מלקולם מקדונלד

מלקולם מקדונלד

מקדונלד בקנדה, 1940

מלקולם ג'ון מקדונלד (באנגלית: Malcolm John MacDonald;‏ 17 באוגוסט 1901 – 11 בינואר 1981) היה פוליטיקאי ודיפלומט בריטי. בשנת 1939 כיהן כשר המושבות ועל שמו נקרא "הספר הלבן של מקדונלד" אשר החמיר מאד את מדיניות המנדט הבריטי בארץ ישראל והגביל את עליית היהודים לארץ ישראל.

פעילות פוליטית

נולד בסקוטלנד למשפחה פוליטית, אביו רמזי מקדונלד, כיהן כראש ממשלת בריטניה בשנים 1929–1935, מטעם מפלגת הלייבור.

מקדונלד נבחר לראשונה לפרלמנט בבחירות הכלליות של 1929 וכמו אביו השתייך לסיעת הלייבור הלאומית, אשר השתתפה בממשלת האחדות בראשותו של האב. בשנת 1931 החל לכהן כתת-שר במשרד לענייני דומיניונים. בשנת 1935 נבחר על ידי ראש הממשלה סטנלי בולדווין (שהחליף את אביו) לכהן בקבינט כשר המושבות. לאחר שכמעט איבד את מקומו בפרלמנט^{[דרושה הבהרה]} הועבר לתפקיד השר לענייני דומיניונים, בו כיהן גם תחת ממשלו של נוויל צ'מברליין. בשנת 1937 נשא ונתן עם אמון דה ולירה לגבי הסדרת היחסים בין בריטניה לבין מדינת אירלנד החופשית, ההסדרים אליהם הגיעו, גם אם לא כולם באופן רשמי (למשל החלוקה דה פקטו של האי האירי) השיגו יציבות באזור והקנו למקדונלד הילה של דיפלומט מוכשר.

ענייני ארץ-ישראל

הפגנה נגד הספר הלבן בירושלים

ערכים מורחבים – ועידת השולחן העגול, הספר הלבן (1939)

בעקבות הצלחתו של מקדונלד באירלנד מינה אותו צ'מברליין גם לשר המושבות על מנת שישיג הסדר בארץ ישראל, בה שרר באותה עת המרד הערבי הגדול. בפברואר 1938 כינס מקדונלד את ועידת השולחן העגול בארמון סנט ג'יימס בלונדון, בהשתתפות נציגים יהודים מן התנועה הציונית ומארץ ישראל, נציגים ערבים פלסטינים וכן נציגים ממדינות ערב הסמוכות. מקדונלד הביא בפי הוועידה הצעת החלטה לפיה תתאפשר עלייה של יהודים לארץ ישראל, עד שאחוזם באוכלוסייה יגיע ל-40%. המשך עלייה מעבר לאחוז זה יצריך הסכמה של הערבים. בנוסף תחתור הממשלה הבריטית לסיום המנדט והקמת מדינה ערבית עצמאית בארץ ישראל, הקשורה בברית עם בריטניה, בתנאי שישרור שלום בארץ. הצעה זו נדחתה הן על ידי היהודים והן על ידי הערבים. עקב כישלון הוועידה גיבשה ועדה בריטית, בראשותו של מקדונלד, תוכנית לפיה תוקם מדינה דו-לאומית לאחר עשר שנות מעבר, כתלות בהצלחת השיתוף בין הערבים לבין היהודים במועצת הנהלה שתקום בזמן מדינת המעבר. המדינה החדשה תידרש לכרות ברית עם בריטניה, ותהיה ערבה למיעוטים דוגמת המיעוט היהודי. כמו כן תוגבל העלייה היהודית ל-75,000 איש במהלך חמש השנים הקרובות וקניית הקרקעות תוגבל ותיאסר באזורים רבים משטחי ארץ ישראל. מדיניות זו פורסמה על ידי הממשלה באופן חד-צדדי כ"ספר לבן".

ספר זה נדחה הן על ידי הערבים והן על ידי היהודים. בפרט יצא הקצף כנגד מקדונלד, אדם שבראשית ימיו הפוליטיים נראה כתומך ברעיון הציוני תואר על ידי ההנהגה הציונית כנוכל (דוד בן-גוריון, למשל, כינה אותו "קרוּק") ובעשרות מאמרים, כרזות והפגנות הושווה מקדונלד לאדולף היטלר והספר הלבן לחוקי נירנברג. הספר זכה לגינויים חריפים גם מספסלי האופוזיציה בפרלמנט הבריטי, בהובלת דייוויד לויד ג'ורג' ווינסטון צ'רצ'יל.

במלחמת העולם השנייה ואחריה

בממשלת האחדות של צ'רצ'יל כיהן מקדונלד כשר בריאות. ב-1940 נשלח לדבלין על מנת לשכנע את ראש ממשלת אירלנד אמון דה ולירה להשתתף במלחמה בגרמניה יחד עם בעלות הברית, אך נכשל במשימתו. ב-1941 מונה לנציב עליון לקנדה, במקביל לכהונתו כחבר פרלמנט, במשרה זו כיהן עד 1946. בשנת 1948 מונה למושל הכללי של פדרציית מלאיה, במסגרת מלחמת האזרחים במקום. בין השנים 1955–1960 כיהן כנציב עליון בהודו ובין השנים 1963–1964 כיהן כמושל הכללי של קניה.

לקריאה נוספת

• Clyde Sanger. Malcolm MacDonald: Bringing an End to Empire. McGill-Queen's University Press, 1995 - דף הספר בהוצאה

קישורים חיצוניים

• הספד, ניו יורק טיימס, 12 בינואר 1981
• ארכיון כתביו באוניברסיטת דרהאם

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25819206מלקולם מקדונלד