משמש
 משמש
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ורדנאים |
| משפחה: | ורדיים |
| סוג: | פרונוס |
| מין: | משמש |
| שם מדעי | |
 Prunus armeniaca
| |
מִשמֵש (שם מדעי: Prunus armeniaca) הוא עץ נשיר נושא פרי, שמקורו בסין. הוא משתייך לסוג פרונוס, שעימו נמנה גם השזיף.
גודל העץ מוגדר כבין קטן לבינוני וחופתו הצפופה והמתפשטת מגיעה לגבהים של 8 - 12 מטר. צורת עליו מזכירה לב, קצותיהם מחודדים, אורכם כ-8 ס"מ ורוחבם 3 - 4 ס"מ; צבעיהם ירוק כהה. צבע פרחיו נע בין לבן לוורדרד. הפרי דומה לאפרסק או לנקטרינה, וצבעיו נעים בין צהוב לכתום ולעיתים נזרק בהם גם צבע אדום. פניו חלקים וכמעט חסרי שערות. הפרי הוא גלעיני, בכל אחד זרע אחד בלבד. עונתו של הפרי בין אמצע מאי לסוף יולי. טעמו של הפרי חמוץ-מתוק. את פריו נוהגים לאכול טרי, מיובש או משומר, ומכינים ממנו ריבות או לפתנים. גלעינו המוצק של הפרי משמש בישראל כמשחק ילדים ומכונה בשם "גוגו" או ברבים- "גוגואים".
גידול
מוצאו של המשמש בצפון מזרח סין, באזור גבולה עם רוסיה. הפרי הופץ במשך כ-3,000 שנה דרך מרכז אסיה לחלקים אחרים ביבשת. הרומאים הביאוהו אל אירופה דרך אנטוליה בסביבות 70 לפנה"ס. מתיישבים אנגלים הביאו את הפרי עימם אל מושבות "העולם החדש" באמריקה, אולם רוב המשמשים באמריקה מקורם מזרעים שהובאו אל החוף המערבי של אמריקה הצפונית בידי מיסיונרים ספרדים. טורקיה מספקת כיום 85% מכמות המשמשים המיובשים בעולם, ובעיקר העיר הטורקית מלטיה (Malatya). בארצות הברית מתרכז רוב הגידול בקליפורניה, וגם באורגון וביוטה. בישראל מגדלים הן זנים מקומיים והן זנים אמריקנים של משמש.
המשמש מעט יותר חסין קור מהאפרסק, והוא יכול לעמוד גם בטמפרטורות של 30- מעלות צלזיוס. העץ פורח היטב באקלים ים תיכוני, היכן שאין כפור בעונת האביב, ועם זאת יש קרירות מספקת כדי לאפשר לעץ תקופה בה הוא רדום.
מחלות ומזיקים
מזיקים שכיחים באגן הים התיכון הם קפנודיס אבל וקפנודיס השקדים,(Capnodis tenebrionis ו Capnodis carbonaria) וסס הנמר, הפוגעים גם בגלעיניים נוספים כגון אגס שזיף ושקד.
שימושים אחרים
גליקוזיד ציאנוגן (המצוי גם בגלעיני פירות, עלים, וקליפות עץ אחרים) מצוי בריכוז גבוה בגלעין המשמש. הסם לאטריל, המשמש בטיפול אלטרנטיבי מסוים לסרטן שנשלל בידי הרפואה הקונוונציונלית[1], מופק מגלעין הפרי. במאה ה-17 שימש שמן המשמש כנגד אולקוס באנגליה. באירופה נחשב המשמש במשך תקופה ארוכה כאפרודיזיאק, והופיע בהקשר זה במחזה "חלום ליל קיץ" של ויליאם שייקספיר וגם במחזה של ג'ון ובסטר "הדוכסית של אמלפי". בפולקלור האנגלי נטען כי חלום על משמשים מסמן מזל טוב, והסינים לעומתם רואים את הפרי כסמל של פחדנות.
ברפובליקות המוסלמיות של ברית המועצות לשעבר נוהגים למכור בשווקים את "הגלעין הפנימי" של המשמש שנמצא בתוך הגלעין החיצוני וקרוי בשם: "קשיושק".
אטימולוגיה
שמו הלטיני של המשמש, praecoquus, מנציח את הבשלתו המהירה של המשמש (prae - מוקדם, coquere - להבשיל). ממנו נגזר שמו היווני של המשמש πραικόκιον שהתגלגל למילה הערבית برقوق (בצורתה המיודעת: أَلْبَرْقُوق). מן הערבית נגזרה המילה הספרדית למשמש albaricoquero וממנה המילה האנגלית apricot.[2]
בֻּכְּרָה פי-לְ-משמש (בערבית بُكرة في المشمش) הוא ביטוי בערבית מדוברת פלסטינית, שנקלט בסלנג העברי. בעברית התקבל הכתיב "בוקרה פיל מישמיש" שמשמר פחות-או-יותר את ההגייה המקורית, אך לא את התחביר והמורפולוגיה המקוריים. תרגומו המילולי לעברית "מחר ב (עונת) המשמש" והוא מתייחס לתאריך בלתי אפשרי, מועד שלא יחול לעולם. בדומה לשם הלטיני של המשמש, קשור כנראה גם הביטוי הזה להבשלה המהירה ולחיי המדף הקצרים של פרי המשמש הרגיש, המקצרים את העונה בה הוא זמין בשווקים.[3][4]
לפתגם הטורקי "bundan iyisi Şamdak Ayısı" - "רק משמש דמשקאי מתעלה על זה" משמעות שונה בתכלית - "זה הטוב ביותר שיכול להיות".
-
עץ משמש -
פרחי המשמש -
זוג פירות המשמש -
פירות המשמש לאחר קטיפתם -
משמש מיובש -
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: משמש |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משמש |
- משמש, באתר מועצת הצמחים
- דרור פויר, לאיפה נעלמו המשמשים ולמה הם כנראה לא יחזרו, באתר גלובס, 15 ביוני 2018
הערות שוליים
- ^ סיימון סינג ואדזארד ארנסט, ריפוי או פיתוי, עמודים 283-286, המהדורה העברית בהוצאת ידיעות אחרונות וספרי עליית הגג, 2009.
- ^ המילה apricot במילון המורשת האמריקני
- ^ ניר צוק, משמש - מהר לפני שיגמר, באתר ynet, 27 ביוני 2006.
- ^ דורעם גונט, ביצת הזהב של השמש, באתר הארץ, 8 ביוני 2006.
23817891משמש