קרחון B-15

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קצהו הצפוני של הקרחון הימי B-15A, ים רוס, אנטארקטיקה, 29 לינואר 2002.
הקרחון הימי B-15A, בתמונת לוויין מינואר 2005
תרשים המסע ותהליך ההתפרקות של הקרחון B-15A, יולי 2002-מרץ 2006
פוטומונטז' המראה את היחס בין נפחי הקרחון הנמצאים משני צדי פני הים

קרחון B-15 היה הקרחון הגדול ביותר בעולם.

גודלו היה כ -295 ק"מ (183 מייל) ורוחבו 37 ק"מ (23 מייל), ושטחו השתרע על פני 11,000 קמ"ר (4,200 מ"ר) - גדול יותר מכל האי ג'מייקה.
הקרחון B-15, שנחצב והתפרק ממדף הקרח רוס באנטארקטיקה במרץ 2000, הוסיף להתפרק לקרחונים קטנים יותר, שהגדול שבהם נקרא B-15A ושטחו 3,100 קמ"ר.
בשנת 2003 נסחף B-15A מכיוון האי רוס אל ים רוס ופנה צפונה, ובסופו של דבר, באוקטובר 2005 התפרק לכמה קרחונים קטנים יותר.
מאז שנת 2018, חתיכה גדולה מן הקרחון המקורי נעה בהתמדה צפונה, וממוקמת בין איי פוקלנד לאיי דרום ג'ורג'יה[1].

ראו גם

  1. קרחון ימי
  2. מדף הקרח רוס
  3. https://en.wikipedia.org/wiki/Iceberg_B-15

הערות שוליים

  1. ^ (אנ')
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.