משפחת שפות
משפחת שפות היא קבוצת שפות הקשורות זו לזו בכך שהתפתחו משפה אם (פרוטו-שפה) משותפת. בדומה לקרבה משפחתית ביולוגית בין בני אדם, עדויות לקרבה בין שפות מאובחנת על פי מאפייניהן. משפחת שפות שאופיינה ככזו במובחן היא יחידה פילוגנית, כלומר כל הנמנות עליה הן תוצר של שפה אם משותפת. שפות רבות שוייכו למשפחת שפות כלשהי, אך לגבי שפות רבות אחרות אין קשרי משפחה ידועים, ושיוכן למשפחה כלשהי או הגדרתן כקרובות לשפות אחרות נתון לוויכוח. שפות אלה הן שפות מבודדות.
שיטת החלוקה
ביסוד החלוקה למשפחות שפות נמצאת ההנחה כי שפה נובעת משפה אם ממנה היא מתפתחת באופן הדרגתי, וכי שפה חדשה אינה נוצרת באופן פתאומי. בשל כך ובשל העובדה שהחלוקה המסורתית של שפות לפי משפחות מניחה שקיימת הפרדה ברורה ביניהן, היא לוקה בפשטנות מסוימת. בפועל אין הדברים ברורים כל כך. ויכוחים רבים מתגלעים בין חוקרים לגבי הגדרת ענפי המשנה של משפחות השפות ואף לגבי הגדרת המשפחות עצמן. יחסי גומלין היסטוריים בין שפות - לעיתים באופן משמעותי וארוך טווח – עשויים להציג מצג מוטעה של קרבה (ראו לדוגמה שפראכבונד). יתר על כן, במקרה של שפות קריאוליות ושפות מעורבות, עשוי להתעורר ויכוח מי משפות היסוד של השפה החדשה היא השפה-האם, ועל כן לאיזו משפחת שפות יש לשייכה. עם זאת, דוגמאות אלה הן נדירות יחסית והשיטה ישימה לגבי רוב השפות.
בדרך כלל אין השפה-האם המשותפת למשפחת שפות מתגלה בעדויות ישירות, שכן לרוב השפות היסטוריה מתועדת קצרה יחסית. עם זאת, ניתן לגלות מאפיינים רבים של שפה אם באמצעות בלשנות היסטורית, שיטה שנוסחה במאה ה-19 בידי הבלשן אוגוסט שלייכר. כך לדוגמה ניתן לשחזר מידע אודות קיומה של שפה אם הינדו-אירופית המכונה פרוטו הינדו-אירופית, על אף שהיא הייתה מדוברת בטרם המצאת הכתב, ואין לגביה עדויות כתובות. לעיתים ניתן לשחזר שפה אם (גם אם אינה הראשונה בשרשרת) גם באמצעות עדויות כתובות. דוגמה לכך היא הלטינית המדוברת ממנה התפתחו השפות הרומאנית, ועל כן הלשון הפרוטו-רומאנית היא לטינית, אף אם זו אינה זהה בדיוק ללטינית הסטנדרטית הספרותית. דוגמה נוספת שלה עדויות בכתב היא נורס עתיקה ממנה התפתחו שפות הענף הגרמני הצפוני (שוודית, נורווגית, דנית, איסלנדית ופרואזית).
שיוך שפות למשפחות ולשפות אחרות נעשה גם באמצעות ידע מתחום האנתרופולוגיה, השוואות DNA וחקר אירועים פרהיסטוריים נוספים (לדוגמה – התפשטות החקלאות).
מינוח ומושגים
ניתן לחלק את משפחות השפות ליחידות פוליגנטיות קטנות יותר המכונות "ענפים". לכן נהוג לתאר משפחת שפות כעץ ממנו מסתעפים ענפי משנה העשויים להסתעף הלאה. עם זאת, המושג "משפחת שפות" אינו מוגבל ליחידה מסוימת כלשהי של עץ השפות, וניתן להחילו על יחידה פוליגנטית קטנה יותר (לדוגמה משפחת השפות הגרמאניות שהיא גם ענף במשפחת השפות ההינדו-אירופיות). בכל אופן גם בקרב אלה המגבילים את השימוש במושג הבסיסי לרמה מסוימת קיימת מחלוקת באשר לכללים המדויקים בעניין זה, ונעשה שימוש חופשי למדי במושגים "ענף", "קבוצה", "צבר" וכיוצ"ב. במקרים של מחלוקת בסיסית באשר לקיבוץ משפחות שפות למשפחה אחת, נעשה שימוש במושגים כגון "פילום" או "משפחת-על". דוגמה מוכרת למחלוקת אודות קרבה בין משפחות שפות מתייחסת לניסיונות לראות שפות טורקיות, שפות מונגוליות ושפות טונגוסיות כמשפחה אחת. יש הרואים באלה משפחה אחת (משפחת השפות האלטאיות), ולעיתים אף מצרפים אליה את הקוריאנית והיפנית, ויש השוללים גישה זו.
גם הביטוי "שפה מבודדת" עשוי להתייחס לרמות שונות של בידוד. יוונית או אלבנית עשויות להתפס כשפות מבודדות, כל אחת בענף שלה, אף כי ברור כי כל אחת מהן שייכת למשפחת השפות ההודו-אירופיות. במקרים אלה נהוג לבאר ולציין כי מדובר בשפה מבודדת במשפחה או ענף כלשהם (בדוגמה הנ"ל "שפה מבודדת הינדו-אירופית"). ברור שמעמדה של שפה כשפה מבודדת עשוי להשתנות לאורך ההיסטוריה. בעבר רווחו מספר ניבים יווניים שאינם מדוברים עוד, ויוונית אף השפיעה באופן משמעותי על אוצר המילים והדקדוק של שפות אחרות, דבר היוצר קשר כלשהו בינה לבינן. בניגוד ליוונית או אלבנית, נחשבת בסקית לשפה מבודדת לחלוטין. היא הושפעה אמנם משפות רומאנית שכנות ואולי אף משפות פרוטו-איבריות, אך לא מוכרות שפות קרובות אליה ולא ברור מאיזו שפה אם היא התפתחה.
משפחות שפות מדוברות בעולם
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: לא הושלמו הנתונים מתוך אתר Ethnologue.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: לא הושלמו הנתונים מתוך אתר Ethnologue. |
המידע שלהלן מבוסס על נתוני אתר Ethnologue. כל משפחות השפות האמרינדיות אוחדו לקטגוריה אחת וכך גם באשר לשפות פפואניות:
בסה"כ, לפי אומדן זה, מדובר בכ-7,099 שפות מדוברות בעולם[1].
שפות מבודדות
לפי נתוני אתנולוג, רוב השפות המבודדות הידועות כיום, מדוברות ביבשת אמריקה. סך הכול תועדו ביבשת זו בין 55 ל-75 שפות מבודדות שחלקן כבר נכחדו. כ-20 שפות מבודדות מתועדות באוסטרליה ופפואה גינאה החדשה. ביתר היבשות המספרים קטנים יותר.
באסיה ניתן למנות כ-10 שפות מבודדות, ביניהן שומרית ועילמית שדוברו במסופוטמיה ונכחדו. שפות מבודדות נוספות באסיה הן שפת האיינו בצפון יפן שנמצאת במצב של גסיסה וקוריאנית שאין כאמור תמימות דעים באשר לקביעה כי היא משתייכת למשפחת השפות האלטאיות.
באירופה מקובל לזהות רק שפה מבודדת מדוברת אחת – הבסקית. עד עתה כשלו כל הניסיונות לבסס קשר בינה לבין שפה אחרת כלשהי. גם הסברה באשר לקשר מרוחק בין בסקית לגאורגית אינה מבוססת דיה. סברה זו נסמכת בעיקר על דמיון במאפיין הארגטיבי של שתי השפות, אך ידועות מאות שפות נוספות בעלות מאפיינים ארגטיביים כלשהם. יתר השפות המתועדות כשפות מבודדות באירופה – אטרוסקית (ושפות ספק טירניות נוספות), איברית, אקוויטנית, טרטסית ופיקטית – נכחדו.
בניגוד לשפות קוליות, בין שפות הסימנים קל מאוד לזהות שפות מבודדות. בעוד מרבית שפות הסימנים בעולם התפתחו משפת הסימנים הצרפתית והופצו עם מקצועות החינוך המיוחד, ישנן שפות סימנים שברור לחלוטין שהן התפתחו באופן ספונטני באוכלוסיות שאחוז נכבד מהפרטים שבהן החלו להיוולד חירשים. דוגמה לשפה כזו היא שפת הסימנים של שבט אסייד שבנגב.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Summary by Language Family". Ethnologue Languages of the World
