הפלגת ציפור עדן

מבצע ציפור עדן

סמל שייטת הנחתות.
מטרה	חיזוק יכולת הנחיתה בים האדום.
תוצאה	היערכות שלוש הנחתות בבסיס אילת.
תאריכים	20 באוגוסט 1974 - 30 באוקטובר 1974
משך ההפלגה	10 שבועות ויום
צי	חיל הים הישראלי
כלי שיט משתתפים	אח"י אשדוד (פ-61) בשם "א.מ. דקל" אח"י אשקלון (פ-63) בשם "א.מ שרון". אח"י אכזיב (פ-65) בשם "א.מ. נירה"
נתיב ההפלגה
נמל מוצא	נמל אשדוד.
נמל יעד	בסיס מפרץ שלמה ואילת.
אורך הנתיב	כ-12,350 מיל ימי.
נקודות ציון	סיציליה, לס פלמס בהאיים הקנריים, וולביס ביי, קייפטאון, דרבן (דרום אפריקה).
צוות
מדינה	ישראל
פיקוד	סא"ל יוחנן יוסף באח"י אכזיב.
קברניטים	סרן אבי שחף - אח"י אכזיב רב חובל אמנון תדמור - אח"י אשקלון סרן ישראל הכט מפקד ורס״ן משה לוי מפקד בכיר – אח"י אשדוד
צוות	20 איש בתוספת רופא בכל נחתת.
מפליגים נוספים	רס"ן יצחק שחם הצטרף בדרום אפריקה

מפת מבצע "ציפור עדן". הפלגת הנחתות מאשדוד לאילת אוגוסט-אוקטובר 1974

מבצע צפור עדן הוא מקבץ הפלגות, של שלוש הנחתות מסדרת 60 מטר, שיצאו בשנת 1974 מבסיס אשדוד לבסיס אילת בהקפת יבשת אפריקה. בדרכם פגשו הנחתות ים סוער, ועברו אירועים שונים עד שהגיעו לנמל אילת. הראשונה יצאה מנמל אשדוד ב-20 באוגוסט 1974 והאחרונה הגיעה לבסיס מפרץ שלמה ב-30 באוקטובר 1974.

רקע

לאחר מלחמת יום הכיפורים הייתה בצה"ל הערכה לגבי הצורך ביכולת הנחתת כח שריון בחציית מפרץ סואץ.

ההחלטה להעברה

נחתות דגם 36 מטר הועברו מאשדוד לאילת בשנת 1967 בשני חלקים. בחודש מאי 1974 הוחזרו לאשדוד בדרך היבשה בלא חיתוך. הנחתת הראשונה הועברה בהצלחה אך בהעברת הנחתת השנייה קרס מנוף. העברת הנחתת השלישית בוטלה. היכולת התאורטית להעברת נחתות 60 מטר בחיתוך לשני חלקים הוקפאה. מפקד חיל הים אלוף בנימין תלם החליט על העברה סביב אפריקה בהפלגה עצמית.
בשנת 1974 נצבר ניסיון במבצע מוניטין הפלגות ספינות הטילים סער 4 סביב אפריקה מחיפה למפרץ שלמה. השיקולים העיקריים שנלקחו בחשבון בתכנון ההפלגה היו מזג האוויר וחישובי תצרוכת הדלק, שהשפיעו על הניווט.

כדי למנוע תשומת לב לשינוי ההיערכות הן הפליגו בנפרד בדירוג של מספר ימים במגמה שלא תמצא יותר מנחתת אחת באותו נמל בו זמנית. בנמלים בדרך לבש צוות הנחתת בגדים אזרחיים וכך גם ביציאה לחופשות.

הכנות ויציאה לים

הכנת הנחתות נעשתה בנמל חיפה על ידי מספנות ישראל ומספנת חיל הים בניהול רס"ן שמעון ישורון. ההכנות הטכניות כללו בעיקר:
שיפורי אטימה כללו הרכבת מחיצה אטומה במחסן 5 מטר אחרי הדלת, אטימת החלק העליון של דלת הנחיתה. כיסוי המחסן - לנחתת אח"י אשדוד (פ-61) לא היה כיסוי למחסן כמו שנעשתה בנחתות האחרות. קדמת המחסן חוזקה בקורות ברזל שעליהן הונחו משטחי עץ ומעליהן נמתח אברזין.
הגדלת טווח הפלגה על ידי הגדלה משמעותית של כמות הדלק הנישא במיכלים שהורכבו במחסן הנחתת. הוספת מקררים לאחסון מזון
שיפורי בטיחות – הרכבת מערכת כיבוי אש אוטומטית במחסן בקרבת מכלי הדלק הנוספים. הורכבו שני שסתומים בדפנות בחלק הקדמי של המחסן. ומשאבות חזקות לפינוי מים מהמחסן.
נוחיות הצוות שיפור תנאים והוספת מיטות בחדרי המגורים. בניית תא לבית שימוש ומקלחת מים חמים. הוספת מיכל מים מתוקים.
דיסקרטיות – המספר הטבוע בדופן הנחתת נמחק בצבע. חימוש התותחים והמקלעים שנישא בדרך כלל על כלי השיט פורק והנחתות הפליגו ללא חימוש חיצוני. לצורכי הגנה עצמית ומניעת השתלטות עוינת נישא בספינות נשק קל לפי התקן הרגיל. מה שחייב דיווח לשלטונות המכס בכל נמל.
איוש הצוותים וההתארגנות נעשתה על ידי מפקד הפלגה מייק אלדר מול בסיס אשדוד ומספן כוח האדם.

• 
  נחתות מדגם 60 מטר.

תוכנית ההפלגה

למניעת תשומת לב עוינת נקראו הנחתות בשמות אזרחיים ותוכננו לצאת בדירוג של יומיים כדי שלא תימצאנה שתי ספינות באותו נמל. אח"י אכזיב (פ-65) בשם "א.מ. נירה" ראשונה, ואח"י אשקלון (פ-63) שנקראה "א.מ. דקל" שנייה ואח"י אשדוד (פ-61) שנקראה "א.מ. שרון" שלישית. לוח הזמנים התפרס בין 20 באוגוסט עד 30 בדצמבר 1974.

הדרך מאשדוד לשארם א-שייח' באורך כולל של 12,350 מיל ימי חולקה לחמישה קטעים, בין נמלי התדלוק.

1. "נירה" ו"שרון" מאשדוד לאוגוסטה 1,010 מיל ימי "דקל" מאשדוד לפלרמו 1,160 מיל ימי
2. "נירה" ו"שרון" מאוגוסטה ללס פלמס 1,770 מיל ימי "דקל" מפלרמו ללס פלמס 1,616 מיל ימי.
3. "נירה" ו"שרון" מלס פלמס לקייפטאון 4,400 מיל ימי. "דקל" מלס פלמס לוולביס ביי דרום אפריקה 3,690 מיל ימי.
4. "נירה" ו"שרון" מקייפטאון לדרבן 800 מיל ימי. "דקל" מוולביס ביי לפורט אליזבט 1,110 מיל ימי
5. "נירה" ו"שרון" מדרבן לשארם א-שייח' 4,370 מיל ימי "דקל" מפורט אליזבט לשארם א-שייח' 4,740 מיל ימי.

הפלגת ספינות סער

ערך מורחב – הפלגת בציר ענבים

זוג ספינות סער 4 כבר נמצאו בזירת ים סוף אחרי שעברו בתחילת שנת 1974 בהפלגת מוניטין בפיקוד סא"ל גדעון רז. במהלך ההפלגה תוכננה היערכות זוג ספינות סער 4 בפיקוד אברהם אשור שיצאו מחיפה ב-16 בספטמבר והגיעו לאילת ב-16 באוקטובר 1974. המצאות ספינות סער באזור ההפלגה תוכננה כדי לאפשר התערבות וסיוע לנחתות הלא חמושות במידת הצורך.

ביצוע ההפלגה

ההפלגות נעשו בדומה לתכנון ובלוח הזמנים במספר שינויים. דקל שהפליגה בצפון הים התיכון הגיעה מוקדם יותר ללס פאלמס וחיכתה ים אחד בחוץ עד שנירה תצא. ויתרה על וולביס ביי ונכנסה גם היא לקייפטאון.
נירה שנזקקה לתיקונים עלתה למבדוק בקייפטאון. היות שבפורט אליזבט לא היה דלק מתאים נכנסה גם דקל לתדלוק בדרבן. סיום ההפלגות שתוכנן לשארם א-שייח' היה באילת. כאשר נירה ודקל הקדימו הגעתם בארבעה ימים מהמתוכנן ושרון הגיעה בדיוק לפי התכנון ב-30 בדצמבר 1974.

הפלגת אח"י אכזיב (פ-65)

הנחתת אח"י אכזיב (פ-65) בשם א.מ. נירה בפיקוד אבי שחף ועליה סא"ל יוסף יוחנן כמפקד הבכיר של ההפלגה. יצאה מנמל אשדוד ב-20 באוגוסט בשעה 20:00. לאחר 4 ימי הפלגה בים שקט עם רוחות צפוניות מערביות קלות נכנסה לנמל אוגוסטה תדלוק ומנוחה.
ב-25 באוגוסט בשעה 14:00 יצאה את הנמל כשהיא מקדימה את התוכנית. בקרבת מיצר גיברלטר התפתחה רוח נגדית חזקה. הנחתת הקטינה מהירות והתקרבה לחוף המרוקאי. בעת החשיכה החליטו לעגון קרוב מאוד לחוף. בשעה 5:00 בבוקר הרימה "נירה" עוגן ועברה את מיצר גיברלטר לאוקיינוס האטלנטי. לאחר היציאה היה ים בעצמה 4 לפי סולם בופורט מכיוון צפון מערב.
ב-1 בספטמבר בשעה 18:30 הגיעו ונכנסו לנמל לאס-פלמס באיים הקנריים. הקדמה של יומיים מהתוכנית. קיבלו דלק ומים ונשארו יומיים לחופשה במקום מעניין.
ב-3 בספטמבר יציאה לכיוון קייפטאון עד קו רוחב של דקר בסנגל היה ים צפוני מערבי מול דקר היה ים שקט והתחלף לדרומית מזרחית בעוצמה בין 20–40 קשר. בדיוק נגד כיוון התנועה. הספינה שינתה קורס ב-30 מעלות כדי להתקדם בזווית לגלים ולא נגדם.

תקלות בדרך

מערכת כיבוי אש - באחת הלילות הופעלה מערכת הפריאון לכיבוי אף כי לא היה אש. המערכת נשארה עד סוף ההפלגה במצב לא אוטומטי.
פריצת מים לחרטום - ב-13 בספטמבר בשעה 22:00 הוזעק מפקד הנחתת לגשר היות שהספינה לא מגיבה להגאים. עד מהרה התברר כי נכנסו מים לקדמת המחסן ונוצרה נטייה חזקה כלפי החרטום כמעט עד גובה הסיפון.
כניסת המים נגרמה מהחלק העליון של הדלת שבדרך כלל היה סבכה פתוחה והלוח שרותך לקראת ההפלגה נפרץ מהגלים החזקים. אנשי הצוות פתחו את הפתחים שהוכנו לכך והפעילו משאבות לריקון המים. הוכרזו עמדות נטישה, שודרה קריאת מצוקה, ובסופו של יום הספינה התגברה בכוחות עצמה על התקלה.
אובדן מי נטל - במקביל התגלתה תקלה במכלי הנטל הקיימים בדפנות הנחתת בתא הירכתיים. המכלים מולאו מי ים כדי לאזן את נטיית הנחתת. התברר כי המים במיכל השמאלי מתרוקנים וההטיה לפנים מתגברת. בדיקה מצאה שניבעו שני סדקים בדופן הנחתת והמים נזלו החוצה. המיכל מולא מחדש במהלך ההפלגה.
אנטנת המכ"ם דקה 916 התפרקה. חוברה בלב ים על ידי הצוות והמכ"ם חזר לעבודה תקינה.

קייפטאון ודרבן

ב-23 בספטמבר 1974 בשעה 21:30 הגיעה נירה לנמל קייפטאון. למחרת בבוקר הוספנה במבדוק לתיקון הסדקים בגוף באזור מכלי הנטל. לאחר כיממה ירדה מהמבדוק. הנחתת קיבלה אספקה ודלק והצוות נח וטייל באזור. מפקד חיל הים בנימין תלם נמצא בקייפטאון עם אשתו וקיבל את פני הצוות.
ב-29 בספטמבר יצאה בקייפטאון במגמה להקיף את כף התקווה הטובה. נתקלה ברוח חזקה וגלים גבוהים חזרה לכמה שעות למפרץ קייפטאון. לאחר כמה שעות יצאה שוב במהירות איטית כנגד הרוח והגלים. ב-30 בספטמבר בצהריים הקיפה את כף התקווה הטובה. הים היה קשה אך לאחר מספר שעות התחלפה הרוח לדרומית.
ב-3 באוקטובר בשעה 3:00 הגיעה לקרבת דרבן. "דקל" כבר הייתה בפנים, המתינו עד אחרי הצהרים ונכנסו לנמל. קיבלו אספקה, דלק ומים.

מדרבן לאילת

ב-5 באוקטובר אחרי הצהריים יצאה נירה צפונה. עברה בתעלת מדגסקר לאחר יום אחד של גלים מהחרטום נעשה ים שקט. ב-13 באוקטובר שעה 16:50 חצו את קו המשווה מדרום לצפון ללא חגיגה או טקס.
ב-18 באוקטובר בשעה 5:00 חצו את מיצר באב אל-מנדב ונכנסה לים האדום. במהלך ההפלגה נוצרה תקלת פיח במנוע. ראש המנוע פורק ולאחר 4 שעות המשיכה הנחתת בדרכה. "נירה" הגיעה לאילת ב-22 באוקטובר 1974.

הפלגת אח"י אשקלון (פ-63)

אח"י אשקלון (פ-63) שנקראה "א.מ. דקל" בפיקוד רב חובל אמנון תדמור, יצאה מנמל אשדוד ב-23 באוגוסט. עברה מדרום לכרתים בדרך לתעלת מסינה עברו לידה שתי ספינות סער ישראליות. המשיכו ונכנסו לנמל פלרמו. שם נתקלו בבעיה שעל דופן הנחתת לא היה סימון שוקע (Plimsol Mark) היה צורך בשכנוע מיוחד את מפקחי הנמל לוותר על כך.
ארגון - תדמור שהיה לו ניסיון רב בשייטת המשחתות. לכן חילק את הצוות לשניים צד ימין וצד שמאל למשמרות בחוף. ולמשמרות ים חילק לשלוש: אדום ירוק ולבן.
ניהוג – עקב ניסיונו הנחה את החשמלאי לשפר את ההיגוי לצורה שהנחתת תשמור קורס מצפן. כמו בצי הסוחר הישראלי באופן כמעט אוטומטי כך ההגאי צריך להשגיח ומתעייף פחות.

פלרמו - לס פלמס

לאחר שהייה של יומיים תדלוק ואספקה יצאה. בהמשך הדרך זכתה לרוח צפונית וים גלי. תדמור כיוון את הנחתת צפונה ועבר קרוב לסרדיניה ומשם לחוף הספרדי. ב-2 בספטמבר התקרבה לאיים הקנריים אך נדרש להמתין את הלילה בחוץ עד שלמחרת יצאה הנירה ודקל נכנסה ללס פלמס.

לס פלמס - דרבן

תדמור החליט לותר על כניסה לוולביס ביי ואושר לו להמשיך לפורט אליזבט. קטע באורך של 4,800 מיל ימי. "דקל" הצטיידה באספקה ודלק בהתאם לכך. לאחר יומיים מנוחה יצאה "דקל" לדרכה. למחרת היציאה ארעה תקלה למצפן הגירוסקופ תדמור התקרב לחוף האפריקאי ונהג לפי מצפן מגנטי.

הווי – אנשי המילואים: הרופא ד"ר מיכאל כץ ורס"ר המכונה עמי צפריר, הכינו עלון יומי "גוזל עדן" בו כתבו את חוויות ההפלגה. בעת מעבר קו המשווה מצפון לדרום ביום ו' 13 בספטמבר, שימשו השניים כנפטון ועוזרו וערכו טקס חציית המשווה כדת וכדין. כולם זכו לתואר "אבירי הים".

לאחר שייט של 4,800 מיל ימי הגיעה דקל לפורט אליזבט והתברר כי אין במקום דלק המתאים למנועי הנחתת. הנחתת המשיכה, עוד 370 מיל ימי, לנמל דרבן תדלקה וקיבלה אספקה.
לקראת הצפי של רוחות וגלים נגד כיוון ההפלגה, וכלקח מהתקלה של "נירה", הזמין תדמור סגירה בריתוך של דלת החרטום.
חשמלאי מומחה תיקן את מצפן הג'ירו.

תדמור הזמין ספר לאנייה ואנשי הצוות קיבלו תספורת. לזכות הצוות הצטברו 8 ימי מנוחה. בכסף שחסך במקום לשלם לבתי מלון הזמין תדמור חברת תיירות מקומית והוציא את אנשי צוות ל-3 ימי טיול, בשתי קבוצות, ומראה להם חלק מעניין מדרום אפריקה.

מדרבן לאילת

לאחר היציאה מדרבן עבר בתעלת מוזמביק קרוב לחוף האפריקאי ונהנה מרוח גבית.
תקלה בבוקר התגלתה חדירת מים מסדק באורך 70 ס"מ בדופן ימין בחדר ההגה. תדמור השקיע את החרטום להוציא את ירכתי הנחתת מהמים. הסדק נאטם בריתוך באלקטרודות שהוכנו לריתוך תת-מימי.
ההפלגה בים האדום מתקדמים במהירות. מתקבלת הוראה להיכנס לשארם א-שייח' ומשם להמשיך לאילת. תדמור מורה על גילוח קרצוף ניקוי וצביעה של הנחתת ואנשי הצוות. כדי לשכנע שהוא מתכוון ברצינות הנחתת מפליגה במעגלים עד שמתקבלת התוצאה הרצויה.
ביום ד 23 באוקטובר 1974 לאחר חודשיים הפלגה מגיעה דקל לשארם א-שייח' אוספת קציני חיל הים וממשיכה לבסיס אילת וכן חוזרת לשמה אח"י אשקלון (פ-65).

הפלגת אח"י אשדוד (פ-61)

אח"י אשדוד (פ-61) הייתה במצב טכני שדרש טיפול רב. מפקדה היה סרן ישראל הכט, והמפל״ג מיכאל (מייק) אלדר הוה אמור להפליג אתו. אלדר הודח יום לפני ההפלגה (מחמת אי הבנה) ורס"ן מוסה לוי החליף אותו יום לפני היציאה. הנחתת שנקראה בשם "א.מ. שרון" (ע״ש בתו של מייק) ויצאה מנמל חיפה ב-25 באוגוסט 1974, יום אחד מאוחר יותר מהמועד שנקבע בפקודת המבצע.

בים התיכון והאיים הקנריים

הקטע הראשון עד כרתים היה מזג אוויר נוח ושרון התקדמה טוב. מוסה לוי חשב וביקש לותר על הכניסה לאוגוסטה ומפקד חיל הים אישר לפעול לפי החלטתו בהמשך הדרך. לאחר שעברה שרון את האי כרתים מדרום נקלעה לסערה צפונית שגרמה נזקים לכיסוי האברזין של המחסן וחדירת מים למספר מדורים.
לוי נכנס לאוגוסטה בסיציליה ובנמל התגלו נזקים של חדירת מים רבה לחדרי המשאבות. דלתות למספר מדורים לא היו אטומות. עובדי מספנה מקומית חידשו את האטימה ומשאבות שהתקלקלו הועברו לבית מלאכה לתיקון. הנחתת הייתה מוכנה ביום א' אך הסוכן לא הצליח לשחרר אותה מהנמל.
ביום שני 2 בספטמבר יצאה "שרון" מאוגוסטה בדרכה ללאס פאלמס. לקראת מצר גיברלטר תפסה רוח מערבית חזקה שאילצה להוריד מהירות.
באוקיינוס האטלנטי הייתה רוח צפון מערבית וההפלגה הייתה נעימה. בכניסה ללאס פאלמס כנחתת שלישית התברר כי הכסוי האזרחי כבר נפרץ. הצי הספרדי הציב שמירה על הנחתת ואף ערך בדיקת תחתית בצלילה.
כאשר החלה "שרון" לצאת מהנמל התגלתה תקלה במערכת ההגה. חשמלאי מהחוף תיקן והספינה יצאה בבוקר בעיכוב של 4 שעות.

באוקיינוס האטלנטי

בדרך לקייפטאון ולקראת חציית קוו המשווה נקלעה שרון לגשם טרופי שוטף. מים חדרו דרך בסיסי האנטנות לתחנת האלחוט. מוסה לוי החליט להתקרב לחוף האפריקאי. בהמשך נקלעו לים גבוה מכיוון דרום מזרח נגד כיוון ההפלגה. שרון הפליגה בקורסים משתנים 40 מעלות הצידה מהנתיב כדי להציג את פינת החרטום לגל ולא את הדלת השטוחה. שרון התקדמה בצורה איטית ביותר. למוסה לוי הייתה מחשבה להיכנס למפרץ וולביס ביי להמתין לשוך הסערה. אך קיבל מברק ממפקדת חיל הים לא להיכנס לשם.
כאשר נמצאה "שרון" בעגינה לקראת הכניסה לקייפטאון התגלתה תקלה של חדירת מי-ים למכלי הדלק. גנרטור אחד הפסיק לעבוד והדבר השפיע לרעה על המנועים. מוסה לוי הצליח להכניס את שרון לרציף.
ב"שרון" כמו ל"נירה" נמצאו סדקים בלוחות החיצוניים באזור ירכתיים. הסדקים נאטמו בריתוך בעת העמידה בנמל קייפטאון.
קצין התיקונים רס"ן יצחק שחם פיקח על הספנת "נירה" והתיקונים ב"שרון". ניהל את פינוי הדלק המעורב במי ים וביצע את תיקון המנועים בהתאם להנחיות שקיבל ממספנת חיל הים.

באוקיינוס ההודי והים האדום

"שרון" יצאה מקייפטאון לדרבן כאשר עדיין לא היה ברור מצב חדירת המים לשני מיכלים קבועים בנחתת. יצחק שחם הצטרף להפלגה. לאחר ארבעה ימים נכנסה "שרון" לנמל דרבן.
אספקת מזון ודלק הסתיימו אך לפני היציאה התברר שיש תקלה במשאבות המים. בדומה למה שבוצע באוגוסטה. הגיע מתקן מהחוף באמצע הלילה ו"שרון" יצאה לדרך.
ההפלגה צפונה בתעלת מדגסקר נעשתה צמוד לחוף האפריקאי ו"שרון" נהנתה מזרם שדחף אותה צפונה. בכניסה לים האדום ביקש מוסה לוי רשות לעבור את המצרים באור יום אך הסתבר שיש משחתת מצרית שבאה לביקור בעדן ושרון קיבלה הוראה לעבור את מצרי באב אל-מנדב בשעות החשיכה.

שרון עברה את המצרים בלילה, ונכנסה לים האדום. קיבלה הודעה שיפגשו אותה ספינות סער. המפגש התקיים יממה מאוחר יותר. "שרון" הגיעה לבסיס מפרץ שלמה בשארם א-שייח' ב-30 באוקטובר 1974. וחזרה לשמה המקורי אח"י אשדוד (פ-61) ובכך הסתיים מבצע ציפור עדן.

• 
  נחתת אח"י אשדוד (פ-61) נושאית סירות גומי מאשדוד אל חוף ההיערכות בסיני אוקטובר 1973.

תחקיר

תחקיר האירוע התקיים בתל אביב בפני מפקד חיל הים בנימין תלם ב-5 בנובמבר 1974. המסקנות חיוביות הושם דגש על כך שלוח הזמנים לא השתבש וההפלגה הסתיימה במועד שנקבע בתכנון.

בעלי תפקידים

תפקיד	דרגה ושם	הערות	תמונה
המשלחים
ראש המטה הכללי	רב-אלוף מרדכי גור
מפקד חיל הים	אלוף בנימין תלם	הגיע לדרום אפריקה ופגש את הנחתות בפורט אליזבט ודרבן
עוזר ראש מספן ים	אל"ם מיכאל ברקאי	בדק את תהליך ההכנות
מפקד בסיס אשדוד	סא"ל יוסף אלדר
מפקד פלגת הנחתות	רס"ן מייק אלדר	תכנן את ההפלגה ארגן את הכנת הנחתות ליציאה.
מרכז עבודת הכנת כלי השיט	רס"ן שמעון ישורון
המפליגים
סא"ל יוסף יוחנן	מוביל ההפלגה יצא באח"י אשדוד (פ-65)
מפקד אח"י אכזיב (פ-65)	סרן אבי שחף	בקרת נזקים במהלך ההפלגה
מפקד אח"י אשקלון (פ-63)	רס"ן אמנון תדמור
מפקד אח"י אשדוד (פ-61)	סרן ישראל הכט	ו	רס"ן משה לוי	כמפקד בכיר	1975
מצטרפים בדרום אפריקה
קצין מכונה ותחזוקה	רס"ן יצחק שחם	הספנת אח"י אכזיב (פ-65) ותיקון מנועים באח"י אשדוד (פ-61).

לוח זמנים

מועד 1974	מקום	כלי שיט	פעילות
מאי 1974	מפקדת חיל הים		החלטה על החלפת נחתות בין איל ואשדוד ותחילת הכנות
20 באוגוסט 20:00	נמל אשדוד	אח"י אכזיב – "נירה"	יציאה ים לכיוון אוגוסטה
23 באוגוסט	נמל אשדוד	אח"י אשקלון– "דקל"	יציאה ים לכיוון פלרמו
24 באוגוסט	נמל אוגוסטה	אח"י אכזיב - "נירה"	כניסה לנמל אוגוסטה בסיציליה.
25 באוגוסט 14:00	נמל אוגוסטה	אח"י אכזיב - "נירה"	יציאה מנמל אוגוסטה לכיוון גיברלטר.
25 באוגוסט	נמל חיפה	אח"י אשדוד – "שרון"	יציאה לדרך
27 באוגוסט	נמל פלרמו	אח"י אשקלון– "דקל"	כניסה לנמל
29 באוגוסט	נמל פלרמו	אח"י אשקלון– "דקל"	יציאה מהנמל
30 באוגוסט	נמל אוגוסטה	אח"י אשדוד – "שרון"	כניסה לנמל
2 בספטמבר	נמל אוגוסטה	אח"י אשדוד – "שרון"	יציאה מהנמל
1 בספטמבר 18:30	לאס פלמס באיים הקנריים	אח"י אכזיב - "נירה"	כניסה לנמל
2 בספטמבר	האיים הקנריים	אח"י אשקלון– "דקל"	הגיעה לנמל אך נאלצה להמתין בחוץ
3 בספטמבר	לאס פלמס באיים הקנריים	אח"י אכזיב - "נירה"	יציאה מהנמל לכיוון קייפטאון.
3 בספטמבר	לאס פלמס באיים הקנריים	אח"י אשקלון– "דקל"	כניסה לנמל
5 בספטמבר	לאס פלמס באיים הקנריים	אח"י אשקלון– "דקל"	יציאה מהנמל
5 בספטמבר	לאס פלמס באיים הקנריים	אח"י אשדוד – "שרון"	כניסה לנמל
6 בספטמבר	לאס פלמס באיים הקנריים	אח"י אשדוד – "שרון"	יציאה מהנמל
10 בספטמבר	קוו המשווה	אח"י אכזיב - "נירה"	חוצה את קוו המשווה מצפון לדרום.
13 בספטמבר	קו המשווה	אח"י אשקלון– "דקל"	טקס חציית המשווה
13 בספטמבר 22:00	באוקיינוס האטלנטי	אח"י אכזיב - "נירה"	חדירת מים לקדמת המחסן ואובדן כושר תנועה
16 בספטמבר	נמל חיפה	אח"י רומח ואח"י כידון	יציאה להפלגת בציר ענבים
23 בספטמבר 21"30	נמל קייפטאון	אח"י אכזיב - "נירה"	כניסה לנמל
	נמל קייפטאון	אח"י אשדוד – "שרון"	כניסה לנמל
29 בספטמבר	פורט אליזבט	אח"י אשקלון– "דקל"	כניסה לנמל אך אין דלק מתאים
29 בספטמבר	קייפטאון	אח"י אכזיב - "נירה"	יציאה מהנמל
30 בספטמבר בצהריים	כף התקווה הטובה	אח"י אכזיב - "נירה"	מעבר קצה אפריקה ותחילת הפלגה צפונה
1 באוקטובר	דרבן	אח"י אשקלון– "דקל"	כניסה לנמל וחופשה לצוותים
3 באוקטובר 3:00	נמל דרבן	אח"י אכזיב - "נירה"	הגעה לנמל והמתנה כניסה בצהריים
5 באוקטובר אחרי הצהריים	נמל דרבן	אח"י אכזיב - "נירה"	יציאה לאוקיינוס ההודי
8 באוקטובר	דרבן	אח"י אשקלון– "דקל"	יציאה לאוקיינוס ההודי
	דרבן	אח"י אשדוד – "שרון"	כניסה לנמל
	דרבן	אח"י אשדוד – "שרון"	יציאה מהנמל
13 באוקטובר 16:50	קו המשווה	אח"י אכזיב - "נירה"	מעבר מדרום לצפון
16 באוקטובר	נמל אילת	אח"י רומח ואח"י כידון	סיום הפלגת בציר ענבים
18 באוקטובר 5:00	מצר באב אל-מנדב	אח"י אכזיב - "נירה"	כניסה לים האדום
22 באוקטובר	נמל אילת	אח"י אכזיב - "נירה"	כניסה לנמל וסיום ההפלגה.
23 באוקטובר	נמל אילת	אח"י אשקלון- "דקל"	כניסה לנמל וסיום ההפלגה.
30 באוקטובר	שארם א-שייח'	אח"י אשדוד – "שרון"	כניסה למעגן וסיום המבצע

מקורות וקריאה נוספת

• צבי זינגר, הנחתות שהקיפו את אפריקה, במחנה, גיליון 41, 16 ביוני 1976.
• מייק אלדר פרקים מיומן המסע של א.מ. דקל", בספר "האויב והים" הוצאה לאור משרד הביטחון, 1991 עמ' 227–234.
• מייק אלדר שייטת 11 הד ארצי 1996 עמ' 118–130.

קישורים חיצוניים

• 20 אוגוסט 1974 - מבצע 'ציפור עדן' - הקפת אפריקה באתר עמותת חיל הים.
• עומרי מישור, יומן הקפת הנחתות את אפריקה, 'בין גלים' גיליון יום חיל הים ה-29 סיון תשל"ו יוני 1976, עמ' 12.

• עמיחי צפריר, מיבצע "ציפור עדן" הקפת היבשת האפריקנית עם נחתת 26 ביוני 2015.
• אבי שחף זכרונותי מהפלגת ציפור עדן באתר משמר המורשת הימית.
• יעקב צוראון ואלי רהב, ראיון רב חובל אמנון תדמור מפקד פ-63 "דקל", 18 בנובמבר 2019, החל מדקה 5.
• [מיכאל (מייק) אלדר], הספר ״שייטת 11 - הקרב על הצל״ש״, ״ספריית מעריב״ (1993). עמודים 118–120, 133, 159, 204.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31782749הפלגת ציפור עדן