תנועת הבוגרים של השומר הצעיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תנועת הבוגרים של השומר הצעיר היא תנועה חברתית המונה כיום מאות חברים וחברות, פרושים בעשרות נקודות ברחבי ישראל. התנועה פועלת למען חברה ישראלית צודקת, שוחרת שלום ובעלת אופי יהודי ודמוקרטי, ברוח הציונות הסוציאליזם ואחוות העמים.

חברי וחברות התנועה חברים בקבוצות ובקיבוצים, שואפים להגשים אורח חיים שיתופי ורואות בשוויון ערך האדם בסיס לחיים בהם יכול כל אדם ואישה לבטא את עצמו מתוך מחויבות לאושרו של הזולת.

תנועת הבוגרים

חברות וחברי התנועה מתגוררים ברחובות, בבאר שבע, בנהריה, בירושלים, בקיבוץ פלך, בחברת הנעורים רעות ליד עין השופט, בקיבוץ המחנכים גבעת חביבה, בחברת הנעורים צפית, בראשון לציון, בחיפה ובקהילות נוספות. החברים עוסקים בחינוך ובמקצועות נוספים בתחום השינוי החברתי. לומדים בתוכנית חכמה[1] שבאוניברסיטת חיפה.

בקיבוץ אמיתי - קיבוץ המחנכים בגבעת חביבה וברחובות, רובם ככולם עוסקים ועוסקות בחינוך כעיסוק מרכזי במגוון מסגרות המקיפות רבבות ילדים, בני ובנות נוער, חיילים ומבוגרים. מסלול הלימודים הוא מסלול ייחודי בבית ברל.

חידוש תהליך ההגשמה בתנועת השומר הצעיר והקמת תנועת הבוגרים

בסוף שנות ה-90 החל בתנועת הנוער של השומר הצעיר תהליך פנימי של חידוש מסלול ההגשמה. הגרעינים הבוגרים, שבעבר הופנו להשלמה בקיבוצים, ביקשו עכשיו דרך חדשה והקימו קומונות שיתופיות בעלות אופי שיתופי-משימתי. במאי 2001 התקיימה בגבעת חביבה הועידה הארצית ה-10 בנושא "חזון שומרי". הועידה סימלה את תחילת היציאה של התנועה מהמשבר הערכי שפקד אותה ובה הוגדר מחדש חזונה בנוגע לשלושת ערכי הליבה – ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים. הועידה גם הגדירה את עצמה מחדש כתנועה מגשימה והחליטה על חידוש מסלולי ההגשמה שהמרכזי בהם הוא קיבוץ פלך[2]. כך בנוסח ההחלטה:

"תנועת השומר הצעיר רואה ברעיונותיה ובהווייתה דרך חיים. על כן, עלינו לבטא את הערכים לאורם אנו מחנכים ומתחנכים בתנועת הנוער בחיינו הבוגרים. אנו תנועת חיים. התנועה תקיים מסגרות שיאפשרו לבוגריה להגשים את הערכים שספגו במהלך שנות חניכותם, ותפעל ליצירת מסגרות נוספות ומגוונות"
(מתוך החלטות הועידה הארצית ה-10 של תנועת השומר הצעיר)

הועידה החליטה על הקמת תהליך 'קבוצות המשך', אשר מטרתו לארגן מתוך תנועת הנוער גרעינים שיתופיים-משימתיים ולהוציאם לשנת שירות במסגרת השומר הצעיר. השכבה הראשונה שנכנסה לתהליך קבוצות המשך הייתה שכבת 'ביתניה' (ילידי שנת 1984). שמה של השכבה, שנבחר בהשראת קבוצת ביתניה מ-1921, סימל את הקשר בין חידוש ההגשמה בימינו, לבין ראשית ההגשמה השומרית בימי העלייה השלישית.

תהליך ההגשמה בשומר הצעיר

תהליך ההגשמה בשומר הצעיר מתחיל בשנת י"ב, כשהחניכים מתארגנים לקבוצות המשך. לאורך שנה זו עוברים החניכים סמינרים בנושאים שונים המכשירים אותם לשנת השירות במסגרת חוות הכשרה. עם סיום שלב זה יוצאים חברי התנועה לחוות ההכשרה בתור גרעינים שיתופיים-משימתיים. לציון היציאה לחוות ההכשרה מוענק להם סמל הבוגרים של התנועה המסמל את יציאתם להגשמה. חוות ההכשרה היא גולת הכותרת של תהליך ההתחנכות בתנועת הנוער. במהלכה חיים חברי שנת השירות בשיתוף ושוויון, מנהלים את חייהם בצורה עצמאית, תוך פיתוח תרבות, כלכלה והווי ייחודיים לגרעין. מרכיב מרכזי מאד בשנה זו, הוא המרכיב המשימתי. חברי שנת השירות פועלים בקני התנועה ברחבי הארץ והם למעשה אלה המפעילים אותם לאורך השנה כולה.

עם סיום פרק חוות ההכשרה יוצאים חברי התנועה אשר בחרו בכך לשירות צבאי במסלול הנח"ל במסגרת גרעין. מסלול זה משלב שמירה על ביטחונה הפיזי של המדינה יחד עם חוסנה החברתי. עם סיום מסלול הנח"ל והשחרור מהצבא נכנסים חברי וחברות השכבה אל תוך תהליך הצטרפות אל תנועת הבוגרים.

קבוצות וקיבוצי הבוגרים

קבוצות וקיבוצי התנועה

קיבוץ פלך

ההגשמה בפלך החלה כפועל יוצא מהחלטות הועידה ה-10 של תנועת השומר הצעיר בראשית שנות ה-2000.[3] כיום חיים בקיבוץ כ-70 מבוגרים, כמחציתם, חברי תנועת הבוגרים של השומר הצעיר בשלוש קבוצות - חמה, רוח ונמרוד. נכון לינואר 2016 לחברי הקבוצות יש 14 ילדים.[4]

באוגוסט 2013 החליטו חברי התנועה מפלך להקים את הזרם השומרי במעגל הקבוצות השיתופיות.

קהילת רעות

קהילת רעות, שחייתה בעבר בקמפוס חברת הנעורים רעות שליד עין השופט, מונה כ-25 חברים, מרביתם חיים בקבוצות. בקיץ 2015 העתיקה הקהילה את מגוריה לשכונת הדר בחיפה, מתוך מטרה להקים בה קיבוץ עירוני, ורצון להרחיב את מעגל שותפיה. חברי הקהילה לוקחים חלק במסגרות מגוונות: המרכז החינוכי "פרדס", חברת הנעורים רעות, תנועת הנוער השומר הצעיר, תנועת החלוץ ובית יגאל אלון, גרעיני הקיבוצים של התנועה הקיבוצית, ועוד. בהיותה חלק מן השומר הצעיר, נמנית קהילת רעות על הזרם הדמוקרטי של תנועת הבוגרים[דרושה הבהרה].

קיבוץ אמיתי

Kibutz amitay built.jpeg

הקיבוץ פועל להקמת קיבוצי מחנכים – מסגרת קבע למגורים של קבוצות מחנכים והשתלבותם בתחומי החברה והחינוך בתוך הקהילה, ברשות ובסביבתה. קיבוץ מחנכים הוא מודל הגשמה חדש של תנועות הנוער החלוציות המאפשר אורח חיים שיתופי ומשימתי גם יחד. בכל קיבוץ חיים בין 30-40 מחנכים האחראים על פעילות עם בין 500-2000 ילדים ובני נוער. עד היום הוקמו קיבוץ המחנכים בגבעת חביבה[5] הממוקם במועצה האזורית מנשה וקיבוץ המחנכים בעיר רחובות. 5 קיבוצי מחנכים נוספים מתוכננים להיות מוקמים בשנים הקרובות.[דרוש מקור]

מעגלי משימה מרכזיים של חברי תנועת הבוגרים

כלל חברי תנועת הבוגרים רואים בשינוי החברתי יעד מרכזי בפעילותם. רבים מהם פעלו ופועלים כמדריכים ומרכזים בתנועת הנוער השומר הצעיר. ובמוסדות חינוכיים של התנועה כמו "צפית (מוסד חינוכי)" ו"רעות".

מעגלים משימתיים

חברי הזרם הדמוקרטי רואים חשיבות הן בפעילות בגופים שמפעילים בוגרי התנועה והן בגופי שינוי חברתי רחבים יותר.

מעגלים פנימיים
  • פרדס – מרכז לחינוך ערכי[6] שהוקם על ידי בוגרי התנועה בשנת 2003 במטרה להעצים את החינוך הערכי חברתי במערכות החינוך הפורמליות והבלתי פורמליות. מדריכי "פרדס" פוגשים בכל שנה אלפי בני-נוער ומאות מחנכים, הורים, מורים, מדריכים ומוסדות חינוכיים, במגוון של תחומי-תוכן.
מעגלים חיצוניים

חברי הזרם הדמוקרטי פועלים בשורה של ארגונים לשינוי חברתי. בין המרכזיים ניתן למנות את:

קיבוץ אמיתי

חברי קיבוץ אמיתי מגדירים עצמם כתנועת מחנכים ומתוך תפיסה זו מפעילים מסגרות חינוכיות רבות ברחבי הארץ, המשמשות פלטפורמה למפגש עם עשרות אלפי ילדים, בני נוער, חיילים ומבוגרים. המסגרות המרכזיות הן:

  • פסיפס – מרכז לחינוך ערכי שהוקם בשנת 2012
מרכז חינוכי לחשיבה ערכית' הוא חברת הדרכה שמתחילה לפעול בכל רחבי הארץ בשיתוף עם מסגרות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות במגוון של מתודות חינוכיות כגון: סדנאות, סיורים, סמינרים, הרצאות, סרטים ועוד. מטרת החברה היא לעורר דיון ונקיטת עמדה בקרב המשתתפים והמשתתפות ולפתח חשיבה ערכית ומודרכת. [דרוש מקור]
  • ריכוז חברתי והדרכה ביישובים, קיבוצים ומועצות אזוריות.
  • בתי נוער הנחשונים
תנועת הבוגרים מפעילה שבעה בתי נוער בשכונות עוני בערים חיפה, חולון, ראשון לציון, אשקלון, ורחובות. בבתי הנוער מתחנכים כ 1000 ילדים ובני נוער עולה ובסביבת סיכון. בתי הנוער פועלים בשיתוף פעולה עם מחלקות הרווחה ברשויות, המחנכים בבתי הספר ובשיתוף הורי החניכים. מטרת הבתים היא לתת מקום לאותם נערים ונערות לפתח כישורי חיים, לחוות חוויה ערכית מעשירה ולפתח מנהיגות אישית וקהילתית כדרך להשתלבות בחברה.
  • זיכרון והוראת השואה
חברי התנועה פועלים בשני מרכזים להנצחת השואה, "מורשת – בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ" שפועל בגבעת חביבה ומקיים סדנאות, סמינרים, הכנות למסעות לפולין והדרכות תוכן לבתי ספר בנושא ובמסגרת מוזיאון "משואה לתקומה - יד מרדכי" שפועל בקיבוץ יד מרדכי.
  • הובלת מאבקים ציבוריים
חברי תנועת הבוגרים שותפים במאבקים חברתיים רבים, במאבק כנגד הפרטת קרקעות המדינה, במאבק למען מדינת רווחה במסגרת "הפורום לצדק חברתי", במאבק כנגד תופעת הגזענות ועוד.

שומעים חזק

שומעים חזק הוא קואופרטיב הגברה ותאורה שהוקם על ידי בוגרי השומר הצעיר, במטרה ליצור חברת הגברה שתפרנס את חבריה ושתיישם יחד דמוקרטיה ארגונית תוך מקצועיות בתחום הסאונד והתאורה[10]. נכון לשנת 2013 שומעים חזק הוא קואופרטיב העובדים היחיד בתחום עיסוקו בישראל. הוא מספק שירותי הגברה ותאורה לאירועים, שירותי מוזיקה (DJ), קורסים מקצועיים, התקנות הגברה ותאורה והשכרת ציוד.

שומעים חזק הוקם בשנת 2009 ושנת הפעילות הראשונה שלו הייתה "שנת פיילוט", שבה נבדקה ההיתכנות של פעילות בשוק ההגברה והתאורה. בשנת 2010 נרשם הקואופרטיב כאגודה שיתופית בע"מ במסגרת מרכז הקואופרציה[11]. החל מינואר 2011 הקואופרטיב התחיל לפעול באופן שוטף, רכש מערכת הגברה ראשונה והחל להעסיק עובדים במשרה קבועה.

כיום (2013) ישנם 15 חברים בשומעים חזק. הקואופרטיב מקפיד על עיקרון העבודה העצמית ואינו מעסיק עובדים שכירים. מקור השם שומעים חזק הוא פרפרזה על סיסמת השומר הצעיר ״שומרים חזק״.

לימודים גבוהים

חברי התנועה לוקחים חלק בשני מסלולי לימודים עיקריים - התוכנית למחשבה והיסטוריה כלכלית חברתית באוניברסיטת חיפה ובית המדרש למורי עם במכללת בית ברל.

תוכנית חכמה

התוכנית למחשבה והיסטוריה כלכלית חברתית הוקמה בשנת 2004 על ידי בוגרי השומר הצעיר ותנועות נוער אחרות יחד עם חברי סגל בעלי השקפה סוציאל-דמוקרטית כמו דני גוטוויין וזהר שגב במטרה ליצור אלטרנטיבה למסלולי הלימוד הרגילים באוניברסיטה. תוכני התוכנית נקבעים בשיתוף עם הסטודנטים במסגרת של מחשבה סוציאליסטית, יסודות הכלכלה, ציונות ועוד[12]. המשתתפים בתוכנית הם בוגרי השומר הצעיר, (בעיקר מהזרם הדמוקרטי), בוגרי תנועות נוער אחרות, מכינות קדם צבאיות ופעילים חברתיים. התוכנית פתוחה ולומדים בה כ-30 סטודנטים מדי שנה[13]. הלימודים בתוכנית חכמה מתקיימים בימי שלישי והם מיועדים להלקח במסלול "דו חוגי" במקביל לחוג נוסף באוניברסיטה. חוגים נפוצים שנלקחים במקביל הם כלכלה, חינוך, משפטים, סוציולוגיה, תיאטרון ואמנות. בשנת 2013 למדו במסגרת התוכנית כ-90 סטודנטים.

בית המדרש למורי עם

בית המדרש במכללת בית ברל הוקם לפני מספר שנים על ידי תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד. בשנת 2011 הצטרפו גם בוגרי השומר הצעיר חברי קיבוץ אמיתי למסלול כקבוצה נפרדת. המסלול, בהובלת ד"ר אלון פאוקר, מעוצב בשיתוף הסטודנטים והלימודים מתקיימים בחברותות קטנות. הלימודים הם לתואר ראשון בהוראת היסטוריה והוראה של נושא נוסף. במסלול לומדים כמה עשרות סטודנטים והוא מיועד לבוגרי השומר הצעיר.[14]

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ יובל אופק, חכמה בחית באתר הזמן הירוק, 24 ביוני 2010
  2. ^ השומר הצעיר
  3. ^ נחמן גלבוע, ליצור חוטר חדש מגזע ישן באתר הזמן הירוק, 24 באוקטובר 2002
  4. ^ ארי ליבסקר, בלי מק"י, בלי חירות, באתר כלכליסט, 4 באוקטובר 2012
  5. ^ נחמן גלבוע, קיבוץ המחנכים בגבעת חביבה יאויש בזמן הקרוב באתר הזמן הירוק, 3 במאי 2012
  6. ^ [ http://www.pardesnet.org/ אתר המרכז לחינוך ערכי פרדס]
  7. ^ עזרא דלומי, אנחנו רוח הרפאים של מרקס באתר הזמן הירוק, 7 בספטמבר 2010
  8. ^ אילן ליאור, בראש נבחרת מרצ: גלאון, גילאון, הורוביץ ומיכל רוזין, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2012
  9. ^ שמעון בן עמי, חיפה מובילה את לימודי הקואופרטיבים באתר זה-פה, 3 באפריל 2013
  10. ^ אתר שומעים חזק
  11. ^ קואופרטיב נולד - המגבירים
  12. ^ סער פוקס, על חוכמה וסקרנות, באתר שווים
  13. ^ יובל אופק, חכמה בחית, באתר הזמן הירוק, 24 ביוני 2010
  14. ^ יעקב לזר, בבית ברל נפתח מסלול לימודים לתנועת הבוגרים של השוה"צ, באתר הזמן הירוק, 27 באוקטובר 2011
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0