מולטאן

מולטאן
ਮੁਲਤਾਨ, ملتان

מאוזולאום שאה רוקן א-אלם
מדינה
מחוז
נפה	מולטאן
ראש העיר	מיאן פיאיסל מוכתיאר
שטח	3,721 קמ"ר
גובה	216 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	1,566,932 (2009)
‑ צפיפות	421 נפש לקמ"ר (2009)
אזור זמן	UTC +5
www.multan.gov.pk

מולטאן (בפנג'אבי: ਮੁਲਤਾਨ, באורדו: ملتان) היא עיר בפרובינציית פנג'אב בפקיסטן ובירת מחוז מולטאן. העיר השוכנת על גדתו המזרחית של נהר הצ'נאב, היא החמישית בגודלה בפקיסטן. היא נמצאת בחלקה הדרומי מערבי של פרובינציית פנג'אב, באזור מרכז פקיסטן, 966 קילומטרים צפונית מהעיר קראצ'י.

למולטאן, המכונה גם "עיר המלאכים", היסטוריה המתחילה לפחות לפני 2,500 שנים. העיר עשירה בבאזארים, מסגדים, מקדשים וקברים מפוארים. רשת כבישים ומסילות ברזל ונמל תעופה מקשרים את העיר לשאר חלקי פקיסטן ולמדינות שונות.

שמותיה הקודמים של העיר היו קשטפור, הנספור, בגפור, סאנב או סאנהפור, ולבסוף מולאסטאן (Mulasthan), שם הנגזר מסנסקריט ומבטא את שם אל השמש ומקדשו..

היסטוריה

תושביה של מולטאן טוענים כי היא אחת הערים העתיקות בדרום אסיה וכי הייתה בירת מלכות טריגרטה המתוארת באפוס העתיק של המהאבהארטה. אולם, העדויות ההיסטוריות הראשונות שיש על קיומה כעיר הן מתקופת אלכסנדר מוקדון במאה ה-4 לפני הספירה. בקרב על העיר, נפצע אלכסנדר פציעה קשה. העיר, שתוארה על ידי פלוטרכוס בשם "מאילי", נכבשה ואלכסנדר שרד את הפציעה אך לא התאושש ממנה לחלוטין ומת בבבל בדרכו מערבה ..

במשך יותר משש מאות אין מידע על שהתרחש באזור מולטאן ורק ב-454 לספירה ידוע כי ההונים בפיקודו של טורמאן כבשו את העיר אך לא נשארו בה לאורך זמן והשלטון ההינדי חזר למשול במקום למשך כ-200 שנה. הנוסע הסיני, שואנזאנג , ביקר במקום ב-641 וכתב כי היקפה של העיר הוא כ-30 לי (שמונה קילומטרים). הוא מציין כי "האדמה עשירה ופוריה" וכי אנשי המקום אינם מאמינים בבודהא והפולחן לדווה (אל) "מיטרה" - אל השמש, הוא השולט. הוא מתאר גם את שמונת מקדשי דווה, הגדולים והבולטים בעיר בפארם.

הצבאות המוסלמים כבשו בפעם הראשונה את מולטאן בשנת 664. היה זה בזמנה של שושלת בית אומיה. שר צבאה, מוהאליב , חדר לעיר העתיקה של מאילי ושבה שבויים רבים. אולם פשיטה זו נועדה, ככל הנראה, רק לצורך לימוד השטח והאויב והמוסלמים שבו לשטחיהם בתום הפשיטה. ב-712 פלשו המוסלמים, בפיקודו של מוחמד בין קאסים , אל תת-היבשת ההודית וכבשו את סינד ואת מולטאן. העיר נכבשה מידי הצבא ההינדי לאחר מצור וקרב שנמשכו שבעה ימים. "באותה עת", כתב הסופר ג'ווהאר אל-בחור, "הייתה ידועה מולטאן בכינוי "בית הזהב". היה בה מקדש הינדי ענק, שנקרא גם מקדש השמש, ויכול היה להכיל 6,000 איש ואליו הגיעו עולי רגל מכל האזור. כחלק מהפולחן, נהגו עולי הרגל לגלח את ראשם ואת זקנם ולהקיף את המקדש". במאה ה-8, בתקופתם של אל-מנצור ומוסטסים ביליה, הותקפה מולטן מספר פעמים על ידי ערבים.

ב-915 ביקר הנוסע הבגדאדי אל-מסעודי בעמק האינדוס והוא מכנה את מולטאן בשם "שדות הזהב". הוא אף מתאר את העלייה לרגל אליה לצורכי פולחן. נוסעים אחרים, מאמצע המאה העשירית, מספרים כי העיר מבוצרת וחזקה וכי היא במחצית מגודלה של מנסורה - בירת האזור.

מחמוד מע'זנה תקף לראשונה את מולטאן ב-1005, כבש אותה והרס מקדשים הינדיים רבים, כולל את מקדש השמש הגדול. הוא נסוג לאחר מכן וב-1010 כבש אותה שנית ושוב נסוג ממנה לאחר זמן לא רב. ב-1021, לאחר שהשלים את כיבוש צפון פנג'אב, צירף את האזור אל ממלכתו, הממלכה הע'זנאווית.

ב-1218 פלש ג'ינגיס חאן למערב טורקמניסטן ובמשך תקופה שנמשכה כ-300 שנים הייתה מולטאן יעד לחדירות ופלישות ממרכז אסיה, מכיוון האימפריה המונגולית. חוץ מתקופות קצרות בהן נהנתה העיר מעצמאות, במשך רוב תקופה זאת היא הייתה חלק מסולטנות דלהי ושכנה בגבולה המערבי. המאה ה-14 היוותה תקופה של שגשוג עבור מולטאן ובה הוקמו המאוזולאומים הגדולים שבה שהיקנו למולטאן מקום חשוב באדריכלות ההודית-איסלאמית. קברים אלו אף הוסיפו למעמדה הדתי של העיר. ב-1398 פלש טימור לנג לעמק האינדוס ובמסע הכיבושים שלו, שמטרתו הייתה דלהי, כבש גם את מולטאן. במשך 80 שנים הייתה העיר תחת שלטון האימפריה הטימורית והפכה לנקודה חשובה בנתיב המסחר בין הודו וקנדהר. המסחר והחקלאות שגשגו בתקופה זו שנסתיימה בסוף המאה ה-15 בתקופת מעבר שהובילה לעלייתה של האימפריה המוגולית בתחילת המאה ה-16. בין השנים 1548 ו-1748, בהן הייתה תחת השלטון המוגולי, לא ידעה מולטאן מלחמות והעיר התפתחה.

עם ירידתה של האימפריה המוגולית במחצית המאה ה-18, השתלטו על אזור מולטאן שליטים אפגניים. אף על פי שהעיר לא ניזוקה בעת הכיבוש כפי שניזוקו ערים בחלק הצפוני יותר של פנג'אב, הייתה זו תקופה של חוסר יציבות. ב-1764 הגיע צבא סיקי למבואות העיר לאחר שזרע הרס וחורבן בכל צפון פנג'אב. לאחר שבזזו את האזור שסביב למולטאן ואספו הון רב, נסוגו הסיקים. ב-1818 כבש את מולטאן המנהיג הסיקי, רנג'יט סינג, בראש צבא של 25,000 איש. העיר התנגדה וכשנכבשה פגעו הסיקים בעיר ובאנשיה.

לאחר שב-1845 הביסו הבריטים את הסיקים, הם השאירו תחילה את השלטון באזור בידי הסיקים, תוך שהם מפקחים על הנעשה באזור. במרץ 1848 נרצחו שני קצינים בריטיים, שנשלחו לפקח על הנעשה במולטאן, על ידי השליט הסיקי המקומי, דיוואן מול ראג'. בתגובה, אספו הבריטים כוח גדול ובאמצע דצמבר החלו לצור על מולטאן. המצור והקרבות נמשכו עד 2 בינואר 1849 בו הוכנעה העיר ונכבשה על ידי הבריטים. במהלך הקרבות, פגעה פצצת מרגמה במחסן של אבקת שריפה וגרמה לפיצוץ גדול שגרם נזק עצום, כולל הרס המסגד הגדול של העיר.

במשך השלטון הבריטי, שארך כמעט 100 שנים, שרר שקט באזור אך מולטאן לא התפתחה ובמידה רבה איבדה את מעמדה הבכיר באזורה. ב-1947, כשהוקמה פקיסטן, לא היו בעיר מוסדות השכלה גבוהה או בתי חולים ברמה גבוהה והתעשייה הייתה נחשלת. המבצר העתיק של העיר היה הרוס ותשתיות הדרכים, המים והביוב היו במצב גרוע ביותר. בשנים שעברו מאז, התפתחה העיר וגדלה ונעשו בה אף שינויים מוניציפליים של חלוקה מחדש לערי משנה. עד החלוקה בין פקיסטן ובין הודו ב-1947 היו בעיר מיעוטים משמעותיים ובעלי השפעה של סיקים והינדים.

ב-2001 קיבלה העיר מעמד מוניציפלי של עיר מחוז הנשלטת על ידי ממשלה מקומית. מאז, נושא העומד בראשה בתואר נאזים.

גאוגרפיה ואקלים

העיר שוכנת במישור ואדמות האזור נחשבות כראויות לעיבוד חקלאי. רשת תעלות מים, שמקורם ביובלי האינדוס, קיימת בעיר ובאזורים שסביבה ומשמשת להשקיה. יעילות שיטה זו נמוכה ומים רבים אובדים כתוצאה מחלחול ואידוי וכתוצאה משדות לא מפולסים. הגידולים החקלאיים הבולטים באזור הם מטעי מנגו ושדות כותנה. הנהר החשוב באזור הוא הצ'נאב הזורם דרומה בסמוך לגבולה המערבי של העיר. מקור מים פחות בחשיבותו מצוי ביובליו הצפוניים של נהר הסוטלג' הזורם כ-100 קילומטרים דרומית למולטן.

שיאי הטמפרטורה הם 52° בקיץ ו-2°- בחורף. בקיץ יש לעיתים סופות אבק.

אקלים במולטאן
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	21.0	23.2	28.5	35.5	40.4	42.3	39.2	38	37.2	34.6	28.5	22.7
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	4.5	7.6	13.5	19.5	24.4	28.6	28.7	28.0	24.9	18.2	10.9	5.5
משקעים ממוצעים (מ"מ)	7.2	9.5	19.5	12.9	9.8	12.3	61.3	32.6	10.8	1.7	6.3	2.9	186.8
מקור:

דמוגרפיה

באופן מסורתי נחשבת מולטאן ככור היתוך לקבוצות אתניות רבות וזאת, כתוצאה מהימצאותה בסמוך לארבעה המחוזות העיקריים בפקיסטן. הקבוצות האתניות הבולטות אותן ניתן למצוא בעיר הן: סראיקים , פנג'אבים , באלוכים , פתאנים, סינדים ומוהג'ירים דוברי אורדו שהגיעו לעיר עם חילופי האוכלוסין ב-1947. על פי מפקד האוכלוסין של 1998 הקבוצות האתניות הבולטות באוכלוסיית העיר הן:

• סראיקים - 39.29%
• פנג'אבים - 32.01%
• אורדו - 26.64%

הרוב המוחלט של תושבי מולטאן הוא מוסלמי.

כלכלה

החקלאות היא מקור הפרנסה העיקרי במולטאן ואזורה. כ-80% מאוכלוסיית המחוז מתפרנסת מחקלאות. גידולי השדה הבולטים (לפי סדר גודל שטחם) הם: חיטה, כותנה, אורז וקנה סוכר. גידולי הפרי הבולטים הם: מנגו, פרי הדר, גויאבה ורימון. הירקות המגודלים באזור הם: תפוח אדמה, בצל וכרובית.

התעשיות הבולטות בעיר הן: דשן, קוסמטיקה, זכוכית, עיבוד כותנה ומוצריה, טקסטיל, טחנות קמח, יצור שמן ותחנות כוח המייצרות חשמל. כן יצא לעיר מוניטין בשל השטיחים ועבודות הקרמיקה המיוצרות בה בעבודת יד, חלקן בבתי התושבים כהכנסה משלימה.

תחבורה

כ-10 קילומטרים מערבית למרכז העיר מצוי נמל התעופה של מולטאן. נמל התעופה אינו גדול ומשרת רק טיסות פנימיות. ב-2009 החלו עבודות לשדרוג והרחבת נמל התעופה על מנת להכשירו לנחיתה והמראה של מטוסי נוסעים גדולים.

הכביש המרכזי המחבר את העיר לעריה המרכזיות של פקיסטן הוא "כביש הגרנד טראנק" שכינויו המודרני הוא N-5 ואשר מקביל וצמוד למסילת ברזל לכל אורכו. כביש זה הוא הנתיב המרכזי בפקיסטן. אורכו 1,819 קילומטר והוא מחבר את קראצ'י, לאהור, רוואלפינדי ופשאוור. כביש זה מגיע למולטאן מכיוון דרום וממשיך לכיוון צפון מזרח לכיוון לאהור. כביש מספר 15, המוביל לצפון פקיסטן, עובר ממערב לעיר וכדי להגיע אליו יש לחצות את נהר הצ'נאב.

חינוך ובריאות

שני המוסדות האוניברסיטאים המרכזיים של מולטאן הם אוניברסיטת באהאודין זכריה (לשעבר אוניברסיטת מולטאן) ושלוחה של אוניברסיטת פנג'אב שמרכזה בלאהור. מוסד אקדמאי יוקרתי נוסף הוא הקולג' הרפואי נישטר. מוסד זה צמוד לבית החולים נישטר שהוא אחד מבתי החולים הגדולים בדרום פנג'אב. בתי חולים נוספים בעיר הם: בית החולים האזרחי (Civil Hospital), בית החולים העירוני (City Hospital) ובית החולים פטימה.

אתרים בעלי עניין

מסגד איד גאה במולטאן

מאוזולאום בהא-אוד-דין זכריה במולטאן

העיר העתיקה של מולטאן, המסגדים והמאוזולאומים העתיקים מהווים מוקדי עניין מרכזיים. הבולטים שבהם הם:

• מסג'יד חליק ואלי (Masjid Khaliq Wali) - העתיק במסגדי מולטאן שנשארו ממנו רק הריסות שניתן לבקר בהן. מסגד עתיק ממנו, מסגד ג'מיה, שנבנה על פי פקודת מוחמד בין קאסים (תחילת המאה ה-8), נהרס בשטפונות חוזרים ונשנים של הצ'נאב עד שב-1954 נהרס כליל.
• מסגד סאווי (Sawi Mosque) - גם הוא מסגד עתיק שהרוס בחלקו (חסר גג) אולם עדיין שלם יחסית וחלק מקישוטיו נשמרו.
• מסגד עלי מוחמד חאן (Ali Muhammad Khan Mosque) - מסגד גדול ומפואר שנבנה ב-1757.
• מסגד איד גאה (Eid Gah Mosque) - מסגד גדול ומפואר שנבנה ב-1735 ומצוי בחלקה הצפון מזרחי של העיר.
• המאוזולאום של שאה שאמס טבריזי (Mausoleum of Shah Shams Tabraizi) - בנין בסגנון האדריכלות הסופית
• המאוזולאום של שאה גארדז (Mausoleum of Shah Gardez)
• המאוזולאום של חזראת בהא-אוד-דין זכריה (Mausoleum of Hazrat Baha-ud-Din Zakaria)
• המאוזולאום של רוקן-אי-אלאם (Mausoleum of Shah Rukn-i-Alam)
• המאוזולאום של שאה עלי אכבר (Mausoleum of Shah Ali Akbar)

הבזארים הפזורים סביב שערי העיר העתיקה מהווים אף הם מוקד משיכה. הבולטים שבהם הם בזאר חוסיין אגאהי, בזאר צ'וק והבזארים שצמודים לחלק משערי העיר העתיקה.

קישורים חיצוניים

• אתר מחוז העיר מולטאן

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22619259מולטאן