מאיר מכטנברג
 | |
| לידה |
1884 ה'תרמ"ד וילנה |
|---|---|
| פטירה | 1979 (בגיל 95 בערך) |
מאיר מכטנברג (ה'תרמ"ד, 1884 - 1979) היה מלחין ומנצח יהודי-ליטאי-אמריקאי. שימש כמנצח בתי כנסיות בעיקר בחוף המזרחי (ניו יורק ופילדלפיה במיוחד) והיה נחשב לאחד המנצחים הטובים והמבוקשים ביותר באמריקה. עבד עם רוב החזנים הווירטואוזיים הגדולים שחיו בתקופתו. מפורסם גם כמלחין היצירה המוכרת שהחיינו.
ביוגרפיה
מכטנברג נולד בשנת ה'תרמ"ד (1884) בווילנה (בירת ליטא). דודו, אברהם מכטנברג, היה החזן בבית הכנסת 'חברה קדישא' ('קברה') שבווילנה.
נפטר בשנת 1979.
קריירה מוזיקלית
כבר בילדותו שר מכטנברג בכמה מקהלות של בית הכנסת: בהתחלה שר עם החזן משה חיים פלדמן (המכונה 'וילקומירער חזן'), ובהמשך בבית הכנסת המרכזי של העיר וילנה (ה'שטאדטשול'), יחד עם החזן הראשי של בית הכנסת גרשון סירוטה, כשבהמשך שימש כמנצח שלו באמריקה.
מכטנברג למד בילדותו הנחיה קולית למקהלה אצל החזן נתן אברהמסון שהיה המנצח של ה'שטאדטשול', בתקופה זו הוא כונה 'מאיר'ל סאפראן' (מיידיש: מאיר הקטן הסופרן) על שם קול הסופרן שלו. בנוסף הוא רכש הכשרה מוסיקלית.
כבר בשנות העשרה לחייו כיהן כחזן במספר עיירות קטנות בסביבות העיר וילנה.
באמריקה עבד עם החזן קזימירסקי בניו יורק בתור מנצח, וכן כמנהל מקהלה בבית האופרה במנהטן[1]. במקהלות הראשונות שלו ברחבי ניו יורק שרו צעירים רבים וביניהם יאן פירס שהפך לימים לכוכב של המטרופוליטן אופרה.
בשנת 1921 הגיע גרשון סירוטה לסבב הופעות באמריקה, הוא בחר במכטנברג, שהיה בעבר נער המקהלה שלו בוילנה, לנצח על המקהלה שלו בקונצרטים ובבתי כנסיות. בין השאר נכלל בסבב זה קונצרט במטרופוליטן אופרה עם מקהלת נערים גדולה, בקונצרט זה השתתפו בניו של סירוטה בנו, נפתלי, ליווה את הקונצרט בנגינת פסנתר, ובתו, הלנה, שרה מספר שירי עם ביידיש[2].
בשנת 1924 מונה לכהן כמנצח בבית הכנסת בית קל ישראל הצעיר (בורו פארק) שנחשב אז לבימת החזנות היוקרתית של ברוקלין, כאשר שרו שם חזנים בעלי מוניטין בינלאומי כדוגמת: מרדכי הרשמן, יוסל'ה רוזנבלט, משה קוסביצקי ומשה שטרן.
בעשורים הראשונים של המאה העשרים מכטנברג ניצח כמעט על כל החזנים החשובים כדוגמת הנ"ל וכן על זיידל רובנר, לייב גלאנץ, משה גנטשוף, יעקב רפפורט ודוד משה שטיינברג.
הקשר בין מכטנברג ליוס'לה רוזנבלט לא היה רק בבית הכנסת אלא התרחב מאוד, ומכטנברג ניצח על הקלטות רבות של רוזנבלט.
באותן שנים מכטנברג הכין וניצח על מקהלת נערים וגברים שלו בסרט מפורסם בשם 'קול ישראל'. הסרט הופק בשנת 1931 על ידי יוסף סיידן, ובו שרים החזנים רוזנבלט, הרשמן, יוסף שליסקי, דוד רויטמן, לייבלה ולדמן, אדולף קצ'קו ועוד.
מאיר מכטנברג ניצח גם על הקונצרטים הראשונים של החזן משה קוסביצקי בארצות הברית וכן על רבות מההקלטות שלו.
מכטנברג כתב את רוב העיבודים, הן לחזן והן למקהלה, בתבנית המסורתית של מזרח אירופה אך לפעמים השתמש באלמנטים תיאטרליים ועממיים. כמה מיצירותיו זכו לפופולריות אצל חזנים, מנצחים ומקהלות, וכמה מהן משמשות עד היום באופן שוטף בבתי כנסת מסורתיים. עם זאת, העיבודים הטובים ביותר שלו נשארו בכתב יד והם מופצים בצורה זו על ידי חזנים בודדים שמספרם הולך ופוחת מזמן לזמן עד שרובם הפכו לנדירים ממש. חלק מיצירותיו יוחסו בטעות לחזנים ששרו אותם בהקלטות, במיוחד מאז תור הזהב של החזנות באמריקה שבה הוקלטו יצירות חזנות רבות.
יצירות מפורסמות
- 'שהחיינו' - לנוסח ברכת שהחיינו.
קישורים חיצוניים
- מאיר מכטנברג באתר איגוד יוצאי וילנה והסביבה בישראל.
'שהחיינו' בלחנו של מאיר מכטנברג, בביצוע החזן ישראל רנד בליווי התזמורת הפילהרמונית הישראלית ובניצוחו של המאסטרו אלי יפה, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב
מקורות
חגי אפרתי, אישים בעולם החזנות, טקסט רץ הוצאה לאור 2020.
הערות שוליים
- ^ בית האופרה הוקם על ידי אוסקר המרשטיין הראשון.
- ^ ידיעה בעיתון ניו יורק טיימס, 16.3.1921.