קרחון שיפלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרחון שיפלי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

קרחון שיפליאנגלית: Shipley Glacier) הוא קרחון בצפון-מרכז הרי האדמירליות באדמת ויקטוריה שבאנטארקטיקה[1].

אורכו של הקרחון 40 קילומטרים[1].

הקרחון מנקז את מידרונותיו הצפוניים של הר אדם, וזורם לאורך צידו המזרחי של רכס דוברידג'[1].

זרוע אחת של הקרחון נשפכת למפרץ פרשר, וחלק אחר של הקרחון נשפך לים מערבית לאיי פלט[1].

היסטוריה

גילוי הקרחון

שפך הקרחון שלחוף הים מופה לראשונה על ידי המשלחת הצפונית של משלחת טרה נובה, שחקרה את האזור בהנהגתו של ויקטור קמפבל[1][2].

הקרחון כולו מופה על ידי הסקר הגאולוגי של ארצות הברית, בהתבסס על סקרים על הקרקע ועל תצלומי אוויר שבוצעו על ידי צי ארצות הברית בין השנים 19631960[1].

מקור השם

ויקטור קמפבל נתן לקרחון את שמו[1].

הקרחון נקרא על שם סר ארתור שיפלי (Arthur Shipley) המאסטר של מכללת קרייסט בקיימברידג', אנגליה[1].

לקריאה נוספת

• Raymond E. Priestley, Antarctic adventure Scott's Northern party, PP 170 - 172
• Gunter Faure, Teresa M. Mensing, The Transantarctic Mountains: Rocks, Ice, Meteorites and Water, P 125

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 מידע גאוגרפי והיסטורי
  2. ^ ראו ב"לקריאה נוספת" בספרו של: Raymond E. Priestley
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25016488קרחון שיפלי