מוח הביניים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מוח הביניים (או דיאנצפלון, באנגלית: Diencephalon) הוא חלק ממערכת העצבים הממוקם במוח הקדמי, יחד עם המוח הגדול.
שמו של מוח הביניים נגזר מהמיקום שלו. זאת משום שהוא נמצא בין ההמיספירות של המוח הגדול לבין המוח האמצעי[1].
מוח הביניים כולל שלושה חלקים עיקריים:
- תלמוס[1] - התלמוס מקושר לקליפת המוח[2] ומחבר בינה לבין אזורים תת-קורטיקליים[3]. הוא קולט ומעבד את מרבית המידע התחושתי והתנועתי שמגיע אל קליפת המוח[1][2]. התלמוס כולל את גרעין הברך הצדי LGN[4].
- היפותלמוס - נמצא מתחת לתלמוס[1]. הוא מעורב בתהליכים הקשורים להומאוסטזה[3] ובשפעול של תגובות פיזיולוגיות[5] ולוקח חלק בפעולת כמו אכילה, שתייה, רבייה ותגובות למצבי לחץ[2]. ההיפותלמוס שולט בבלוטת יותרת המוח[3] שמחוברת אליו.
- אפיתלמוס - מחבר בין המערכת הלימבית לאזורים נוספים במח. כולל את ההבנולה, בלוטת האצטרובל וסיבי הולכה (Posterior commissure). מעורב בהפרשת מלטונין ועיבוד ובקרה של רגשות ותנועות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 רמי רחמימוב (2004). מהפכת המוח: תקשורת, מחלות נפש וסמים. רעננה: מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד.
- ^ 2.0 2.1 2.2 Mai, J. K., & Paxinos, G. (Eds.). (2012). The human nervous system. Academic Press.
- ^ 3.0 3.1 3.2 V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press.
- ^ ישי-קרין, נ. (2005). דיסלקסיה, רכיבה על סוסים והצרבלום. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית.
- ^ Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
