מיכאל ורשבסקי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.
מיכאל ורשבסקי (מיקאדו) (נולד ב-25 ביולי 1949) הוא עיתונאי, מייסד המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית ויושב ראש משותף שלו.
ביוגרפיה
מיכאל ורשבסקי נולד כמישל ורשבסקי וגדל בשטרסבורג שבצרפת למשפחה אורתודוקסית, אביו מקס ורשבסקי היה רבה של שטרסבורג[1]. בזמן מלחמת העולם השנייה, היה אביו פרטיזן, ואמו הייתה סטודנטית יהודייה בפריז הכבושה. הוא גדל לפי הסיפורים בבית על גירוש היהודים למחנות.
בגיל 16 הגיע לישראל ללמוד בישיבת חברון שבירושלים ובישיבת מרכז הרב. ישיבת מרכז הרב הייתה מקום צמיחתו של חלק ממיסדי גוש אמונים, כמו חנן פורת ומנחם פליקס, שהיו חבריו לספסל הלימודים[1].
ורשבסקי היה בזמן מלחמת ששת הימים תושב בקיבוץ הדתי שעלבים שליד לטרון, שהוקם על ידי פועלי אגודת ישראל. הוא היה דתי וחסר כל נטיות או דעות פוליטיות. לדבריו, שני דברים גרמו לשינוי בהשקפת עולמו: האחד, בהיותו בקיבוץ שעלבים ראה שיירה של פליטים מגורשים מהכפרים ליד לטרון[2]. השנייה, בזמן שלמד מדע המדינה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, נכח בקבוצה אחת שהכתה קבוצה אחרת, אשר טענה שהיהודים גירשו את הערבים. ורשבסקי שנכח במקום כעד ראייה מן הצד, שאל לסיבת המכות, ונענה כי אלה טוענים שגירשנו את הערבים, וורשבסקי אמר שהוא ראה במו עיניו את הגירוש ואף הוא ספג מכות. אלה היו חברי מצפן, והוא נהפך בעקבות זאת לפעיל בארגון[2]. לדבריו, כל ילדותו התנהלה בידיעה שהיהודים הם המעונים ואילו עתה, לטענתו, ישראל בצד הכובש.
ב-1981 היה בין מייסדי הוועד לסולידריות עם אוניברסיטת ביר זית. הוא אף היה בין המייסדים של תנועת יש גבול, ובמהלך מלחמת לבנון הראשונה ובעקבותיה, ישב שלוש פעמים בכלא על סירוב לשרת בלבנון. אחר כך היה בין המייסדים של תנועת די לכיבוש, שארגנה בתקופת האינתיפאדה הראשונה סולידריות ומאבק נגד מה שהיא תפשה ככיבוש.
מיכאל ורשבסקי הקים ב-1984 את המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית, שהוא ארגון משותף ישראלי-פלסטיני העורך פגישות משותפות ואוסף ומפרסם מידע בנושאים שונים על המתרחש בעם השני. בשנת 2012 המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית קיבל פרס זכויות האדם מראש ממשלת צרפת, ז'אן-מארק ארו[1].
ב-17 באפריל 1987 פשטו כוחות שב"כ ומשטרה על משרדי המרכז לאינפורמציה ברחוב כורש בירושלים, החרימו את ציוד המשרד ולקחו את צוותו לחקירה. המרכז נסגר, בהתאם לצו ממפכ"ל המשטרה, בשל היותו חלק מהתארגנות אסורה. כל אנשי המרכז שוחררו, פרט למיכאל ורשבסקי שנעצר לחקירה על ידי שב"כ. ורשבסקי הועמד לדין, והגנו עליו עורכי הדין לאה צמל (רעייתו של ורשבסקי) ואביגדור פלדמן. בכתב האישום צויינו שני נאשמים: המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית ומיכאל ורשבסקי. ההאשמות היו תמיכה בארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין, מתן שירות להתארגנויות אסורות והחזקת חומר שלהן. ורשבסקי נשלח למעצר בכלא רמלה עד תום ההליכים. אביגדור פלדמן ערער על המעצר לפני בית המשפט העליון. ורשבסקי שוחרר, אך נאסר עליו להיות בקשר עם המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית.
המשפט התנהל מפברואר 1987 עד יולי 1990 בבית המשפט המחוזי בירושלים. אחרי שהוגש ערעור בפני בית המשפט העליון, הורה בית המשפט העליון לפתוח את המשרד, אך לא להחזיר את הציוד המוחרם, והמרכז נפתח באוגוסט 1987. ורשבסקי פעל מהאוריינט האוס מכיוון שנאסר עליו קשר עם המרכז לאינפורמציה. בית המשפט גזר על ורשבסקי קנס ומאסר של 30 חודשים, מתוכם 20 בפועל. המרכז ערער על פסק הדין ובית המשפט העליון הוריד את העונש ל-20 חודשי מאסר, מתוכם 8 בפועל[3]. ורשבסקי ישב בכלא מעשיהו ובינואר 1991 שב למשרדי המרכז לאינפורמציה ברחוב כורש, זאת לאחר ארבע שנות היעדרות.
ורשבסקי הוא ממייסדי התנועה העולמית נגד הגלובליזציה, World Social Forum. זהו ארגון הגג הגדול ביותר בתחום, המארגן עשרות אלפי גופים הפעילים נגד הגלובליזציה והנאו ליברליזם, ומתכנס כפורום אחת לשנה, בהשתתפות אלפי אנשים.
ורשבסקי התמודד בבחירות לכנסת מטעם בל"ד מספר פעמים, כולם במקומות סמליים. הוא התמודד במקום ה-88 בבחירות לכנסת ה-16 (2003)[4], במקום ה-99 לכנסת ה-17[5], במקום ה-107 לכנסת ה-19[6] ובמקום ה-98 לכנסת ה-20, הפעם במסגרת הרשימה המשותפת[7].
בשנת 2002 קיבל ורשבסקי את הפרס השנתי של כתב העת הצרפתי "לה מונד דיפלומטיק" על הביוגרפיה הפוליטית שפרסם "על הגבול"[8].
ורשבסקי הוא עיתונאי במשך שנים רבות. כותב קבוע ב-Le Monde Diplomatique וב-Journal of Palestine Studies, והרבה לכתוב ב-Polits, Rouge Wotidiew, El Manifesto. ספריו פורסמו בערבית, באנגלית, בספרדית, בצרפתית ובשפות נוספות.
חיים אישיים
נשוי בשנית לעורכת הדין לאה צמל. לזוג שני ילדים ולורשבסקי ילדה נוספת[1].
מספריו
בעברית
- על הגבול, הוצאת כרמל, ירושלים 2002
- האתגר הדו לאומי.
- אל מול קבר פתוח.
באנגלית
- Toward an Open Tomb: The Crisis of Israeli Society (New York, 2004) מסת"ב 978-1-58367-109-2
- On the Border (London, 2005) מסת"ב 978-0-7453-2325-1
- The 33 Day War: Israel's War on Hezbollah in Lebanon and Its Consequences (with Gilbert Achcar) (London, 2007) מסת"ב 978-0-86356-646-2
קישורים חיצוניים
- אתר המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית
- מאמרים של מיכאל ורשבסקי במחסום Watch
- מיכאל ורשבסקי, לא התבלבלנו, באתר ynet, 26 באוקטובר 2000
עדות על הגירוש של הכפרים הפלסטינים באיזור לטרון ב-1967, הרצאה באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 סלע, מיה (2016-09-29). "מיכאל ורשבסקי מוטרד משיכרון הכוח הישראלי". הארץ. נבדק ב-2017-01-28.
- ^ 2.0 2.1 אלי אושרוב, איבדו את הצפון: מיכאל ורשבסקי חוזר לימי ארגון מצפן, באתר זמן ירושלים, 16.9.10
- ^ ברוך קרא, וגר טרוצקיסט עם לוחם נגד פיטום אווזים, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2001
- ^ בל"ד באתר הבחירות לכנסת ה-16 באתר הכנסת
- ^ אלתג'מוע אלווטני אל-דמוקרטי – בל"ד באתר הבחירות לכנסת ה-17 באתר הכנסת
- ^ בל”ד - אלתג`מוע אלווטני אלדמוקרטי באתר ועדת הבחירות המרכזית. לכנסת ה-19
- ^ רשימת המועדים של הרשימה המשותפת, באתר ועדת הבחירות המרכזית.
- ^ אביב לביא, כוכבים בחוץ, באתר הארץ, 1 באפריל 2003
25013414מיכאל ורשבסקי