רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין (תר"ן 1889- תשל"א 1971) היה האדמו"ר מאוז'רוב חנצ'ין, חבר מועצת גדולי התורה, מחבר ספר "אש דת" וחתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשכ"ח.

הרב משה יחיאל הלוי אפשטיין (מימין) עם רבי יחיאל יהושע מביאלא (משמאל)

תולדותיו

נולד בפולין לרייצא מירל ולאדמו"ר אברהם שלמה. על פי המסופר, החל מגיל שלוש, נהג אביו להכניסו לחדר מלא ספרי קודש ולסגור בעדו את הדלת, וכך התרגל ללמוד ללא הפסקה. בילדותו למד אצל אביו ואצל סבו - האדמו"ר אריה לייב (לייבוש). אביו לקחו גם לאדמו"רים מחסידויות אחרות.

בגיל 17 אפשטיין נישא לחנה, בתו של רבי עמנואל וולטפרייד, האדמו"ר מפאבניץ ראספשה. בט"ו באייר תרע"ט נפטרה אשתו בהיותה בת 29 בלבד, ממחלת טיפוס הבטן שבה נדבקה עת טיפלה בחולים. לאחר מותה נישא לקילא, בתו של רבי מנחם מנדל טננבוים מו"צ בוירזבניק, ומאוחר יותר לשינדל יוכבד, בת הרב משה דוד לנדאו.

בגיל 22 התמנה לרב באוז'רוב. כדי לקבל את אישור השלטונות למד את שפת המדינה, עם רבי יחזקאל הולשטוק, בנו של האדמו"ר מאוסטרובצה.

בשנת תרפ"ו לחץ עליו סבו להגר לאמריקה, באמרו שהתגלה לו שאחד מנכדיו חייב לעבור לשם. הרב אפשטיין עשה כדבריו ועבר לניו יורק, למרות חששו לחינוך הילדים באמריקה. כמה חודשים לאחר הגיעם לניו יורק נולד לבני הזוג ילדם הרביעי, לאחר ששלושת הקודמים, בן ושתי בנות, נפטרו.

בי"ז בתמוז תשי"ג עלה לישראל, והתגורר בסמוך לבית החזון איש בבני ברק. חודשים ספורים לאחר שעלה, נפטר החזון איש, והוא עבר לתל אביב. בתל אביב התגורר בשדרות רוטשילד עד סוף ימיו. בתחילת תשכ"ח נבחר ליו"ר כבוד של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, כמחליפו של רבי זלמן סורוצקין שנפטר[1].

הרב אפשטיין היה מראשי היוצאים כנגד חילול השבת ההמוני. הוא עודד אנשים לצאת, להפגין ולהיאבק על השבת שנזנחה. נהג לומר שהמחלל שבת הוא כמי שמבטל את כל התורה, שהרי אמרו חז"ל ש"שקולה שבת כנגד כל המצוות".

בשנת תשכ"ח קיבל הרב אפשטיין את פרס ישראל לספרות תורנית, ובשנת תשי"ט קיבל את פרס הרב קוק.

שימש גם כאדמו"רה של שושלת חנצ'ין בגלל היותו נכדו (מצד אמו) של האדמו"ר רבי חיים שמואל הורוויץ מחנצ'ין.

נפטר בתל אביב ונקבר בבית הקברות שומרי שבת, בבני ברק.

ספריו

  • באר משה, חמישה כרכים על חומשי התורה וכרך אחד על נביאים. בין השאר דרכו להסביר פרטים אשר נראים במבט ראשון מיותרים או ברורים מאליהם, תוך כדי הסתמכות על דברי חז"ל בתלמודים, במדרשים ובזוהר. עוד הוא מדגיש את היסוד של "מעשה אבות סימן לבנים", ומראה כיצד כל מעשיהם של האבות הם הכנה והוראה עבור הדורות הבאים.
  • אש דת 11 כרכים, תש"י-תשכ"ג. הסדרה עוסקת בעיקר בענייני אהבת ה', אהבת התורה ואהבת ישראל. הספר מסודר לפי פרשיות התורה והוא מבוסס גם על תורת הקבלה. סגנונו בסדרה זו רחב וארוך יותר לעומת 'באר משה'.

רוב ספריו עוד לא הודפסו וקיימים עדיין רק בכתב יד.

שיטתו

הרב אפשטיין הקפיד למצוא בכל דבר את הטוב. נהג להדגיש כי גם מתוך עינוי וייסורים צומח טוב, כפי שהשיעבוד במצרים הכשיר את בני ישראל לכניסה לארץ.

הדגיש כי יש לאהוב כל אדם, גם מי שאיננו שומר מצוות. קרא לקרב את החילוניים ולא להרחיקם, ולהתפלל שהקב"ה יגרום להם לחזור בתשובה. השתדל לסנגר על ישראל ככל שאפשר.

לטוענים לפני השואה כי אין לעלות לארץ ישראל משום ההשפעה החילונית הקיימת בה, אמר שזוהי עצת המרגלים. שהרי משה רבנו שלחם לבדוק רק את מצבם הצבאי והחומרי של עמי כנען, ואילו הם נתעטפו צדקות ואמרו שלא כדאי להיכנס לארץ מחשש של השפעה שלילית מן היושבים בה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים