רבי אליעזר דן רלב"ג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
קבר הרב משה אליעזר דן רלב"ג בהר הזיתים

רבי משה אליעזר דן רלב"ג (תקצ"ב 1832כ"ז באב תרנ"ה, 1895) היה ראש ישיבת עץ חיים בירושלים.

תולדותיו

נולד בירושלים, ונחשב ה"צבר" הראשון של עדת הפרושים בירושלים. אביו אריה לייב היה בנו של גבריאל, ועל שמו נקרא שם המשפחה רלב"ג; ראשי תיבות: ר' לייב בן גבריאל. הסב גבריאל (שכונה ר' גבריאל שטטישקלובר, על שם עירו) היה מראשוני עולי הפרושים לארץ ישראל, התיישב בצפת, ואחרי רעידת האדמה בשנת 1837 עבר לירושלים (נפטר בשנת 1857). אמו של הרב משה אליעזר דן, רבקה, הייתה אחות רבי בנימין דיסקין, רבן של הורודנה ולומז'ה ואביו של המהרי"ל דיסקין.

עם הקמת ישיבת עץ חיים למד בה בבחרותו. היה מתלמידי רבי שמואל סלנט ורבי משה יהודה לייב זילברברג, והוסמך לרבנות על ידי הרב סלנט. נישא לחיינה, בת גבריאל מדאהלינוב, שנפטרה במגפת הכולרה שפרצה בירושלים בשנת תרכ"ו (1866). בנו היחיד מחיינה - אריה לייב- היה מראשוני הרוקחים בירושלים. נישא בשנית לצביה, בת רבי יהוסף שוורץ. מסר שיעורים בבית המדרש שיסד חותנו.

בשנת תרט"ז (1856), בהיותו בן 24 התמנה למשגיח בתלמוד תורה של ישיבת עץ חיים, כעבור שנה התמנה לר"מ בישיבה הקטנה, ובין השנים 18601865 כיהן ר"מ בישיבה הגדולה של ישיבת עץ חיים. בשנת 1887, לאחר פטירת ראש הישיבה רבי משה נחמיה כהניו, התמנה תחתיו לעמוד בראשות הישיבה, עד לפטירתו בשנת תרנ"ה (1895).

היה מראשי כולל הפרושים רייסן בירושלים ומן הגבאים הראשונים של בית החולים "ביקור חולים" בעיר העתיקה בירושלים.

מלבד תפקידו בישיבת עץ חיים מסר שיעורי תורה במקומות שונים בירושלים. במשך שנים היה הפוסק של שוחטי ירושלים ומראשי החברה קדישא של עדת הפרושים. היה בקשר הדוק עם בן דודו המהרי"ל דיסקין.

סייע לגיסו יוסף ריבלין בפעולותיו הציבוריות. הצטרף לאגודת "בוני ירושלים" שיסד ריבלין והיה מעשרת החברים הראשונים שיסדו את שכונת מאה שערים.

נפטר בשנת תרנ"ה (1895) ונקבר בהר הזיתים. כעבור שלוש שנים נקבר בצמוד לקברו בן דודו המהרי"ל דיסקין.

בשנת תשס"ט (2009) הוציא צאצאו רבי אליעזר דן רלב"ג מלייקווד שבניו ג'רזי מתוך כתב ידו את הספר "דמשק אליעזר", הכולל את חידושיו של רבי משה אליעזר דן רלב"ג על התורה ומדרש רבה.

מצאצאיו: אליעזר דן סלונים, מהרוגי המאורעות בחברון[דרוש מקור: בערכו לא נראה כך], אברהם בורג{[מקור}} וארנון מילצ'ן[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים