תקופת סנגוקו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תקופת סנגוֹקוּיפנית: 戦国時代 ; סנגוֹקוּ ג'ידאי) או תקופת "המדינות הלוחמות" הייתה תקופה של מלחמת אזרחים ארוכה בהיסטוריה של יפן שנמשכה מאמצע המאה ה-15 עד תחילת המאה ה-17. היא החלה בסוף תקופת מורומאצ'י בשנת 1467 במלחמת אונין ("אונין נו ראן", 14671477), ונמשכה לאורך תקופת אזוצ'י-מומויאמה, עד שהושג שלום בשנת 1615 בתקופת אדו.

מאז תחילת מלחמת אונין ובמהלכה, השלטון המרכזי של שוגונות אשיקאגה בבירה קיוטו נחרב, מה שהוביל להרס הסדר החברתי ביפן. מחוץ לבירה הדאימיו ושופטי השלום שהיו תלויים בשוגונות כמקור לסמכות וכוח, מצאו את עצמם מבודדים ופגיעים לכוחות חיצוניים ופנימיים.

בתקופת הסנגוקו היו עדיין פעילים ביפן הנינג'ות והסמוראים, ולעיתים נשלחו על ידי הקיסר להתנקש במנהיגי מלחמת האזרחים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תקופת סנגוקו בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22578838תקופת סנגוקו