לייבלה ולדמן

לייבלה ולדמן
Louis Waldman

אין תמונה חופשית
לידה	22 ביוני 1907 י' בתמוז ה'תרס"ז ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	28 באוגוסט 1969 (בגיל 62) י"ד באלול ה'תשכ"ט
עיסוק	חזן
סוגה	חזנות
סוג קול	בריטון לירי
בת זוג	מולי
צאצאים	הארי (חזן), סיברט (מוזיקאי) ומורטון (רב)

לייבלה ולדמן (י' בתמוז ה'תרס"ז, 22 ביוני 1907 - י"ד באלול ה'תשכ"ט, 28 באוגוסט 1969) היה חזן, שחקן ומלחין בארצות הברית (בוסטון, פסיפיק וניו יורק). החזן יליד אמריקה היחיד שנכלל בין חזני "תור הזהב" של החזנות.

ביוגרפיה

ולדמן נולד בלואר איסט סייד (ניו יורק, ארצות הברית) להורים שהיגרו מגליציה. בילדותו למד בתלמוד תורה באיסט סייד, ובבחרותו למד בישיבת רבינו שלמה קלוגר.

את דרכו המוזיקלית החל כבר בתור ילד פלא ועד גיל תשע הוא שר במקהלות. למד מוזיקה וסולפג' אצל מוזיקאי מקומי באיסט סייד בשם שבתאי ויינגרטן, ומאז דבק בו הכינוי היידישאי 'לייבלה'. בהמשך דרכו, משנת 1924 ועד שנת 1928 שימש כסולן במקהלות של בתי כנסיות שונים בג'רזי סיטי, שכונת בראונסוויל, פלטבוש ופאסאייק.

בתחילת הקריירה הוא התיידד עם יוסלה רוזנבלט ואף הושפע מסגנון החזנות שלו. בהמשך פיתח ולדמן סגנון ייחודי שעד היום מהווה השראה לחזנים שונים. הוא ניחון בקול בריטון לירי עם מנעד רחב במיוחד ומתיקות בגוון הקול. כמו כן היה ידוע בהצלחתו להכניס פירוש ומשמעות לתוך טקסט התפילה באמצעות הביצוע המוזיקאלי שלו.

בשנת 1928 ולדמן קיבל את משרתו הראשונה כחזן לימים הנוראים בבית הכנסת "בית ישראל" בעיר קיימברידג', מסצ'וסטס, ובשנת 1929 הוא החל לשמש כחזן קבוע בטמפל עמנואל בפסאיק שם שימש עד שנת 1934, אז שימש במשך כשנה כחזן במרכז היהודי בהר עדן בברונקס. בשלב זה בחר ולדמן לא לקחת יותר משרת חזנות קבועה על מנת שיוכל לקבל עבודות מזדמנות לימים הנוראים וחגים במלונות יוקרתיים ובולטים כמו "האנטס פוינט פאלאס" בברונקס (בשנים 1936-1937) גארדן (ניו ג'רזי), The Breakers שבלייקווד (ניו ג'רזי), ועוד.

בנוסף להיותו חזן פיתח גם קריירה רדיופונית ושר במשך כ-25 שנה בתחנות רדיו מפורסמות בארצות הברית.

הופיע בשנים עשר סרטים, ביניהם כל נדרי, "The voice of Israel" יחד עם יוסלה רוזנבלט, מרדכי הירשמן ועוד. היה מחלוצי הקלטות הפונוגרף, הרדיו והסרטים היהודיים.

בתקופת מלחמת העולם השנייה עבר ולדמן בין בסיסי צבא שונים ברחבי ארצות הברית והופיע בפני חיילים יהודיים כדי לעודד את רוחם. בארכיון סמית'סוניאן שמורים הקלטות שלו שר בפניהם שירי מורל לאומי אמריקאי מתורגמים ליידיש, כמו "איך דאנק דיר ג-ט פאר אמריקה" (אני מודה לך אלוקים על אמריקה) או "וען די זין ועלן קומן צוריק" (כאשר יחזור בנך מן המלחמה). כמו כן השתתף באירועים של ארגונים יהודיים שונים כדוגמת קק"ל, הבונדס, הליגה נגד השמצה ועוד.

בשנים שאחרי המלחמה הוציא קלטות באולפני הקלטות נודעים בארצות הברית, כמו ARCH RECORD ,ABC ועוד, בניצוחו של אוסקר יוליוס ובליווי מוזיקלי של אברהם אלשטיין.

בשנת 1941 הוציא לאור אוטוביוגרפיה בשם 'Song Divine' (מאנגלית: 'שיר אלוקי').

נפטר ב-28 באוגוסט 1969 בגיל 62. נקבר בבית העלמין 'בית דוד' שבלונג איילנד.

בגליון סתיו 2004 של המגזין "Classic Record Collector" נכלל ולדמן ברשימת 'ששת הגדולים' של החזנות בכל הזמנים.

מורשתו

במילותיו של בנו הארווי:

הושפע מהחזן הגדול יוסל'ה רוזנבלט. בעל סגנון ייחודי שמשפיע עד היום על חזנים. קול הבריטון הלירי, המנעד הקולי המדהים שלו, הקולורטורה, הפלסטו ללא רבב והקול המתוק, אפשרו לו גמישות רבה ויכולות רחבות בפרשנות המוזיקלית אותה העניק לתפילות, פרשנות שהפכה לסטנדרט בקרב קהילת החזנים. הביצועים שלו ל'כי לקח טוב', 'שרפי מעלה', 'אדם יסודו מעפר', 'לפיכך אנחנו חייבים' ו'הינני מוכן ומזומן' של ספירת העומר, הם רק חלק קטן מיצירות המופת הרבות של ולדמן.

משפחתו

אשתו; מולי וולדמן.

בניו;

• הארווי וולדמן (12 באפריל 1936 - 23 בדצמבר 2018) - כיהן אף הוא כחזן.
• סיברט וולדמן (נולד ב-12 באפריל 1936) - שימש כמוזיקאי.
• מורטון וולדמן - כיהן כרב.

יצירות מפורסמות

• אדם יסודו מעפר
• שרפי מעלה
• לפיכך אנחנו
• הנני מוכן

פילמוגרפיה

• 1950 מערכוני קומדיה ביידיש
• 1941 מזל טוב, יהודים
• 1940 מוטל, זמר האופרה
• 1939 כל נדרי
• 1937 אני רוצה להיות אמא
• 1936 ליבע און ליבענשאפט [אהבה והקרבה]
• 1933 היהודי הנצחי, או- אברהם אבינו
• 1931 חזן בבחינה (ולדמן משחק תפקידים רבים בפרודיה זו הממחיזה ועדת בית כנסת המחפשת חזן לתפילות הימים הנוראים)

קישורים חיצוניים

• אתר המוקדש ליצירתו
• לייבלה ולדמן, בוויקיפדיה האנגלית

יצירותיו;

• לייבלה ולדמן, באתר jewishmusic.
• אדם יסודו מעפר, בביצוע לייבלה ולדמן, סרטון באתר יוטיוב.