מוזיאון לתולדות כנרת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוזיאון לתולדות כנרת
Kvutzat Kinneret Museum (3).jpg
מידע כללי
סוג היסטוריה
כתובת קבוצת כנרת
מייסדים ארוניק ישראלי
מידע על ההקמה
אדריכל ריכרד קאופמן
המבנה המרכזי בין שלושת הבתים משמאל על הגבעה, הוא מבנה המוזיאון
מבנה המוזיאון בחזיתו האחורית. מימין למטה בית אהרון שידלובסקי המשמש כספרייה וארכיון
תוכנית המוזיאון
מודעות היסטוריות בחדר המדרגות של המוזיאון. במעלה המדרגות ניתן לראות חרכי ירי שהוכנו במבנה בשנת 1929, בעקבות מאורעות 1929. החרכים בחדר המקלחת אפשרו לאיש הגנה לשכב עם רובה.

מוזיאון לתולדות כנרת הוא מוזיאון היסטורי השוכן בקבוצת כנרת ומתעד את ההיסטוריה של הקבוצה, שבהמשך הפכה לקיבוץ, מאז הקמתה ב-2 בנובמבר 1913 בחוות כנרת, המעבר להתיישבות בקיץ 1929 על הגבעה במקומה הנוכחי ועד ימינו. המבנה והמוזיאון הוכרו כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך[1].

היסטוריה

המוזיאון שוכן במבנה הראשון שנבנה על הגבעה שעליה וסביבה בנויה כנרת. מבנה זה הוא אחד משלושת המבנים הראשונים שנבנו על ראש הגבעה. המבנים בעלי שתי קומות וגג שטוח ותוכננו על ידי האדריכל ריכרד קאופמן.

תכנון המבנים נעשה בשנת 1926 תוך התאמתם לתנאים הטופוגרפיים של הגבעה, שגודלה הכתיב מבנים בעלי קומות. לתכנון זה הייתה התנגדות רבה של פיק"א, שרצתה שהבתים יהיו קטנים ויתאימו למשפחת איכר, וזאת מתוך רצון לראות בהתיישבות במקום כהתחלה של מושבה גדולה על אדמות כנרת-ביתניה, וזאת בניגוד לרצון של אנשי כנרת לגור יחד כקבוצה. ההתנגדות עיכבה את המשך הבנייה. רק לאחר שקאופמן הודיע שאינו מוכן לשנות את תוכניותיו כי הן היחידות המתאימות לגבעה, וכי הוא יסיר את ידיו ממנה אם יכפו עליו שינוי כה קיצוני, אושרו התוכניות. בחורף של שנת 1927 החלו בבניית היסודות למבנה.[2] ב-13 במאי 1927 בתוך יסודות המבנה הוטמן קלף אבן הפינה עליו נכתב:

ביום שישי י"א לחודש אייר תרפ"ז השנה השמונה עשרה לעליית היהודים מחדש על מקום הזה, לעובדו ולשומרו שוב... ואחרי הרבה עמל ותלאה, זכינו להניח אבן פינה לבניין ביתנו – יעמוד איתן.

על המגילה צוינו שמותיהם של 56 חברי הקבוצה, 9 הורי חברים ו-16 ילדים.

מבנה המוזיאון הוא הבניין המרכזי מבין השלושה והוא מכונה "הבית האמצעי בראש הגבעה". הבית נבנה על ידי קבוצת הבניין של קבוצת כנרת ואוכלס ביולי 1929 על ידי המשפחות הוותיקות שעברו מחוות כנרת. לאחר מלחמת העצמאות, עברו המשפחות הוותיקות למבני שיכונים חדשים שנבנו עבורם. אל הבית בקומה השנייה עברו להתגורר משפחות צעירות. קומת הקרקע שימשה לכיתות לימוד ומגורים של ילדי הגן וכיתות ראשונות של בית הספר. בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 הפך הבית למבנה מגורים לחיילי כנרת ומועדון בילוי לחיילים. בשנות ה-80 של המאה ה-20 שימש הבית למגורי מתנדבים מחו"ל.

לאחר מכן פונה הבית ובשנת 1988 שופץ במימונו של התעשיין יוסף שידלובסקי, אחיו של חבר הקבוצה אהרון שידלובסקי. טקס הפתיחה של המבנה לאחר השיפוץ התקיים ב-6 באוגוסט 1989. במבנה שוכן גם הארכיון של הקבוצה.

הבית הצמוד אל מבנה המוזיאון מצד דרום-מערב, שהיה אחד משלושת הבתים הראשונים, הוא הבית בו גדלה נעמי שמר, המופיע במילות השיר "בבית חלומותיי אשר בראש גבעה". הבית מתוכנן לעבור שיפוץ במסגרת פרויקט לשימור מורשת נעמי שמר, יחד עם "בית שפרירי" השוכן מצפונו המשמש כמרכז מוזיקה. הבית הצפוני נפגע קשות ב-1948 במלחמת העצמאות. הוא שופץ עבר שינויים רבים ונוספה לו קומה נוספת. המבנה לא שמר על צורתו המקורית והוא משמש למגורי משפחות. בחזית המוזיאון נמצאת בריכת המים העגולה ששימשה את ילדי הקבוצה למשחקים ועליו נערכו במשך השנים חופות קידושין.

הקמת המוזיאון

את הקמת המוזיאון יזם חבר כנרת ארוניק ישראלי, בנו של בן-ציון ישראלי. הדיונים בנושא הקמתו החלו בשנת 1990 ונמשכו עד שנת 1995, מועד בו אספת הקיבוץ הסכימה להקים את המוזיאון במבנה בו הוא נמצא. בהמשך נאסף החומר והושגו התקציבים. הכספים להקמת המוזיאון נתרמו על ידי קבוצת כנרת, חבריה באופן פרטי וחבריה לשעבר, מוסדות שונים וקרן יוסף שידלובסקי.

בשנת 1999 הוקמו שני הדגמים המופיעים במוזיאון, דגם חצר כנרת ודגם הקבוצה על הגבעה. בין השנים 2006-2000 הותקנה התצוגה בחדרי המוזיאון והיא כוללת 400 תמונות עם הסברים, 200 מסמכים המוצגים על גבי קירות חדרי המוזיאון, ו-100 מוצגים שונים. המוזיאון נחנך באפריל 2006.

התצוגה

המוזיאון מחולק לשני אגפים, האגף הצפוני של המוזיאון מוקדש לחוות כנרת, התקופה שקדמה להקמת קבוצת כנרת, ולקבוצת כנרת בין השנים 1929-1913 המועד בו עברה להתיישב על הגבעה. האגף הדרומי מוקדש להתפתחות הקבוצה מאז שנת 1929.

במוזיאון 10 חדרי תצוגה והוא מבוסס בעיקרו על תצוגת מסמכים ותמונות.

  • חדר מס' 2 - מוקדש לתקופה משנת 1908, מועד רכישת אדמת החווה, ועד שנת 1913. הוא מציג את הרכישה, פיצול האדמות לטובת הקמת קבוצת דגניה א, חוות העלמות, והקמת בית המוטור.
  • חדר מס' 3 - מוקדש לייסוד הקבוצה. חדר התצוגה מורכב משני חדרי משפחה מקוריים שהקיר ביניהם הורד ליצירת חדר גדול יותר. במרכז החדר דגם גדול של חצר כנרת בקנה מידה של 1:50. בחדר מוצגים הקמת הענפים החקלאיים: רפת, לול, מכוורת ועוד. תימני כנרת, הצטרפות קבוצות נוספות כמו קבוצת הר כנרת והילדים הראשונים. בחדר נמצאת פינת הנצחה המוקדשת ליוסף זלצמן, חבר הקבוצה הראשון שנרצח בשנת 1913, ולידו פינת הנצחה לאהרון שר, שנפל בשנת 1920 במאורעות תל חי.
  • חדר 4 - שהוא חדר משני לחדר 3, מוקדש לבניית מבני הקבוצה על הגבעה. בחדר נמצא העתק של מגילת היסוד שהוטמנה ביסודות המבנה.
  • חדר 5 - נמצא באגף הדרומי, גם הוא מורכב משני חדרים שאוחדו לחדר תצוגה אחד. החדר מוקדש להתפתחות הקבוצה בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20. במרכז חדר דגם של מבני קבוצת כנרת בקנה מידה של 1:500 המציג את התפתחות הקבוצה במהלך השנים עד שנת 1999. בחדר מוצגת התפתחות הענפים החקלאיים ענפי התעשייה והתיירות.
  • חדר 6 - הוא חדר משני לחדר 5, המוקדש לביטחון ומלחמת העצמאות. בחדר מוצג תותח נפוליאונצ'יק.
  • חדר 7 - הוא חדר משני לחדר 5, מציג את התפתחות ענפי המנהלה והשירותים.
  • חדר 8 - החדר מוקדש להתפתחות מערכת החינוך, תחילה עם קבוצת דגניה א, ובהמשך בית ספר בכנרת, בתי התינוקות, נטיעות של חורשות, צליחת הכנרת, בניית הסכר ועוד.
  • חדר 9 - מוקדש לתרבות ואירועים בקבוצה, ביניהם יובל החמישים של הקבוצה, חנוכת בית בן ציון ועוד.
  • חדר 10 - נמצא בקומה השלישית של המבנה. החדר הוא חדר אטום ששימש כבריכת מים של המבנה והקבוצה. המבנה המרכזי היה ועדיין המבנה הגבוה ביותר בשטח, ולכן נוצלה עובדה זאת להקמת מאגר מים. בחדר זה הוכנסה מערכת ממוחשבת שבתוכה תועדו בני כנרת הנפטרים, וכן אישי ציבור שנקברו בבית הקברות של כנרת.

בנוסף נוצלו חדרי המדרגות של המבנה לתצוגה של מודעות צבעוניות שפורסמו במהלך השנים בקבוצה.

דגם קבוצת כנרת על הגבעה ותצוגות בחדר 5

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מדריך לאתרי מורשת - אתרי ביקור ומוזיאונים היסטוריים, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2019, עמ' 37
  2. ^ ברכה חבס, החצר והגבעה סיפורה של קבוצת כנרת, הוצאת עם עובד, 1958, עמ' 229-228
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0