רבי גדליה טיקטין (השני)
| לידה |
1808 ה'תקס"ח צ'נסטוחוב |
|---|---|
| פטירה |
6 באוגוסט 1886 (בגיל 78 בערך) ה' באב ה'תרמ"ו ברסלאו |
| מקום קבורה | ברסלאו |
| מקום פעילות | ברסלאו, שלזיה |
| תקופת הפעילות | מאי 1843 – 6 באוגוסט 1886 (כ־43 שנים) |
| אב | רבי שלמה זלמן טיקטין |
רבי גדליה טיקטין (השני) (ה'תקס"ח, 1808 – ה' באב ה'תרמ"ו, 6 באוגוסט 1886) היה רבה של ברסלאו והרב הראשי של מדינת שלזיה.
ביוגרפיה
נולד בצ'נסטוחוב לרבי שלמה זלמן בן רבי אברהם בן רבי גדליה טיקטין שהיו רבני העיר ברסלאו (כיום: ורצלב), ב-1829 התארס למרים בורנשטיין מלונטשיץ, כחודשיים לאחר פטירת אביו, במאי 1843 נבחר לרבה האורטודוקסי של קהילת ברסלאו על ידי 200 מחברי הקהילה. רק בספטמבר 1847 הוכר רשמית כרב האורתודוקסים.
מינויו של רבי גדליה טיקטין לרבה הממלכתי של שלזיה על ידי פרידריך וילהלם הרביעי בפקודת הממשלה מיום 30 בינואר 1854, היה בסימן פיצול בקהילה היהודית של שלזיה בין היהדות החרדית לרפורמים, פיצול שכבר התעורר בתקופת כהונתו של אביו. הרפורמים תמכו במינויו של אברהם גייגר לרב המדינה, מינוי לו התנגדו האורתודוקסים בחריפות. גם לאחר מינויו על ידי המלך, התקשה רבי גדליה טיקטין לבסס את סמכותו הרבנית בקהילה השסועה. רק בשנת תרכ"ג כשגייגר עזב את העיר, הוא הגיע להסכם עם יורשו מנואל יואל שהחזיר את השקט בין הקבוצות המתחרות. יחד עם יואל הליברלי, חנך רבי גדליה את בית הכנסת החדש של ברסלאו.
רבי גדליה נודע בפעילות הצדקה שלו, בשנת 1870 קיבל את מסדר הנשר האדום, כהוקרה על שירותיו לחולים ולפצועים במלחמת צרפת-פרוסיה.
אשתו השנייה רחל הייתה בתו של רבי הרשל קליאצ'קו ואחותו של המומר יוליאן קלצ'קו.
בנו היה הרומניסט היינריך טיקטין (1850-1936).
לאחר פטירתו הותיר אחריו עזבון של 30,000 מארקים גרמניים לטובת תלמידי חכמים מעניי ארץ ישראל.
מתלמידיו היו: רבי מרדכי מאיר פולק אב"ד רייניץ והעלישויא ובסוף ימיו דיין בווינה; רבי ישראל מאיר פריימן חתנו של הערוך לנר ורבה של אוסטרובה; הרב ד"ר חיים ביברפלד רב בקרלסרוהה ובסוף ימיו בירושלים.
קישורים חיצוניים
- רבי גדליה טיקטין במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית.
- רבי גדליה טיקטין בלקסיקון הרבני אישי ישראל.
