נטיף

זקיף ונטיף נפגשים במערת שורק

נָטִיף (סְטָלַקְטִיט) הוא סוג של ספלאותם, עמוד היורד מתקרה של מערה כלפי מטה. נטיפים נמצאים באזורים קארסטיים. מערות בהן יש הרבה נטיפים נקראות מערות נטיפים.

היווצרות הנטיף

מים ממיסים פחמן דו-חמצני (CO₂) ומחלחלים דרך סדק במשטח גיר (סידן פחמתי, CaCO₃) וחודרים לתוכו תוך תגובה בינו לבין המים והפחמן הדו-חמצני ליצירת סידן מימן-פחמתי (Ca(HCO₃)₂) על פי המשוואה הכימית:

$\ \mathrm {CaCO_{3}+H_{2}O+CO_{2}\rightarrow Ca(HCO_{3})_{2}}$

הסידן מימן-פחמתי הנוצר מתמוסס במים ומחלחל איתם דרך הסלע. התמיסה מגיעה לבקע בתקרת המערה ומתרחשת התגובה ההפוכה: סידן מימן פחמתי מתפרק למים, פחמן דו-חמצני וגיר. הפחמן הדו-חמצני משתחרר לאוויר, ומשקע של גיר (אשר אינו מסיס) מצטבר על תקרת המערה. במהלך אלפי שנים מצטברים משקעי הגיר הזעירים לנטיפי גיר ארוכים היורדים מתקרת המערה לעבר תחתיתה.

קצב הגדילה הממוצע של נטיפים הוא 0.13 מ"מ בשנה אך במקרים של מים הזורמים במהירות ועשירים בסידן, פחמה ופחמן דו-חמצני, הקצב יכול להגיע עד ל-3 מ"מ בשנה.

כאשר קצב הטפטוף גדול, הריאקציה מתרחשת לאחר נשירת טיפת המים לקרקע, ולכן משקע הגיר נוצר על רצפת המערה. הצורה הנוצרת מהצטברות של גיר על הרצפה, מול הסדק, נקראת זקיף.

ריכוז גבוה של פחמן דו-חמצני מפר את שיווי המשקל הכימי, וגורם לנוסחה להתהפך - ולהרוס את הנטיפים, וניתן לראות זאת במערות הנתונות לזרם רב של מבקרים (במערת אבשלום בישראל, לדוגמה, ישנה הגבלה על מספר האנשים הרשאים להיכנס בבת אחת).

מאחר שאבק בדרך כלל מכיל כמויות רבות של גיר, נוצרת תופעה נדירה של נטיפים במערות שאינן עשויות מגיר.

נטיפים הם ערך טבע מוגן על פי חוק בישראל.

ראו גם

• זקיף
• מערת אבשלום
• מערות שקוציאן
• מערת נטיפים

קישורים חיצוניים

• ynet, אריאל: מערת הנטיפים הסודית, באתר ynet, 25 בינואר 2007
• כתבה בידיעות אחרונות על פגיעה במערת נטיפים. (בפייסבוק של ירוק עכשיו)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23427591נטיף