קרחון דבנהאם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרנק דבנהאם בספטמבר 1911, במהלך משלחת טרה נובה

קרחון דבנהאםאנגלית: Debenham Glacier[1]) הוא קרחון באדמת ויקטוריה שבאנטארקטיקה[2].

הקרחון נשפך אל חלקו הצפוני של הדום הקרח וילסון[2].

שיא גובהו של הקרחון 426 מטרים מעל פני הים[3].

היסטוריה

גילוי ומיפיו הקרחון

הקרחון מופה לראשונה על ידי המשלחת הבריטית הלאומית לאנטארקטיקה (משלחת דיסקברי) (אשר חקרה את אנטארקטיקה בין השנים 19011904)[2].

מקור השם

שמו של הקרחון ניתן לו על ידי המשלחת האנטארקטית הבריטית אל הקוטב הדרומי (משלחת טרה נובה) (אשר נערכה בין השנים 1910 - 1913)[2].

הקרחון נקרא על שמו של פרנק דבנהאם[2], גאולוג במשלחת ולימים מנהל מכון סקוט לחקר הקוטב בין השנים 1925- 1948[2].

לקריאה נוספת

• United States. Defense Mapping Agency. Hydrographic Center (1943), Sailing Directions for Antarctica: Including the Off-lying Islands South of Latitude 60°, PP 200 - 201
• Jane G. Ferrigno, Kevin M. Foley, Charles Swithinbank, and Richard S. Williams, Jr., Coastal-Change and Glaciological Map of of the Ross Island Area, Antarctica: 1962–2005, USGS

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28195136קרחון דבנהאם