צבא מקצועי
צבא מקצועי (נקרא גם: צבא התנדבותי או בשוגג "צבא שכיר") הוא סוג מסוים של גיוס כוח אדם לצבא. במודל זה, בניגוד למודל צבא העם, גיוס כוח האדם לצבא הוא אינו חובה, אלא התנדבותי ומרצון חופשי (ברוב המקרים).
יתרון מובהק של מודל צבא זה הוא הדרך האטראקטיבית של המדינה למשוך כוח אדם לצבא והיא דרך תשלום שכר גבוה והטבות שונות.
מדינות רבות בהן מודל הצבא המקצועי חל בהן, שומרות לעצמן הזכות לחדש את גיוס החובה במקרי חירום.
צבא הודו הוא צבא המתנדבים הגדול ביותר מבחינת כוח האדם בו ומכיל כמיליון ורבע חיילים בשירות סדיר, לצד מיליון משרתי מילואים.
קריאות להחלת מודל צבא מקצועי צה"ל
חוק שירות ביטחון, שנחקק לאחר הקמת המדינה, ב-1949, ועודכן מאז מספר פעמים, מסמיך את צה"ל לגייס כל אזרח או תושב קבע בגילאים הקבועים בחוק ולתקופה הקבועה בו. החוק מחיל למעשה גיוס חובה על כל הגברים והנשים שמלאו להם 18 או יותר ולא קיבלו פטור מגיוס מחמת גיל או מסיבות אחרות.
עם הגידול בכוח האדם של צה"ל והספקות לגבי אופן ניצולו, וכן עקב המחלוקות על השוויון בנטל, נשמעו בישראל קולות התומכים בביטול גיוס החובה ובהתאם לכך החלפת מודל צבא העם במודל הצבא המקצועי.
מפלגות שונות כמו יהדות התורה וזהות תומכות בהקמת צבא מקצועי.[דרוש מקור]
מדינות הנוהגות במודל הצבא המקצועי
- ארצות הברית
- אלבניה
- אנטיגואה וברבודה
- ארגנטינה
- אוסטרליה
- איי בהאמה
- בחריין
- בנגלדש
- ברבדוס
- בלגיה
- בליז
- בהוטן
- בוסניה והרצגובינה
- בוטסואנה
- ברוניי
- בולגריה
- בורונדי
- קנדה
- הרפובליקה העממית של סין (בפועל)
- קומורו
- הממלכה המאוחדת
- קרואטיה
- צ'כיה
- אקוודור
- אתיופיה
- צרפת
- גמביה
- גאנה
- פיג'י
- גרמניה
- הונגריה
- הודו
- אינדונזיה
- עיראק
- אירלנד
- איטליה
- ג'מייקה
- יפן
- ירדן
- קניה
- לטביה
- לבנון
- ליבריה
- לוקסמבורג
- מדגסקר
- מרוקו
- מלזיה
- נפאל
- הולנד
- ניו זילנד
- ניגריה
- מקדוניה הצפונית
- עומאן
- פקיסטן
- פרו
- הפיליפינים
- פולין
- פורטוגל
- קטאר
- רומניה
- ערב הסעודית
- סרביה
- סלובקיה
- סלובניה
- דרום אפריקה
- סרי לנקה
- ספרד
- הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
- אפגניסטן
- אורוגוואי
- זמביה
ועוד נוספות.
ראו גם