הסכם הפסקת האש של נגורנו קרבאך (2020)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הסכם הפסקת האש של נגורנו-קרבאך (2020) הוא הסכם שביתת נשק שנחתם על מנת לסיים את מלחמת נגורנו קרבאך (2020). הוא נחתם ב-9 בנובמבר 2020 על ידי נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב, ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הוא הוביל לסוף פעולות האיבה בחבל נגורנו קרבאך החל מהשעה 00:00, 10 בנובמבר 2020 שעון מוסקבה.[1][2] גם נשיא רפובליקת ארצאך שבחבל, אריק הרוטיוניאן, הסכים לסיום המלחמה.[3]

מאז סיום המלחמה כחלק מההסכם, ארמניה פינתה בכמה פעימות שטחים שהיו תחת שליטתה מאז מלחמת קרבאך הראשונה, שהסתיימה ב־12 במאי 1994. הפינוי האחרון התרחש ב26 באוגוסט 2022.[4]

רקע

מלחמת נגורנו קרבאך השנייה בין אזרבייג'ן לרפובליקת ארצאך וארמניה החלה ב-27 בספטמבר 2020. אזרבייג'ן השיגה כמה הישגים טריטוריאליים במהלך ששת השבועות שלאחר מכן, שהסתיימו בכיבוש העיר שושה, מה שגרם לשני הצדדים להסכים להסכם הפסקת האש ב-9 בנובמבר 2020.[5]

שבעת המחוזות שהיו בשליטת ארמניה עד מלחמת נגורנו קרבאך השנייה: קלבג'אר, לצ'ין, קובדלי, זנגילן, ג'בריאל, פוזולי ואגדם נחשבו כחלק מאזרבייג'ן לפי החוק הבינלאומי

סקירה כללית

על פי ההסכם שני הצדדים יחליפו שבויי מלחמה וחללים. יתר על כן, הכוחות הארמניים ייסוגו מהשטחים שבשליטת ארמניה סביב נגורנו-קרבאך עד 1 בדצמבר. כוח שמירת שלום רוסי בן 2,000 איש מכוחות היבשה הרוסיים יוצב באזור למשך חמש שנים לפחות על מנת להגן על פרוזדור לצ'ין (אנ'), שנמצא בין ארמניה לאזור נגורנו קרבאך. על פי אזרבייג'ן, הכוחות הטורקיים ישתתפו גם בתהליך שמירת השלום. בנוסף, אזרבייג'ן תקבל מעבר למובלעת נחצ'יבאן שבשליטתה, המנותקת מאזרבייג'ן, דרך רצועת אדמה במחוז סיוניק בארמניה הסמוך לגבול עם איראן. הכוחות הרוסים יפקחו על הביטחון בכבישים המחברים את אזרבייג'ן לנחצ'יבאן.[6][7][8]

תנאי ההסכם

מפת הפסקת האש

הסכם שביתת הנשק הרב-צדדי קובע את הדברים הבאים:

  1. הפסקת אש מוחלטת וסיום כל פעולות האיבה בסכסוך נגורנו-קרבאך החל מהשעה 00:00 שעון מוסקבה ב-10 בנובמבר 2020. הרפובליקה של אזרבייג'ן ורפובליקת ארמניה, המכונה להלן הצדדים יעצרו בעמדות הטריטוריאליות הנוכחיות שהם כבשו.
  2. מחוז אגדם יוחזר לשליטת אזרבייג'ן עד 20 בנובמבר 2020.
  3. לאורך קו החזית בנגורנו קרבאך ולאורך מסדרון לאצ'ין יוצב כוח לשמירת השלום של הפדרציה הרוסית עם 1,960 אנשי צבא הנושאים נשק קל, 90 נושאי שריון, 380 כלי רכב צבאיים וציוד מיוחד אחר.
  4. הכוח לשמירת השלום ייפרס במקביל לנסיגת הכוחות הצבאיים הארמנים מנגורנו-קרבאך. משך הכהונה של כח שמירת השלום הרוסי הוא 5 שנים עם חידוש אוטומטי לתקופת 5 השנים הבאות אם אף אחד מהצדדים לא יצהיר אחרת 6 חודשים מראש.
  5. על מנת לשפר את יעילות השליטה ביישומם של הצדדים להסכמי הסכסוך, הוצב כח לשמירת שלום במטרה לאכוף את הפסקת האש.
  6. הרפובליקה של ארמניה תחזיר לאזרבייג'ן את מחוז קלבג'אר, עד 15 בנובמבר 2020, ומחוז לצ'ין (אנ') עד 1 בדצמבר. מסדרון לצ'ין (אנ') (5 ק"מ ברוחבו) אשר יספק גישה מנגורנו קרבאך לארמניה תהיה בשליטת כוח שמירת השלום של רוסיה. העיירה שושה הנמצאת בתוך המסדרון תישאר ברשות אזרית. בהסכמת הצדדים, תתוכנן תוכנית בנייה בשלוש השנים הקרובות למסלול תנועה חדש לאורך מסדרון לצ'ין. אזרבייג'ן תשמור על בטיחות התנועה במסדרון לצ'ין של אזרחים, כלי רכב וסחורות בשני הכיוונים.
  7. עקורים ופליטים יחזרו לשטחי נגורנו קרבאך ואזורים סמוכים בשליטת נציבות האו"ם לפליטים.
  8. יש לבצע חילופי שבויי מלחמה, בני ערובה ועצירים אחרים, כמו גם שרידי נפגעים.
  9. אין להגביל את כל הפעילות הכלכלית ודרכי התחבורה באזור. ארמניה תשמור על בטיחות הדרכים בין האזורים המערביים של אזרבייג'ן לנחצ'יבאן על מנת לאפשר תנועה חופשית של אזרחים, כלי רכב ומטען בשני הכיוונים. בקרת התחבורה תתבצע על ידי שירות הגבולות של ה-FSB. בהסכמת הצדדים, אמורה להתקיים בניית תשתית חדשה המקשרת בין נחצ'יבן לאזורים באזרבייג'ן.[9][10][11][12]
תוצאות המלחמה והפסקת האש שנחתמה

תגובות

ארמניה

לאחר חתימת ההסכם אמר ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן, "זה לא ניצחון אבל זו גם לא תבוסה – אתה לא מובס עד שאתה מחשיב את עצמך ככזה. לעולם לא נחשיב את עצמנו כמובסים. זהו תחילתו של עידן האחדות הלאומית והלידה מחדש שלנו"[13][14] הפגנות אלימות פרצו בירוואן בעקבות ההודעה על הסכם הפסקת האש. יו"ר הפרלמנט של ארמניה, אררט מירזויאן, הוכה על ידי אספסוף זועם שהסתער על הפרלמנט לאחר הכרזת ההסכם. פשיניאן ציין, עם זאת, כי חייו של מירזויאן "אינם בסכנה" והוא עבר ניתוח.[15][16] שירותי הביטחון במדינה אמרו כי עצרו כמה בכירים לשעבר, בהם מי שעמד בראשם, בחשד שתכננו לרצוח את פשיניאן וליזום הפיכה.[17] כעבור חודשים, בצבא הארמני קראו לראש הממשלה ניקול פשיניאן להתפטר.[18]

אזרבייג'ן

נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב הגיב להסכם באומרו, "הצהרה זו מהווה כניעה של ארמניה. הצהרה זו שמה קץ לכיבוש שנמשך שנים."[19] חגיגות רחבות היקף פרצו ברחבי אזרבייג'ן, בעיקר בעיר הבירה שלה באקו כשפורסמו הידיעות על ההסכם.[20] בוצע בהמשך מצעד צבאי לציון ההסכם.[21]

ראו גם

קישורים חיצוניים

  • "Text of the ceasefire agreement (Statement by President of the Republic of Azerbaijan, Prime Minister of the Republic of Armenia and President of the Russian Federation)". Russian Presidential Executive Office. 10 בנובמבר 2020. אורכב מ-המקור ב-10 בנובמבר 2020. נבדק ב-12 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  • Armenia, Azerbaijan and Russia sign Nagorno-Karabakh peace deal, BBC,

הערות שוליים

  1. ^ "Путин выступил с заявлением о прекращении огня в Карабахе". RIA Novosti (ברוסית). 9 בנובמבר 2020. נבדק ב-9 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Пашинян заявил о прекращении боевых действий в Карабахе". RIA Novosti (ברוסית). 9 בנובמבר 2020. נבדק ב-9 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Президент непризнанной НКР дал согласие закончить войну". RIA Novosti (ברוסית). 9 בנובמבר 2020. נבדק ב-9 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ אלמס, דין שמואל (2022-09-14). "בזכות התלות בגז: אזרבייג'ן נלחמת בארמניה, ואף אחד לא עוצר אותה". Globes. נבדק ב-2022-09-14.
  5. ^ "Armenian President says nation 'misjudged' its negotiating power in Nagorno-Karabakh conflict". SBS News.
  6. ^ "Пашинян заявляет о подписании мирного соглашения". BBC Russian Service (ברוסית). 10 בנובמבר 2020. נבדק ב-10 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Armenia, Azerbaijan and Russia sign Nagorno-Karabakh peace deal". BBC News. 10 בנובמבר 2020. נבדק ב-10 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Azerbaijan, Armenia sign peace deal to end conflict". GulfToday. 2020-11-10. נבדק ב-2020-11-10.
  9. ^ "Заявление Президента Азербайджанской Республики, Премьер-министра Республики Армения и Президента Российской Федерации". Президент России.
  10. ^ "РИА Новости". Telegram.
  11. ^ Kramer, Andrew E. (10 בנובמבר 2020). "Facing Military Debacle, Armenia Accepts a Deal in Nagorno-Karabakh War". {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Agency, Anadolu (10 בנובמבר 2020). "Euphoric Azerbaijanis celebrate 'victorious' Nagorno-Karabakh peace deal". Daily Sabah. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Armenia, Azerbaijan, Russia sign deal to end Nagorno-Karabakh war". www.aljazeera.com.
  14. ^ ארמניה ואזרבייג'ן חתמו על סיום הלחימה - צבא רוסיה התפרס בנגורנו קרבאך, באתר ynet, ‏2020-11-10
  15. ^ "Armenian parliament speaker injured by protesters, prime minister says". TASS. 9 בנובמבר 2020. נבדק ב-12 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Armenian parliament speaker assaulted by angry protesters after peace deal, undergoes surgery". India Today. 10 בנובמבר 2020. נבדק ב-12 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ ארמניה: סיכלנו ניסיון התנקשות בראש הממשלה והפיכה, באתר וואלה!News, ‏14 בנובמבר 2020
  18. ^ דרמה בארמניה, רה"מ: "הצבא מבצע ניסיון הפיכה", באתר www.ynet.co.il, ‏2021-02-25
  19. ^ Ward, Alex (10 בנובמבר 2020). "The surprising Armenia-Azerbaijan peace deal over Nagorno-Karabakh, explained". Vox. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Armenia, Azerbaijan and Russia sign Nagorno-Karabakh peace deal". bbc.com. BBC. 10 בנובמבר 2020. There is a real sense here that a key victory has been achieved after a very long fight. Groups are breaking out in chants and singing the national anthem. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ עם מל"טים ישראליים וארדואן: אזרבייג'ן חגגה את הניצחון על ארמניה - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, ‏2020-12-10
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34676538הסכם הפסקת האש של נגורנו קרבאך (2020)