לשון הקרח ארבוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לשון הקרח ארבוס
כוחות שונים אחראים לעיצוב לשון הקרח ארבוס, בהם פעולת גלים בעת ההפשרה הקיצית, גאות ומתחים פנימיים.
כוחות שונים אחראים לעיצוב לשון הקרח ארבוס, בהם פעולת גלים בעת ההפשרה הקיצית, גאות ומתחים פנימיים.
לשון הקרח ארבוס מזדקרת אל תוך מצר מקמרדו מן האי רוס בין כף רוידס לתחנת מקמרדו.
בתרונים מכוסי שלג וקרח נחשפים עם התנתקות הקרח בשולי לשון הקרח ארבוס הפונים הימה

לשון הקרח אֶרֶבּּוּסאנגלית: Erebus Ice Tongue) היא לשון קרח - קרחון שמוצאו מן ההר והשלוחה הימית של קרחון ארבוס מן האי רוס. לשון הקרח מזדקרת לאורך 11 ק"מ אל תוך מצר מקמרדו מקו החוף של האי רוס סמוך לכף אוונס, אנטארקטיקה. עובי לשון הקרחון נע בין 50 מ' בקצה ל-300 מ' בנקודה, שבה היא מתחברת לקו החוף.[1] חוקרי אנטארקטיקה ממשלחת דיסקברי של סקוט (1901–1904) נתנו ללשון הקרח את שמה ומיפו אותה.[2]

גובה לשון הקרח ארבוס הוא בסביבות 10 מ' ומרכזה הוא בקו רוחב 77.6 דרום, קו אורך 166.75 מזרח.[3] חלק לשון הקרח המשתרע מעבר לקו החוף או הקרקע צף על פני המים.

לשונות קרח מופיעות כאשר זרם קרח קרחוני שוטף במהירות (יחסית לקרח שסביבו) אל תוך הים או אל תוך אגם, בדרך כלל באזור מוגן. לדוגמה, כף אוונס וכף רוידס המזדקרים מתוך האי רוס מגינים על לשון הקרח ארבוס מן המים הפתוחים של ים רוס. חצי האי האט פוינט מדרום עוזר להסיט גושי קרח, שרוחות הדרום השכיחות באזור דוחפות.

זרם הקרח הארוך והצר ארבוס מתנקז מן המדרון המערבי של הר ארבוס, הר געש פעיל המתנשא לגובה 3,794 מ'. ההר מחדש בקביעות את זרם הקרח מן הקרחון, כיוון שכמות השלג היורדת בשנה עולה על כמות השלג הנמסה בשנה. לשון הקרח ארבוס היא מבנה דינמי, הכפוף לשלל לחצים פנימיים וחיצוניים, שמשפיעים על צורתו, גודלו ועמידותו.

מעגני לשון הקרח

קרח הים הקפוא של מפרץ ארבוס, המקיף את לשון הקרח ארבוס, נשבר במשך חודשי הקיץ. במצב זה נחשפת לשון הקרח לגלים המסתערים עליה ממצר מקמרדו. יתרה מזו, פעולת גלים כזאת גם משפיעה על מערות הקרח, שלאורך שוליה הראשיים של לשון הקרח. מערות הקרח כוללות בתרונים שלובים ביניהם, מכוסים בגשרי שלג. מערות הקרח מהוות אטרקציה פופולרית לדיירים מסביבות תחנות המחקר תחנת מקמרדו ובסיס סקוט. מבקרים מדווחים על ראיית נטפי-קרח דמויי סטלקטיטים על תקרות המערות, כמו גם גבישי קרח מורכבים.[4] אור השמש המסתנן דרך הקרח אל תוך המערות מציף את חלליהן הפנימיים באור כחול מפוזר.[5]

חוקרי מערות בני ימינו, שנדחקו במנהרה צרה באורך עשרות מטרים ויצאו לבסוף אל תוך מערה גדולה, מתארים את חוויית לשון הקרח ארבוס במילים אלה:

אנו יושבים בשקט וקולטים את יפי הטבע. לפתע אנו שומעים את שאון החריקה הנמוך של תנועת הקרחון, ואינסטינקטיבית מביטים שלושתנו בפתח הצר. בלי לומר מילה אנו תופסים, שלא הרבה דרוש כדי שהכניסה תקרוס ותיאטם, ואנחנו נילכד כאן. בזה אחר זה אנחנו יוצאים לאיטנו. סטיב מוצא אחר כך מערה, שיכולה להכיל לבטח את כולנו, כל העשרה. בהתלהבות ילדותית אנו בוחנים את קתדרלת הקרחון, שכתליה קרח כחול עמוק. אנחנו שוברים פיסות קרח בנות אלפי שנים, ממיסים אותן בפינו ומתענגים על טעם המים הזכים, הנקיים משמץ זיהום.

[6]

מדענים שקיבלו מענק מקרן מדע לאומית הביאו מראות תת-מימיים נדירים של מערות לשון הקרח ארבוס, על ידי הרכבת מצלמות על כלבי-ים ודל. התמונות מראות סלעים ודגים מתים קפואים בקרח. סרטון וידאו הציג גם כלבי-ים ודל אחרים, שהשתמשו כנראה במערות התת-מימיות כמקומות מחבוא מטורפים כמו לווייתן קטלן וכלב ים נמרי.[7] מבקרים בלשון הקרח ארבוס רואים לעיתים קרובות כלבי-ים ודל. מדי שנה נולדים בין 300 ל-400 גורים למושבת כלבי-ים ודל, שחיה במפרץ ארבוס הסמוך. כלבי-הים סומנו באופן בולט ונצפו שוב ושוב מאז 1969.[8] המחקר הנמשך זה קרוב ל-40 שנה מייצג את אחת מחקירות השטח הממושכות ביותר בסוגן, לפי דין וחשבון של אוניברסיטת מדינת מונטנה.[9] גם פינגוויני אדלי נמצאים בסביבות לשון הקרח ארבוס. פינגווין קיסרי מסוג אדלי נודעים במיוחד במושבות הקינון שלהם על חופו הצפוני הטרשי של מפרץ ארבוס בכף רוידס הסמוך. פינגווינים, בדומה לכלב ים ודל, נטרפים בשיני לווייתן קטלן וכלב ים נמרי. נוכחות פינגווינים מושכת גם ציפורי טרף מסוג חמסניים.

נדיר למצוא תיאור של פני לשון הקרח, שרוחבה עולה על קילומטר וחצי.[10] בספרות פופולרית. יוצא דופן נמצא בספרו של ארנסט שקלטון, "South!‎". מפקד המשלחת שיצאה בדצמבר 1916 לחפש עמיתים לחקר אנטארקטיקה בסביבות לשון הקרח כתב בדין וחשבון הבא לשקלטון:

ב-2 בינואר הפסיקה המשלחת את חיפושיה עקב מזג אוויר כבד. ב-3 בחודש, נמשכה בדיקת הקרחון, וכמה מדרונים שנוצרו בשלג הוליכו אל פסגת הקרחון, אבל בתרונים בין המדרון ללשון מנעו את החצייה. אז התקדמה הקבוצה סביב הלשון אל אי האוהל, שגם בו נערכו חיפושים, בהקפה מלאה של האי כולו.

[11]

דינמיקה של לשון קרח

כבידה, שיפוע וחיכוך הם בין הגורמים המשפיעים על זרמי הקרח בקרחון כדוגמת לשון הקרח ארבוס. כבר ב-2003 זיהו מדענים מתאם בין שפל וגאות שמקורם בהשפעת הירח לבין התנועות של זרמי הקרח.[12]

הדינמיקה של קרחונים צפים כדוגמת לשון הקרח ארבוס מורכבת. לדוגמה, טיפוסית לקרחונים כגון לשון הקרח ארבוס, שעובייה נע בין 50 ל-300 מטרים, שהם מכילים זרמי קרח קטנים יותר. כל זרם קרח מייצר מערכת של שדות לחץ משלו. אם כן, בכל שטח לשון הקרח מתקיימים קצבים שונים של זרימה ולחץ.

לחץ וחיכוך גוברים לאורך האגפים של זרמי קרח כגון לשון הקרח ארבוס. הלחץ מופיע בצורת בתרונות כאשר קצב זרימת הקרח מואט. חיכוך שנוצר על ידי הטופוגרפיה של כדור הארץ בתחתית הקרחון מאט גם הוא את זרם הקרח. לעומת זאת, בדיוק ההפך קורה עם החלקת הבסיס. החלקה כזו גורמת לקרחון לקפוץ קדימה הודות למי ההפשרה שמתחת לקרחון הפועלים כחומר סיכה.

קרחונים כדוגמת לשון הקרח ארבוס מתרחבים ומצטמצמים עם השפעת הירח. למעשה, חוקרים בריטים גילו בשנת 2006 מתאם בין גאות ושפל ירחיים (שמקורם במשיכה כבידתית) לשונות במהירות הזרימה של זרם הקרח ראטלנד (Rutland Ice Stream) באנטארקטיקה.[13] קודם לכן ערך צוות משותף לנאס"א, אוניברסיטת פנסילבניה האמריקאית ואוניברסיטת ניוקאסל מאנגליה תצפיות דומות בזרם הקרח וילאן באנטארקטיקה (Whillan's Ice Stream).[12]

עם זאת, קיים מחקר מבוסס יותר שאינו קשור להשפעת הירח, הדן במחזוריות של הגידול והדעיכה של קרחונים. מחקר כזה גילה, שהגידול בקרחון יכול לגרום להאצה בקצב איטי של תנועת הקרחון. שינויי מהירות כאלו יכולים להתרחש במהלך חודשים או שנים. ואז תנועת הקרחון נעצרת. מדענים שמדדו את אורכה של לשון הקרח ארבוס גילו שהיא גדלה ב-160 מטרים בשנה.

לשון הקרח ארבוס דוחפת את הקרחון למפרץ ארבוס שם הוא מתנגח בקרח ימי מקובץ[א] עונתי. התנגשות מסיבית גדולה אבל הדרגתית זו של קרח כנגד קרח יוצרת רכסי לחץ בקרחון. חלקים מלשון הקרח הופכים לבלתי יציבים, ניתקים והופכים לקרחונים ימיים. חוסר יציבות זה נובע בחלקו מהכיפוף והמתיחה שגוש הקרח עובר בהיותו צף מעל לים. יתר על כן, נהר הקרח נושא עמו את החולשות שנוצרו בקרחון משברים קודמים, שחווה במהלך מסעו במורד המדרונות של הר ארבוס.

התפרקות קרחון

כוחות פעולת הגלים ממצר מקמרדו, גאויות ולחצים פנימיים מנצלים את נקודות התורפה של לשון הקרח. כתוצאה מכך, קרחונים קטנים ושברי קרחונים מתפרקים מלשון הקרח ארבוס אבל רק כשקרח הים נשבר. כתוצאה מכך, התפרקות קרחונים היא עונתית ותקופתית, כיוון שמים פתוחים הכרחיים לשחרור הקרחונים אל תוך מפרץ ארבוס.

עומק המים בלשון הקרח, הקולטים את הקרחונים, משתנה ממינימום של 155 מ' ל-475 מ'. חברי משלחת טרה נובה של קפטן סקוט צפו לראשונה בהתפרקות לשון הקרח במרץ 1911, אז ניתק קטע של 4 ק"מ מן הלשון במהלך סופה. אירוע דומה במרץ 1990 הביא לניתוק קרחון בן 100 מיליון טון, באורך 3.5 ק"מ, מלשון הקרח. נוסף לכך, עדי ראייה מציינים, שלשון הקרחון חוותה אירוע התפרקות גדול בראשית שנות ה-40 של המאה ה-20. אירועי התפרקות כאלה לאורך זרבובית הקרחון מובילים בדרך הטבע להתקצרותה, בעוד שקרחונים המשתחררים מצדי לשון הקרח תורמים להיצרותה. לשון הקרח ארבוס מייצרת קרחונים שטוחים בחלקם העליון או טבלתיים.

לקריאה נוספת

חומר עזר למורה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לשון הקרח ארבוס בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ^ באנגלית Ice pack, גושי קרח שאוחו זה לזה

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32781245לשון הקרח ארבוס