מנואל יואל

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. זכריה מנחם [מנואל] יואל (בגרמנית: Manuel Joël;‏ 19 באוקטובר 1826 – 3 בנובמבר 1890) היה חוקר חכמת ישראל והוגה יהודי גרמני נציג אסכולת הסמינר בברסלאו. אחיו הצעיר של דוד יואל (1815–1882).

ביוגרפיה

נולד בבירנבאום (אנ') שבדוכסות הגדולה של פוזן, פרוסיה. אביו חיים בן יואל היה אב"ד העיר. למד באוניברסיטת ברלין, שם הושפע מיום-טוב ליפמן צונץ ומהרב השמרן מיכאל זקש. ב-1846 היה בין המוזמנים להשתתף בוועידת הרבנים בדרזדן אותה תכנן זכריה פרנקל כמשקל נגד לאסיפות הרפורמים. ב-1852 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. לימד בבית המדרש לרבנים בברסלאו בין 1854 ל-1863. אז מונה כיורשו של אברהם גייגר כאב-בית-הדין של קהילת-הרוב הליברלית בברסלאו. יואל היה איש מחנהו הפוזיטיבי-היסטורי של פרנקל, מתון בהרבה מגייגר, קודמו בתפקיד. בין היתר השיב מנואל יואל את הטקסט העברי המלא לסידור התפילה של הקהילה הליברלית בברסלאו (בליווי תרגום מסורס לגרמנית, כפשרה). הוא אף הגיע להסדר עם הרב האורתודוקסי במקום רבי גדליה טיקטין, שהשכין שלום בין שתי הסיעות שהיו שרויות בסכסוך קשה מאז הגעת גייגר לרבנות ברסלאו ב-1838. על אף קרבתו לאסכולת ברסלאו, היה מנואל יואל היחיד מהנמנים עליה שהסכים להשתתף בוועידת לייפציג הרפורמית ב-1869.

יואל תרם תרומות חשובות לחקר מדרשי ההלכה של חז"ל באסכולת 'דבי רבי עקיבא' ובנוסף עסק בהיסטוריה של הפילוסופיה היהודית, מאמריו על שלמה אבן גבירול ועל הרמב"ם התפרסמו מאוד. אך למרות זאת, עבודתו החשובה ביותר הייתה יצירת זיקה בין הפילוסופיה היהודית לבין הסכולסטיקה הנוצרית של ימי הביניים. הוא הראה כיצד אלברטוס מגנוס קיבל כמה מרעיונותיו דרך הרמב"ם ואיך ברוך שפינוזה התייחס לכתביו של מגנוס, בנוסף להתייחסותו לחסדאי קרשקש. מאמרים אלו נאספו בשני כרכים של Beiträge zur Geschichte der Philosophie בשנת 1876, כאשר שני כרכים נוספים של Blicke in die Religionsgeschichte שנכתבו בין השנים 1880–1883 שפכו קצת אור על התפתחותה של המחשבה הדתית במאות השנים הראשונות של הנצרות.

יואל היה ידוע באופן דומה גם בנאומיו והטפותיו על הבמה בפני רבים. למרות שלא היה דרשן, פניותיו לשכל הישר היו אפקטיביות, ולפרסומיו בשלושה כרכים של דרשות נמצאו קוראים רבים.