קרחון B-15
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קובץ:Research on Iceberg B-15A by Josh Landis, National Science Foundation (Image 4) (NSF).jpg
_(NSF).jpg){kind=link}
קצהו הצפוני של הקרחון הימי B-15A, ים רוס, אנטארקטיקה, 29 לינואר 2002.
קובץ:Big iceberg on the loose.jpg
הקרחון הימי B-15A, בתמונת לוויין מינואר 2005
קובץ:B15a a4.jpg
תרשים המסע ותהליך ההתפרקות של הקרחון B-15A, יולי 2002-מרץ 2006
קובץ:B15a figure3b.jpg
פוטומונטז' המראה את היחס בין נפחי הקרחון הנמצאים משני צדי פני הים
קרחון B-15 היה הקרחון הגדול ביותר בעולם.
גודלו היה כ -295 ק"מ (183 מייל) ורוחבו 37 ק"מ (23 מייל), ושטחו השתרע על פני 11,000 קמ"ר (4,200 מ"ר) - גדול יותר מכל האי ג'מייקה.
הקרחון B-15, שנחצב והתפרק ממדף הקרח רוס באנטארקטיקה במרץ 2000, הוסיף להתפרק לקרחונים קטנים יותר, שהגדול שבהם נקרא B-15A ושטחו 3,100 קמ"ר.
בשנת 2003 נסחף B-15A מכיוון האי רוס אל ים רוס ופנה צפונה, ובסופו של דבר, באוקטובר 2005 התפרק לכמה קרחונים קטנים יותר.
מאז שנת 2018, חתיכה גדולה מן הקרחון המקורי נעה בהתמדה צפונה, וממוקמת בין איי פוקלנד לאיי דרום ג'ורג'יה[1].
