לך קצ'ינסקי
 | |||||||
| דיוקן קצ'ינסקי בנשיאותו, 2006. | |||||||
| לידה |
18 ביוני 1949 ורשה, פולין | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 באפריל 2010 (בגיל 60) סמולנסק, רוסיה | ||||||
| מדינה | פולין | ||||||
| מקום קבורה |
קתדרלת ואוול, קרקוב | ||||||
| השכלה | הפקולטה למשפטים ולמנהל באוניברסיטת ורשה | ||||||
| מפלגה |
עצמאי (2010–2006), חוק וצדק (2006–2001), פעולת הבחירה הסולידרית (2001–1997), הסכם המרכז (1997–1991), סולידריות (טרם 1991) | ||||||
| בת זוג | מריה קצ'ינסקה (2010–1942) | ||||||
| שושלת קצ'ינסקי | |||||||
| |||||||
| |||||||
לֵךְ אלכסנדר קָצִ'ינְסקי (בפולנית: Lech Aleksander Kaczyński; 18 ביוני 1949, ורשה, הרפובליקה העממית הפולנית – 10 באפריל 2010, סמולנסק, הפדרציה הרוסית) היה נשיא פולין מאז 23 בדצמבר 2005 עד מותו בהתרסקות מטוס.
אחיו התאום של ראש ממשלת פולין לשעבר ירוסלב קצ'ינסקי. האחים לך וירוסלב הקימו יחד את מפלגת חוק וצדק. במקור קצ'ינסקי היה חבר תנועת סולידריות בשנות ההתקוממות נגד השלטון הקומוניסטי בפולין, שהתנהל בחסות ברית המועצות. קצ'ינסקי היה יועץ קרוב למנהיג התנועה, לך ולנסה. בבחירות הדמוקרטיות לרשות המחוקקת ב-1989, שנערכו במקביל לסתיו העמים, נבחר לראשונה לסנאט הפולני. קודם כהונתו כנשיא נשא קצ'ינסקי במשרות נשיא משרת הביקורת העליונה (מקביל למבקר המדינה), התובע האזרחי הכללי, שר המשפטים וראש עיריית ורשה.
בין 2006 ל-2007 החזיקו התאומים קצ'ינסקי בשתי משרות ההנהגה הלאומית של פולין (לך בתור הנשיא וירוסלב בתור ראש הממשלה) והיו ראשי המדינה המקבילים היחידים שהיו אחים תאומים. בדצמבר 2008 היה קצ'ינסקי לראש המדינה הפולני הראשון לבקר בבית כנסת יהודי בוורשה והדליק נר ראשון של חנוכה[1]. קצ'ינסקי קידם את בנייתו של המוזיאון לתולדות יהודי פולין[2], העניק אותות כבוד לפולנים חסידי אומות העולם[3], והשיב אזרחות ליהודים פולנים מגורשים[4].
ביוגרפיה
שנותיו הראשונות
קצ'ינסקי נולד בוורשה בירת פולין בשנת 1949. הוריו היו פטריוטים פולנים מן המעמד הבינוני; אביו ריימונד קצ'ינסקי היה מהנדס ואמו ידוויגה קצ'ינסקה מורה בתיכון ופילולוגית במכון לחקר הספרות בוורשה. הוריו פעלו בתקופת מלחמת העולם השנייה בארמייה קריובה – האם כחובשת וקשרית והאב כחייל. אביו השתתף במרד ורשה. עוד בילדותם, האחים קצ'ינסקי התנגדו ללכת לגן ילדים ולמעשה הייתה זאת אמם שגידלה אותם עד שהגיעו לגיל בית ספר. עוד באותן השנים הקריאה להם אמם את הטרילוגיה של הנריק סנקביץ'. מאוחר יותר טען לך קצ'ינסקי כי הספר השפיע על אופיו ודמותו והאיר אצלו עניין בלימוד ההיסטוריה של פולין, במיוחד ההיסטוריה של האיחוד הפולני-ליטאי במאה ה-17[5].
ב-1961, בהיותם בני 12, כיכבו קצ'ינסקי ואחיו התאום בסרט "השניים שרצו לגנוב את הירח" (בפולנית: O dwóch takich, co ukradli księżyc), המבוסס על ספרו של סופר הילדים קורנל מקושינסקי. הם נבחרו לככב בסרט לאחר תחרות בין התאומים המועמדים במהלכה ניצחו מעל ל-70 זוגות תאומים[5].
לך קצ'ינסקי למד בבית ספר יסודי בוורשה, הידוע בכינויו "מספר אחת". לאחר שסיים שבע שנות לימודים, הוא ואחיו למדו בתיכון על שם יואכים ללוול, שם הגיעו שניהם לכיתה י' ולאחר מכן עבר לך לבית הספר התיכון ה-39 של חיל האוויר הפולני במחוז בילאני, בעוד ירוסלב למד בבית הספר התיכון על שם ניקולאוס קופרניקוס במחוז וולה. "הכיתה החדשה שלי הייתה מכוונת יותר לקבל ציונים טובים ככל שניתן היה להשיג, דבר שבללוול היה על סף הבלתי-אפשרי" - הוא נזכר לאחר שנים רבות.
אחרי סיום בית ספר התיכון למד משפטים ומנהל באוניברסיטת ורשה. בשנת 1971 השלים לימודי תואר שני במשפטים. בשנת 1980 הוענק לו תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת גדנסק. בעבודת הדוקטורט שלו, שנקראה "חופש המפלגות בעיצוב יחסי עובד מעביד", עסק במידת החופש של הצדדים בעיצוב תוכן יחסי העבודה[6]. בשנת 1990 סיים הביליטציה (התואר האקדמי הגבוה ביותר באקדמיה האירופית) בתחום משפט העבודה. עם סיום לימודיו עבד כמרצה באוניברסיטת גדנסק ובאוניברסיטת הקרדינל סטפן ויז'ניצקי בוורשה.
פעילותו הפוליטית
חבר "סולידריות"
בתקופת לימודיו, בשנות ה-70, היה קצ'ינסקי פעיל בתנועה הדמוקרטית האנטי-קומוניסטית בפולין, בוועדה להגנת הפועלים, וכן בתנועת ועד העובדים העצמאית. קצ'ינסקי פעל מטעם ועדת ההגנה של העובדים החל מ-1976 כדי לאסוף כסף עבור פועלים מדוכאים[7]. בשנת 1977 החל לעבוד עם לשכת ההתערבות של ועדת ההגנה של העובדים. שנה לאחר מכן, הוא השתלב בפעילות של האיגודים המקצועיים החופשיים. הוא העביר השתלמויות והרצאות לעובדים בדיני עבודה והיסטוריה.
הוא כתב מאמרים עבור המגזין "עובד החוף" (Robotnik Wybrzeża) והפיץ בין עובדים עיתונים כמו "העובד" (Robotnik). באוגוסט 1980 התמנה ליועץ לוועדת השביתה הפנים-מפעלית במספנות גדנסק ובתנועת "סולידריות" שתמך בהקמתה. קצ'ינסקי הוא מחברם של מספר הוראות הכלולות בהסכם גדנסק על דיני עבודה וכן של חלק מהתקנון של האיגוד המקצועי של התנועה לגבי שביתות, סעיפים מסחריים והסכמים קיבוציים.
הוא היה ראש לשכת ההתערבות ומנהל לשכת הניתוח השוטף בוועדת השביתה הבין-ארגונית. ב-17 בספטמבר 1980 הוא תמך בעמדה של יאן אולשבסקי, ירוסלב קצ'ינסקי וקרול מודזלבסקי, שכל האיגודים המקצועיים החדשים שהוקמו צריכים להתאחד לאיגוד לאומי אחיד תחת מחנה סולידריות. בסתיו 1981 היה לחבר בוועדת התכנות של סולידריות בראש צוות האחראי על היחסים עם מפלגת הפועלים המאוחדת הפולנית). בחודש דצמבר 1981, בעת שהוכרז על שלטון צבאי בפולין, הוא נעצר על ידי השלטונות שהאשימוהו בהיותו גורם אנטי-סוציאלי.
כאשר הוכרה שוב פעילותה של "סולידריות" כחוקית, בשלהי שנות ה-80, שימש קצ'ינסקי יועצו של לך ואלנסה ושל הוועדה המנהלת של המפלגה. מחודש פברואר ועד אפריל 1989 השתתף בשיחות שולחן עגול בין סולידריות וקבוצות אופוזיציה אחרות לבין ממשלת פולין, אשר בסופן הוכרה חוקיות פעילותה של "סולידריות", נקבע מוסד הנשיאות (שבו כיהן קצ'ינסקי לימים), ונקבע מוסד הסנאט.
סנאטור ושר
בבחירות שנערכו בחודש יוני 1989 נבחר קצ'ינסקי לסנאטור, וכיהן גם כסגן יושב ראש ארגון העובדים "סולידריות". בבחירות לפרלמנט בשנת 1991 נבחר כעצמאי, וזכה לתמיכת הברית האזרחית המרכזית (בפולנית: Porozumienie Obywatelskie Centrum), שהייתה קרובה בדעותיה למפלגת הסכם המרכז (Porozumienie Centrum) שבראשה עמד אחיו. לאחר שנבחר לך ואנסה לנשיא, בחודש דצמבר 1990, המשיך קצ'ינסקי להיות יועצו הראשי. ולנסה מינה את קצ'ינסקי לשר הביטחון במועצת הנשיא, אולם פיטר אותו ממשרה זו בשנת 1992, לאחר שנתגלעה ביניהם מחלוקת.
קצ'ינסקי היה נשיא משרד מבקר המדינה הפולני מפברואר 1992 ועד מאי 1995. קצ'ינסקי התמודד בבחירות לנשיאות ב-1995 מול ולנסה אך פרש מהמרוץ בשביל לתמוך במועמד יאן אולשבסקי[8]. בסופו של יום נבחר מועמד ברית השמאל הדמוקרטית, אלכסנדר קוושנייבסקי. הוא שימש כשר המשפטים וכתובע כללי בין יוני 2000 ליולי 2001. בעת כהונתו בממשלה רכש אהדה ציבורית רבה בזכות עמדתו הבלתי מתפשרת נגד השחיתות.
ראש עיריית ורשה
ב-2002 נבחר לראש עיריית ורשה, בהפרש גדול מיריבו. כבר בתחילת כהונתו הכריז על מלחמה בשחיתות העירונית. הוא קידם את הקמת מוזיאון מרד ורשה והביא להשלמתו המהירה לאחר שנים רבות של עיכובים, ולחנוכתו ביולי 2004, ערב יום השנה ה-60 למרד. בשנת 2004 מינה ועדת היסטוריונים מומחים כדי להעריך את הנזקים החומריים שסבלה העיר מידי הגרמנים בתקופת מלחמת העולם השנייה (על פי ההערכה כ-85% מהעיר נהרסו במרד ורשה), כתגובת נגד לטענות גרמנים שגורשו מפולין בתום מלחמת העולם השנייה. להערכת ועדת המומחים הנזקים לעיר היו בשיעור 45.3 מיליארד אירו לפחות, לאחר הִיוּוּן. הוא אף קידם את התוכניות להקמת המוזיאון לתולדות יהודי פולין והקצה קרקע עירונית לשם כך.
נשיאות פולין
.jpg)
ב-19 במרץ 2005 הכריז רשמית על כוונתו להתמודד בבחירות לנשיאות, שנערכו באוקטובר אותה שנה. בבחירות לפרלמנט בספטמבר 2005, מפלגתו "חוק וצדק" (PiS) הפכה לסיעה הפרלמנטרית החזקה ביותר ובחודש שלאחר מכן זכה קצ'ינסקי בבחירות לנשיאות. במהלך הקמפיין הנשיאותי ביקש קצ'ינסקי לגייס את השכבות הנחשלות כלכלית ברחבי החברה באוכלוסייה הפולנית בשילוב של דמגוגיה סוציאלית, פטריוטיזם וקריאות למאבק בשחיתות[9]. קצ'ינסקי לא היה נואם כריזמטי, אבל הזלזול וההתנגדות העזים שלו למשטר הקומוניסטי בזמנו והרטוריקה הדמגוגית שהוא קידם כבשה את רוב המדינה. "אנחנו חייבים להפוך את המדינה כדי להתמודד עם דרישות אזרחיה", אמר במהלך הקמפיין שלו לנשיאות. "היקף התיקון יהיה כה גדול עד שפולין תהפוך לכדי רפובליקה חדשה[10]". הוא נבחר לתפקיד כשהוא גובר על דונלד טוסק, ונכנס לתפקידו ב-23 בדצמבר 2005, כאשר הושבע בפני האספה הלאומית.
בנאומו הפומבי הראשון הבטיח לטפל בחוליי החברה הפולנית, בפרט בשחיתות פושעת, בריצה אחר התעשרות מהירה ובלתי מוצדקת המרעילה את החברה, בקידום ביטחון סוציאלי בסיסי, ביטוח בריאות, תנאים בסיסיים לפיתוח המשפחה, וביטחון בחיי המסחר ופיתוחו. הוא הבטיח לפעול לקידום הסולידריות בעם הפולני, ולנקוט צעדים נגד האחראים לפשעי הקומוניזם במדינה. כן הבטיח לפעול להשוואת תנאי המחיה בין אזורים שונים בפולין.
רק תשעה חודשים לאחר מכן הוא מינה את אחיו התאום ירוסלב למשרת ראש הממשלה. האחים קצ'ינסקי הקימו אז קואליציה עם שתי מפלגות לימינם במפה הפוליטית, ליגת המשפחות הפולניות (LPR) ו'סמוברונה' (מפלגת ההגנה העצמית של הרפובליקה הפולנית). פרויקט מרכזי של ממשלת קצ'ינסקי שנגע ישירות למצעם הפוליטי היה הקמת הלשכה המרכזית נגד שחיתות (CBA). משרד המאגד את המשטרה, המשטרה החשאית ורשויות המשפט בארגון בעל סמכויות דומות לשירות החשאי של הק.ג.ב.. תחת הסמכות הישירה של ראש הממשלה, ה-CBA נוצל במספר הזדמנויות על ידי האחים קצ'ינסקי כדי לנטרל יריבים פוליטיים - כולל חברי ממשלתם שלהם, שהואשמו בשחיתויות.
על אף הדמגוגיה הפופוליסטית שלה, ממשלת ה-PiS המשיכה לכפות את מדיניות הצנע של הממשלה הקודמת, תוך ביצוע שינויים קוסמטיים בלבד. לאחר הפסקה קצרה נמשכה גם מדיניות הפרטת נכסי המדינה. באוקטובר 2007 הממשלה בראשות אחיו התמוטטה בעקבות מחלוקות פנימיות עזות ולך החל לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם ראש הממשלה החדש דונלד טוסק, מנהיג מפלגת המצע האזרחי התומכת בשוק החופשי.
בתחום מדיניות החוץ הדגיש קצ'ינסקי כי רבות מבעיותיה של פולין נובעות מחוסר הביטחון באספקת אנרגיה, וכי יש לפתור בעיה זו לצורך הגנה על האינטרסים הלאומיים. הוא חיזק את קשרי פולין עם ארצות הברית, בעודו ממשיך ומטפח את יחסי פולין עם האיחוד האירופי. הוא קידם שותפות אסטרטגית עם אוקראינה ושיתוף פעולה רב יותר עם המדינות הבלטיות וגאורגיה. זמן קצר לאחר בחירתו לנשיא יצא בהצהרה כי הוא רואה באוקראינה שותפה אסטרטגית של פולין והודיע כי ארצו תתמוך בניסיון הצטרפות של אוקראינה לאיחוד האירופי[11]. בעת המלחמה בדרום אוסטיה, בשנת 2008, העמיד את אתר האינטרנט הנשיאותי לשירות גאורגיה, לצורך הפצת מידע שנחסם על ידי רוסיה.
בשנת 2008 היה לראש המדינה הפולנית הראשון בהיסטוריה שביקר באופן רשמי בבית כנסת בפולין והשתתף בטקס דתי. הביקור נערך בנר ראשון של חנוכה[12]. במהלך ביקור בישראל, ביקש קצ'ינסקי להימען באופן בלתי-שגרתי עם שרת החינוך יולי תמיר. מאוחר יותר סיפרה תמיר מתוך שיחתה בת השעתיים עם קצ'ינסקי וציטטה מתוך דבריו: "התלמידים שלכם רואים בנו שטן, ואחר כך הולכים לבלות בברלין[13]".
מותו
אסון התעופה וחקירתו
ערך מורחב – התרסקות מטוס חיל האוויר הפולני ברוסיה
ב-10 באפריל 2010 התרסק מטוס הטופולב Tu-154 שבו טס מעל רוסיה, בעת שהיה בדרכו לעיר סמולנסק, כדי להשתתף בטקס זיכרון במלאת 70 שנה לטבח יער קאטין. בהתרסקות המטוס נהרגו 96 בני אדם, בהם קצ'ינסקי ורעייתו[14]. בשעה 10:56 (שעון קיץ מוסקבה) התרסק המטוס בקרבת העיר סמולנסק, היושבת ליד הגבול הרוסי-בלארוסי. במטוס היו, בנוסף לזוג הנשיאותי קצ'ינסקי, רמטכ"ל צבא פולין, מפקד חיל הים, קצינים בכירים בצבא, נגיד הבנק המרכזי של פולין, סגן יו"ר הסנאט, חברי סנאט (בהם ארקדיוש ריביצקי), שרים, סגני שרים, בכירי ממשלה ונציגי משפחות שאיבדו את יקיריהם בטבח יער קאטין. במטוס הייתה גם אנה ולנטינוביץ', ממובילות המאבק נגד הקומוניזם בפולין בשנות השמונים.
המטוס המריא מנמל התעופה ורשה פרדריק שופן שבוורשה והיה אמור לנחות בשדה התעופה סמולנסק. ההערכה הראשונית הייתה שהתאונה אירעה עקב טעות אנוש של הטייס, שבחר לנסות ולנחות בשדה התעופה של סמולנסק אף על פי שקיבל הנחיות לנחות במינסק, עקב תנאי מזג אוויר קשים ששררו באזור סמולנסק בזמן התאונה – ערפל כבד שגרם לראות נמוכה. לפי עדויות, המטוס פגע בצמרות עצים בזמן ירידה לנחיתה ולאחר מכן התרסק.
בתוך שעות לאחר ההתרסקות הכריז נשיא רוסיה, דמיטרי מדבדב, על הקמת ועדת חקירה מיוחדת לנסיבות התאונה, שעבדה בצמוד לוועדת התעופה הבין-מדינתית. בראש הוועדה המיוחדת מונה לעמוד ראש ממשלת רוסיה, ולדימיר פוטין. במקביל החלה חקירה של התובע הכללי של רוסיה בחשד ל"הפרת כללי הבטיחות" הקבועים בקודקס הפלילי הרוסי.
פוטין ומדבדב הבטיחו לראש ממשלת פולין דונלד טוסק כי החקירה תתנהל בשיתוף פעולה עם ממשלת פולין, אולם גם בתום החקירה סירבו למסור את שרידי המטוס לפולין. ממצאים ראשוניים הצביעו על שילוב של שני גורמים לתאונה: ערפל כבד, השכיח באזור זה בעונת האביב, וטעות טייס. כל שלוש הקופסאות השחורות של המטוס אותרו על ידי החוקרים, האחרונה שבהן ב-12 באפריל. למחרת התאונה, ולאחר שבחנו את הקלטות אחת הקופסאות השחורות שנמצאו, אמרו החוקרים כי הממצאים אינם מצביעים על תקלות טכניות במטוס קודם להתרסקות. זאת בניגוד להשערות כי במטוס, בן 20 שנה, היה כשל טכני.
במקביל לחקירת נסיבות התאונה על ידי שלטונות רוסיה, נפתחה בפולין חקירה מקיפה באשר לנסיבות התאונה, וחוקרים פולנים הגיעו למקום האירוע לאיסוף מידע. בתחקיר התברר שהקברניט וטייס המשנה של המטוס לא היו מורשים להטיס מטוס מסוג זה, ולא שלטו במכשור שלו. באוקטובר 2012 פורסם שנמצאו עקבות של TNT וניטרוגליצרין על מושבים במטוס ועל הכנפיים. בשנת 2020 ועדת החקירה הממלכתית בפולין פרסמה את מסקנותיה, לפיהן הגורם להתרסקות היו שני מטעני חבלה שהוטמנו במטוס במהלך עבודות תחזוקה שעבר ברוסיה בשנת 2009. הממשל הרוסי דחה טענה זו.
הלוויה ותגובות
רק כעבור שישה שבועות ממותו בהתרסקות המטוס, סופר לאימו על האסון, שכן רופאיה חששו שבעקבות המחלות הקרדיולוגיות שלה היא לא תוכל לשאת את הידיעה. עם שיפור במצבה הבריאותי, בנה ירוסלב הודיע לה על מותו של לך ביום המשפחה[15].
לך קצ'ינסקי, עוד במהלך כהונתו, ספג ביקורת ולעג על שלא היה ממלכתי די ונטען שהושפע בידי אחיו. אולם בפועל הנשיא קצ'ינסקי לא הסכים לעיתים קרובות עם אחיו לגבי מינויים אישיים ואסטרטגיה פוליטית. ההלם והאימה של טרגדיית אסון ההתרסקות בסמולנסק איחדו לזמן קצר את הקרעים הפנימיים בתוך עם הפולני מתוך צער על האובדן. אבל עד מהרה צצו חילוקי דעות, תחילה על רקע קבורתו של קצ'ינסקי בקתדרלת ואוול. הייתה התנגדות של גופים ליברלים שחשו כי אין זה ראוי לתת לו את הכבוד הזה. כמו כן צצו גם טענות לא מבוססות כלל על כך שקצ'ינסקי אילץ את טייסי המטוס שהתרסק לבצע נחיתת אונס.
החלוקה רק התמררה מכאן ואילך. קודם כל היו עימותים בין יריבים ליברליים לשמרנים על צלב שהוצב ממש מחוץ לארמון הנשיאות בניסיון להנציח את הנשיא המנוח. שנית, חקירת ההתרסקות הועברה למעשה לידי רוסיה אשר תוך מספר חודשים הפיקו דו"ח מסקנות המטיל 100% מהאשמה על הטייסים הפולנים ללא כל התייחסות לתפקוד בקרת התעבורה הרוסית ביום ההתרסקות. המחלוקות גלשו לוויכוחים כיצד להנציח את קורבנות הטרגדיה. ירוסלב קצ'ינסקי ומפלגת PiS פעלו במשך שנים למען הקמת אנדרטה לזכר כל קורבנות הטרגדיה, ובנוסף לבנות אחת נפרדת עבור קצ'ינסקי. במשך שנים התנגדה לכך עיריית ורשה. לבסוף, בנובמבר 2018, נחשף פסל האנדרטה של קצ'ינסקי ושל שאר הנופלים באסון בכיכר פילסודסקי בעיר.
מורשת
מורשתו הפוליטית של הנשיא קצ'ינסקי מתרכזת ללא ספק בנחישותו להכיל את התוקפנות הגאופוליטית העולה של הפדרציה הרוסית, גיוון בטוח של אספקת האנרגיה הפולנית והמורשת הפוליטית-מדינית שלו. לצד זאת השקפותיו על מדיניות חברתית וכלכלית וכן על מאבק בשחיתות השפיעו גם על עיצוב מפלגת PiS, שבעקבות פטירתו החלה לפנות אל יותר אל קיטוב פוליטי. לך קצ'ינסקי היה פטריוט פולני כל חייו, מגיבורי סולידריות שנכלא בתקופת המשטר הצבאי הקומוניסטי בשנות ה-80, אדם שהרוויח מוניטין של בעל חזון ויושרה ללא עוררין. הוא זכור לטובה על ידי סגל מקורביו ומשתפי הפעולה עמו.
חיים אישיים
קצ'ינסקי היה נשוי לכלכלנית מריה קצ'ינסקה (1942–2010). לזוג בת אחת, מרתה (נולדה ב-1980), שסיימה לימודי משפטים באוניברסיטת גדנסק. הזוג קצ'ינסקי התגאו באהבתם לחיות בית, וגידלו שני כלבים וחתול[16].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: לך קצ'ינסקי |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לך קצ'ינסקי |
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים יוסי מלמן, עושים נחת לאמא, באתר הארץ
יולי תמיר, שיחה עם נשיא פולין גרמה לי לראות אחרת את חלקם בשואה, באתר הארץ, 4 בפברואר 2018- לך קצ'ינסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- לך קצ'ינסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ חדשות (2008-12-21). "נשיא פולין הדליק נר ראשון של חנוכה בבית כנסת בוורשה". Ynet. נבדק ב-2022-01-17.
- ^ פלוצקר, סבר; ורשה (2007-06-26). "ורשה: אבן פינה למוזיאון לתולדות יהדות פולין". Ynet. נבדק ב-2022-01-17.
- ^ הידיעות, סוכנויות (2007-10-10). "נשיא פולין העניק אותות כבוד למצילי יהודים". Ynet. נבדק ב-2022-01-17.
- ^ AP (2008-03-08). "נשיא פולין: נשיב אזרחות ליהודים שגורשו". Ynet. נבדק ב-2022-01-17.
- ^ 5.0 5.1 Biography • Lech Kaczyński, www.lechkaczynski.org
- ^ Lech Kaczynski - President of the Republic of Poland
- ^ Biography of Poland's Lech Kaczynski - CNN.com, www.cnn.com (באנגלית)
- ^ Telewizja Polska S.A, Analysis: the significance of President Lech Kaczyński, tvpworld.com (באנגלית)
- ^ Polish president Lech Kaczynski (1949–2010)—from Solidarity advisor to right-wing politician, World Socialist Web Site (באנגלית)
- ^ Twitter, Instagram, Email, Facebook, Poland President Kaczynski was a battler, Los Angeles Times, 2010-04-11 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Government portal :: New Polish President Lech Kaczynski says Ukraine is Poland's strategic partner, old.kmu.gov.ua
- ^ Polish president, in historic first, visits Warsaw synagogue for Hanukkah celebration
- ^ "שיחה של שעתיים עם נשיא פולין גרמה לי לראות אחרת את חלקם בשואה". הארץ. נבדק ב-2022-01-17.
- ^ יוסי מלמן וסוכנויות הידיעות, נשיא פולין לך קצ'ינסקי נהרג בהתרסקות מטוסו ברוסיה, באתר הארץ, 10 באפריל 2010
- ^ A. B. C. News, Polish President's Mother Finally Told of Fatal Crash, ABC News (באנגלית)
- ^ כך הוא מספר בביוגרפיה הרשמית שלו באתר הנשיאות http://www.president.pl/en/president/biography/
| נשיאי פולין | ||
|---|---|---|
| רפובליקת פולין (1918–1939) | יוזף פילסודסקי • גבריאל נרוטוביץ' • מאצ'יי רטאי (בפועל) • סטניסלב וויצ'חובסקי • מאצ'יי רטאי (בפועל) • איגנצי מושצ'יצקי |  |
| הממשלה הפולנית הגולה (1939–1990) | ולדיסלב רצקייביץ' • אוגוסט זאלצקי • סטניסלב אוסטרובסקי • אדוארד רצ'ינסקי • קזימירץ שבת • רישרד קאקזורוסקי | |
| הרפובליקה העממית של פולין (1944–1989) | בולסלאב ביירוט • אלכסנדר זבצקי • אדווארד אוחאב • מריאן ספיצ'לסקי • יוסף צירנקביץ' • הנריק יבלונסקי • וויצ'ך ירוזלסקי | |
| רפובליקת פולין (1990–היום) | וויצ'ך ירוזלסקי • לך ואלנסה • אלכסנדר קוושנייבסקי • לך קצ'ינסקי • ברוניסלב קומורובסקי (בפועל) • בוגדן ברוזניץ' (בפועל) • גז'גוז' סכטינה (בפועל) • ברוניסלב קומורובסקי • אנדז'יי דודה | |
36403103לך קצ'ינסקי