אסטרטגיית צה"ל

שער החוברת "אסטרטגיית צה"ל".

אסטרטגיית צה"ל הוא מסמך תפיסתי כולל בחתימת הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, שהופץ בצה"ל באוגוסט 2015 לאחר עבודת מטה מקיפה בנושא שארכה כשנה. המסמך מגדיר את האיומים הצבאיים האסטרטגיים והטקטיים על מדינת ישראל, את דרכי הפעולה הנבחרות של צה"ל ואת כפיפותו לדרג המדיני. עוד עוסק המסמך בסוגיית בניית הכוח ביחס לאיומים מתוך רצון לאפשר הפעלה אפקטיבית של יכולות צה"ל בכל זירת לחימה. תפיסה זו מהווה את המסד של תוכנית הרב שנתית "גדעון" שהשיק צה"ל. באופן חסר תקדים המסמך הופץ בגרסה לא מסווגת גם לציבור הרחב בישראל.

עם פרסום אסטרטגיית צה"ל התגבשה ההבנה כי יש לבחון בחינה מתמדת את תוקפו של המסמך, ולעדכן אותו לפי ההתפתחויות האסטרטגיות במרחב, ולאור הידע שהתפתח בשיח עם הדרג המדיני ובצה"ל פנימה בהקשרי הפעלת הכוח ובניינו. באפריל 2018 פורסם מסמך המעדכן את אסטרטגיית צה"ל משנת 2015 ,לאור השינויים שחלו בה בכמה היבטים: האחד, נוגע לדרך שבה צה"ל מנתח את הסביבה האסטרטגית ואת גורמי האיום. השני, עוסק בהפעלת הכוח, ובו אופיינו שתי גישות מענה מרכזיות – גישת ההכרעה וגישת המניעה וההשפעה. השלישי, המסמך מביא לידי ביטוי גם את החשיבות המתגברת של המערכות שבין המלחמות (מב"ם), ושל מאמצים אחרים כגון מאמץ הסב"ר ומאמץ התודעה, לצד המשך מגמת חיזוק התמרון היבשתי הרב-זרועי.

עקרונות התפיסה

• המרכיב הצבאי של התפיסה נשען על ארבעה עמודי התווך: הרתעה, התרעה, התגוננות והכרעה מיושמים באופן הבא:
  • אסטרטגיה ביטחונית הגנתית שמטרתה הבטחת קיומה של ישראל תוך יצירת הרתעה אפקטיבית המנטרלת איומים במידת הצורך ודוחה עימותים.
  • תפיסה צבאית התקפית המושתת על הנחת היסוד כי לא ניתן להביס אויב במגננה. על כן יש להפעיל את כוח התקפי להשגת תוצאות צבאיות ברורות שיסייעו להשגת היעדים המדיניים. הפעלת הכוח תיעשה על פי כללי המשפט הבינלאומי, דיני המלחמה ובמטרה לשמר את הלגיטימציה של מדינת ישראל.
• שיתוף פעולה אסטרטגי - חיזוק שיתוף הפעולה עם ארצות הברית ופיתוח יחסים אסטרטגיים עם מדינות מפתח כמו גם עם מוקדי תמיכה בעולם.
• חיזוק מעמדה של ישראל בזירה האזורית תוך שימור הסכמי השלום, ויצירת שיתוף פעולה עם גורמים מתונים במזרח התיכון.
• שימור היתרון היחסי של מדינת ישראל באזור הנשען על איכות כוח האדם, יכולות טכנולוגיות מתקדמות ומודיעין מסוגים שונים.
• אסטרטגיית צה"ל גורסת כי יש לחתור להשגת:
  • תקופות רגיעה ביטחונית ארוכות ככל האפשר במטרה לאפשר את פיתוח החברה, המדע והכלכלה בישראל ולשפר את מוכנותה לחירום ולמלחמה.
  • יצירת הרתעה במרחב האזורי כמו גם אל מול גורמים מרוחקים הנשענת על עוצמה צבאית מתקדמת ועל הנכונות והנחישות להפעיל בעת הצורך כוח צבאי.
  • בשגרה – יש לממש להעמיק ולחזק את ההרתעה באמצעות בניין הכוח ועל ידי איום אמין ביחס לנכונות ולמוכנות להפעיל כוח הצבאי. במקביל יש להפעיל את כלל מערכת הביטחון הישראלית במתואם כדי לפגוע ביכולות האויב ובבניין כוחו.
  • בחירום ובמלחמה – יש להסיר במהירות את האיום, תוך צמצום הנזק למדינת ישראל ובמטרה לחזק את ההרתעה של ישראל במרחב.

עיקרי המסמך

• היעדים הלאומיים - המסמך מגדיר את יעדיה הלאומיים של מדינת ישראל:
  • שמירת קיומה של המדינה, שלמותה הטריטוריאלית וביטחונם של אזרחיה ותושביה.
  • שמירת ערכיה של המדינה ואת צביונה כמדינה יהודית ודמוקרטית וכבית לעם היהודי.
  • הבטחת חוסנה החברתי והכלכלי של המדינה.
  • חיזוק מעמדה הבינלאומי והאזורי של המדינה, במקביל לחתירה לשלום והסדרה עם שכניה.
• איומים - המסמך מגדיר את האיום האסטרטגיים על המדינה:
  • מדינות רחוקות ובהן איראן, מדינות קרובות ובהן לבנון ומדינות כושלות בתהליכים פירוק דוגמת סוריה.
  • ארגונים טרור אסלאמיים תת-מדינתיים דוגמת חזבאללה וחמאס.
  • ארגוני טרור ללא זיקה לקהילה מסוימת ובהם הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, אל-קאעידה ודאעש.
• הישגים - התפיסה מגדירה את שיפור המצב הביטחוני כהישג נדרש בלחימה מול האיומים שהוגדרו וזאת בניגוד לתפיסה כי יש למוטט את היריב או לכבוש שטח.
• כפיפות וסמכות - המטה הכללי כפוף לדרג המדיני ועליו בלבד לעמוד בקשר עמו ולנהל איתו שיח אסטרטגי על מטרות הלחימה.
• לחימה - התפיסה קובעת כי בלחימה יפעיל צה"ל את מאמץ האש מנגד ואת מאמץ התמרון היבשתי. התפיסה קובעת כי במקרה של לחימה בלבנון יותקפו עשרות אלפי מטרות ויעדים, במקרה של לחימה בעזה יותקפו אלפי יעדים. עוד קובעת התפיסה כי על צה"ל לפתח תוכניות מגירה של מבצעים מיוחדים לשעת מלחמה.
• בניין הכוח - על המטה הכללי לבנות את הכוח הלוחם של צה"ל כך שיהיה מבוסס על גמישות מבצעית רב זירתית.

קישורים חיצוניים

• רון בן ישי, כך נפעל, כך תפעילו אותנו: אסטרטגיית צה"ל, באתר ynet, 13 באוגוסט 2015.
• נועם אמיר, לראשונה: אייזנקוט חשף את מסמך "אסטרטגיית צה"ל" לציבור, מעריב, ‏ 13.08.2015.
• אמיר אורן, דוקטרינת איזנקוט: מסמך האסטרטגיה של הצבא נחשף לציבור, ללא סיווג, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2015.
• שמואל אבן, אסטרטגיית צה"ל ואחריות הדרג המדיני, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 735, 19 באוגוסט 2015.
• עמיר רפפורט, חורים באסטרטגיה, "ישראל דיפנס", ‏ 20.08.2015.
• יהודה בן מאיר, מה רוצים מהרמטכ"ל, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2015.
• דורון מיינרט, בחזרה לתמרון היבשתי, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2015.
• גבי סיבוני, אסטרטגיית צה"ל – תפיסת פעולה ממוקדת, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 739, 26 באוגוסט 2015.
• מאיר אלרן, גבי סיבוני, קובי מיכאל (עורכים), "אסטרטגיית צה"ל" בראי הביטחון הלאומי, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 2016.
• גבי סיבוני וגל פרל פינקל‏, מוכנות למשבר ושיתופי פעולה: כך נערך צה"ל לשינויים במזרח התיכון, באתר וואלה!‏, 01 ביוני 2018.
• מאיר אלרן, האם צה"ל מתקשה להבין את משמעויות השינויים בסביבתו האסטרטגית?, עדכן אסטרטגי, כרך 23, גיליון 4, המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוקטובר 2020, עמודים 125–127.
• מאיר פינקל, ״אסטרטגיית צה״ל״ – ניתוח המסמכים משנת 2002 עד 2018 – מה הם מלמדים על הרמטכ״לים ועל צה״ל?, עדכן אסטרטגי, כרך 23, גיליון 4, המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוקטובר 2020, עמודים 3–13.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30681925אסטרטגיית צה"ל