אוניברסיטת ביר זית

אוניברסיטת ביר זית
جامعة بيرزيت
	אין תמונה חופשית
אוניברסיטה ציבורית
מוטו	Building a Better Palestinian Future
תקופת הפעילות	1924 - הוקמה; 1976 - קיבלה מעמד של אוניברסיטה – הווה
בעלי תפקידים
נשיא	ח'ליל הינדי
צוות	653
סטודנטים
סטודנטים לתואר ראשון	8,465
סטודנטים לתארים מתקדמים	1,388
מיקום
מיקום	ביר זית
מדינה	[[הרשות הפלסטינית\|הרשות הפלסטינית]]
	אתר האוניברסיטה

אוניברסיטת ביר זית (ערבית: جامعة بيرزيت) היא אוניברסיטה פלסטינית הממוקמת בכפר ביר זית, צפונית לרמאללה. האוניברסיטה הוקמה בתחילה כבית ספר לבנות על ידי משפחת נאסר וקיבלה מעמד של אוניברסיטה בשנת 1976. אוניברסיטת ביר זית ואוניברסיטת בית לחם הן הבולטות בתחום ההשכלה הגבוהה ברשות הפלסטינית ומאז היווסדן נטלו תפקיד בולט בגיבוש המדיניות הפלסטינית.

היסטוריה

אוניברסיטת ביר זית נוסדה בשנת 1924 על ידי נביהה נאסר ורתיבה שקיר כבית ספר לבנות הכפר ביר זית והכפרים הסמוכים. בית הספר היה מן הראשונים מסוגו באותה עת. בין השנים 1930–1932 נוסף לבית הספר לבנות גם בית ספר לבנים ושמו שונה ל"בית ספר תיכון ביר זית". בשנת 1942 שונה שמו ל"קולג' ביר זית", אך שינוי השם לא הצביע על שינוי באופיו של בית הספר כתיכון. בשנת 1945 בית הספר כלל שני בתי ספר פנימיתיים, אחד לבנים ואחד לבנות, בהם התקיימו לימודים לקראת בחינות הבגרות המנדטוריות. בנוסף, בית הספר התגאה בשילוב לימודי מוזיקה ודרמה. רוב המורים בבית הספר היו בוגרי האוניברסיטה האמריקנית בביירות.^[1]

בעידודו של המחנך והפוליטיקאי הפלסטיני מוסא נאסר (موسى ناصر), אחיה של נביהה נאסר, נפתחו בשנת 1953 קורסים ראשונים ברמה על-תיכונית, ובשנת 1961 נוספו קורסים נוספים ברמת לימודי תעודה.^[2]

בית הספר שימש לפי ראות עיניו של מוסא נאסר כמוסד שהכין את תלמידיו למעבר נוח לאוניברסיטאות ערביות אחרות.^[3] נאסר היה בדעה כי עדיפה אוניברסיטה קטנה, אשר תהיה ידידותית יותר לתלמידים הבאים היישר מבית ספר תיכון, הן מבחינה חברתית וחינוכית. פרסומי האוניברסיטה עודדו סטודנטים פלסטינים ערבים וזרים מכל העולם לבוא ללמוד באוניברסיטה באווירה טובה ונינוחה. לתלמידים זרים שאינם דוברי ערבית, הוצעו קורסים ללימוד השפה וקורסים במדעי ההתנהגות בנושא הפלסטיני, העולם הערבי ותרבות המזרח. קורסים אלה חשפו את התלמידים למציאות הפוליטית הקיימת במזרח התיכון ולתרבותה.^[^{דרוש מקור]}

עד שנת 1967 בוטלו כל הלימודים הלא-אוניברסיטאיים במוסד. בשנת 1968 קיים בית הספר לימודים אקדמאיים לשנתיים והבוגרים נדרשו להשלים את לימודיהם באוניברסיטאות אחרות.^[4] הלימודים האוניברסיטאיים הורחבו עם השנים לתוכנית של 4 שנות לימוד לתואר ראשון ובמסגרת ההרחבה החלה בניית קמפוס חדש מול העיירה ביר זית. תוכנית ההרחבה מומנה בעזרת ממשלת צרפת בשני מיליון פרנק ובמסגרתה שופצו וניבנו מבנים נוספים באוניברסיטה.^[^{דרוש מקור]} בשנת 1975 הוחלף שם בית הספר ל"אוניברסיטת ביר זית" כדי להצביע על ייעודו, ובשנת 1976 הוענקו לראשונה לבוגרי האוניברסיטה תוארי B.A ו-B.Sc. באפריל 1976 התקבל המוסד לאגודת האוניברסיטאות הערביות ושנה לאחר מכן לארגון האוניברסיטאות העולמי.^[2] בסוף 1976 למדו בביר זית כ-470 תלמידים.^[5] בשנת 1977 התארגנה מחאה של סטודנטים במוסד שדרשו ששפת הלימודים העיקרית במוסד תהיה ערבית ולא אנגלית כפי שהיה עד אז.^[6]

לרבים מבין בוגרי האוניברסיטה היה תפקיד מכריע בהנהגה הפוליטית בגדה. בין בוגרי האוניברסיטה הבולטים נמצאים מרואן ברגותי, טרוריסט פלסטיני אשר שימש נשיא התאחדות הסטודנטים באוניברסיטה, ויחיא עיאש ("המהנדס"), פעיל חמאס.

האוניברסיטה הייתה סגורה מנובמבר 1981 עד ינואר 1982 על פי צו של הממשל הצבאי. חברי מועצת התלמידים היו רתוקים למקומות מגוריהם ובמקומם הובאו פקידים מהממשל לנהל את האוניברסיטה.^[^{דרוש מקור]} תומכי אוניברסיטת ביר זית בישראל מחו על כך ואורגנה מחאה ציבורית על ידי הוועד לסולידאריות עם אוניברסיטת ביר זית.^[7] בתקופת האינתיפאדה הראשונה סגר צה"ל את שערי האוניברסיטה.

בבחירות לאגודת הסטודנטים של האוניברסיטה באפריל 2015 ניצחה סיעת "אל-וופא אל-אסלאמי" של חמאס במירב המושבים והביסה את סיעת "השהיד יאסר ערפאת" של פת"ח. סיעת החמאס ניצחה ברוב הבחירות לאגודת הסטודנטים מאז הסכמי אוסלו אך מאז 2007 היא הפסידה לפת"ח ובחלק ממערכות הבחירות אף לא השתתפה.^[8]

האוניברסיטה מקיימת קשרים עם אוניברסיטאות רבות בעולם ומקבלת מהן סיוע כספי.^[^{דרוש מקור]}