חדושים ובאורים
 | |
| "חידושים וביאורים" במהדורתו הראשונה. בני ברק תשי"ב | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | חיים שאול גריינימן |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | פרשנות התלמוד הבבלי; הלכה |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1952 - ה'תשי"ב |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 990023900100205171 |
חדושים ובאורים היא סדרת הספרים של הרב חיים גריינימן. כרכי הסדרה מכילים דיונים הלכתיים במגוון נושאים ובד בבד מהווים פירוש על עיקרי הספרות ההלכתית: על התלמוד הבבלי והירושלמי, על משנה תורה לרמב"ם, ועל השולחן ערוך.
הסדרה כתובה בדמיון מובהק לשיטת הלימוד והכתיבה של סדרת ספרי "חזון איש", והמחבר מציין רבות לספר חזון איש כמו כן מובאות בה הנהגות ושמועות רבות מתורתו והנהגותיו של ה"חזון איש"[דרושה הבהרה], רבו המובהק של המחבר. הסדרה בולטת בהיקפה, היא מסודרת על כל מסכתות התלמוד והמשניות (בשונה מהחזון איש שלא פרסם ספרים על כל המסכתות, ובשונה משאר כל פרשני הש"ס שאף אחד מהם, למעט הרש"ש, לא פרסם על כל המסכתות). זו היצירה הפרשנית מהגדולות ביותר שפורסמו אי פעם (למעלה מ-32 מיליון תווים[דרוש מקור]). ספרי הסדרה הם אבן יסוד בלימוד הישיבתי של הישיבות הלומדות בדרך החזון איש, כמו ישיבת זיכרון מיכאל בזכרון יעקב וסניפיה, ובפסיקת הלכה בקרב חלק מחוג חזון איש.
בשם הספר לא נרמז שם המחבר, שלא כמקובל בספרים רבים ואף בספרו של החזון איש. על פי דברי בנו הרב אברהם ישעיהו בהספדו נקבע השם על ידי החזון איש בעצמו מתוך עניין לבטא צניעות.
מהדורות הספר
המהדורה הראשונה
הספר במהדורתו הראשונה, נדפס לפי סדר שיטתי שבו כל ספר עוסק במסכת אחת. הכרך הראשון על מסכת נדה יצא לאור בהוראת החזון איש,[1] אשר גם שלח מכתב ארוך בנדון הלכתי אודות עניין בספר, וזה מופיע בראש הספר. בכרך השלישי הוסיף המחבר גם מדור הערות על הלכות אבלות לזכר אביו רבי שמואל גריינימן שנפטר באותה השנה. בשנים האחרונות עסקו בסידור הספרים ומיפתוחם חלק מבניו ונכדיו.
הרב גריינימן הרבה להזכיר הערות בשם בניו בספריו, ואף מכמה מנכדיו, וכן מכמה תלמידי חכמים ממקורביו ובהם רבי חיים קניבסקי, הרב דוב לנדו, רבי יחזקאל ברטלר רבי יצחק מאיר רוטנברג והרב יהודה בויאר.
בסדרה זו, יצא בחיי החזון איש רק כרך בודד:
המהדורה הנוכחית
בערוב ימיו, סודרו הספרים מחדש כשעל כל מסכת ישנם שני מדורים, אחד לפי סדר דפי המסכת והשני לפי סדר הסוגיות בהם למד המחבר את הנושאים. בסדרה זו מופיעים הספרים בשבעה עשר כרכים עבים. בדומה לספרי החזון איש, גם בסדרה זו מופיעים מכתבים מהמחבר בסמוך לקטעים עליהם נסוב המכתב, או לפי סדר המסכת.
מכתבי התעוררות
למרות שמכתבים רבים העוסקים בעניינים תורניים מופיעים בתוך הסדרה "חדושים וביאורים", היות שישנם מכתבים רבים שכתב שאינם עוסקים בעניינים תורניים, הוציאו בני המחבר לאחר פטירתו[4], כהשלמה לסדרת הספרים הזו, שני כרכים תחת השם מכתבי התעוררות ובהם לקט ממכתביו המרכזים את יסודות הגותו של הרב גריינימן בתחומי מחשבת ישראל. בניגוד לקובץ אגרות חזון איש המכתבים אינם מופיעים בהם במלואם, אלא נלקטו קטעים קטעים מתוך המכתבים לפי נושאים, על מנת להציג את הדברים באופן שיטתי, כך שהספר מהווה תיעוד רחב להשקפת עולמו של המחבר בקשת רחבה של נושאים. החלקים שנדפסו עוסקים בעיקר בנושאי: אמונה, עמל התורה, מוסר והלכה, חינוך, עידוד לצעירים, תיקון המידות ולשון הרע. כרכי מכתבים אלו נדפסו בכמה מהדורות.
לקריאה נוספת
- מילי דהספידא: הספדים שנאמרו על הרב חיים שאול גריינימן, מהדורה חדשה, בני ברק: אי"ש טויב, תשע"ו 2016, הספדו של הרב יוסף חיים בן דוב עמ' צ–צד, והספדו של הרב אליהו בן שלמה עמ' קנט–קסא.
קישורים חיצוניים
- הרב יהושע ענבל, לדמותו של חדושים וביאורים (השוואה בין שיטתו העיונית של הספר לזו של רבו בספרו חזון איש), בתוך חצי גבורים כרך ז תשע"ו.
הערות שוליים
- ^ מילי דהספידא חלק ב עמוד פח
- ^ חדושים וביאורים - בני ברק תשי"ב, באתר היברובוקס.
- ^ ניתן לראות בכמה מהספרים המאוחרים סימנים שנכתבו בחיי החזו"א והוא מוזכר בהם בברכת החיים, כמו כן הקונטרס "כלילא דורדא" על הלכות בית הבחירה להרמב"ם יצא בחיי החזו"א בשביל להפטר מחובת הגיוס[דרושה הבהרה] וכיום הוא מודפס בסוף סדר קדשים (בצירוף מכתב החזו"א על הספר והערות שכתב בשולי הגליון)
- ^ הרבה מהמכתבים יצאו לאור בעלום שם כבר בחייו בספר "אהבת תורה" תחת הכותרת מכתבים מחכם אחד שליט"א
חדושים ובאורים34292133Q25497717