוח החל לעבור לסמוראים, שהחלו לכבוש לעצמם שטחים.

תקופות סנגוקו ואדו עד ימינו

בתקופת סנגוקו נשאבה נחלת יאמטו ללחימה. טודאי-ג'י שוב נשרף ב-1567, כשמצונאגה הישהידה כבש את הנחלה מידי משפחת מיושי, ולאחר מכן קיבל אותה באופן רשמי מאודה נובונאגה. בהמשך החליפה הנחלה מספר ידיים עד שלבסוף הייתה תחת שליטת שוגונות טוקוגאווה, בעוד השוגון שולט ישירות בעיר נארה, ודאימיו אחרים שולטים על האזורים האחרים של הנחלה. במאה ה-18 החלו להתפתח בנחלה תעשייה ומסחר, שנכללה בכלכלת אוסקה, שהייתה הבירה הכלכלית של יפן באותה עת. הקשר הכלכלי בין נראה ואוסקה ממשיך אף כיום, שכן רבים מתושבי נארה עובדים ולומדים באוסקה.

גאוגרפיה

מחוז נארה מהווה חלק ממישור קנסאי, והוא שוכן במרכז חצי האי קיאי. אין למחוז גישה לים והוא גובל במחוז וקאיאמה ובאוסקה במערב, במחוז קיוטו בצפון, ובמחוז מיאה במזרח. מרבית שטח המחוז הוא הררי, ורק 23% מהשטח הכולל מיושב. 17% שטח המחוז מוקדש לפארקים לאומיים.

במרכז המחוז עובר הקו הטקטוני של מרכז יפן, החוצה את המחוז ממזרח למערב, לאורך נהר יושינו. החלק הצפוני של הקו פעיל מאוד, ופעילות טקטונית עדיין מעצבת את טופוגרפיה של האזור. בחלק הדרומי של הקו שוכנים הרי קיאי, החולשים על כ-60% משטח המחוז. במערב מפריד רכס אובקו בין נארה לווקאיאמה, ובמזרח מפריד בין נארה למיאה רכס דאיקו, ובו הר אודאיגהארה, שבו שוכנים חלק מהאתרים הקדושים ודרך העולים לרגל ברכס הרי קיאי, המהווה אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

מקדש הוריו-ג'י באביב

ערים

במחוז נארה 12 ערים:

  • אודה
  • איקומה
  • גוג'ו
  • גוסה
  • טנרי
  • יאמטוטקדה
  • יאמטוקוריאמה
  • נארה (בירת המחוז)
  • סקוראי
  • קצורגי
  • קשיבה
  • קשיהארה

כלכלה

כלכלת מחוז נארה מתבססת בעיקר על תעשייה, שירותים ונדל"ן, אך תיירות היא אחת מהתעשיות החשובות של המחוז. במחוז שוכנים שלושה אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו: המונומנטים ההיסטוריים של נארה העתיקה, האתרים הקדושים ודרך העולים לרגל ברכס הרי קיאי והמונומנטים בודהיסטיים באזור הוריו-ג'י.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נארה בוויקישיתוף