לוליינית
 לוליינית
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד פסיגיים |
| סדרה: | כף צפרדע |
| משפחה: | לופיים |
| סוג: | לוליינית |
| שם מדעי | |
 Eminium
| |
| תחום תפוצה | |
| |
לוּלְיָנִית (שם מדעי: Eminium) היא סוג קטן במשפחת הלופיים. שמו העברי מרמז על אומנות הלוליינות, ומגיע מהצורה המפותלת שבהּ מסודרים עליו. צורה זו נובעת מפיתול האונות שבבסיס העלה.
הסוג כולל 8 מינים, אחד מהם גדל כצמח בר בארץ ישראל – לוליינית מעובה. תחום תפוצת הסוג הוא מטורקיה במערב, מרכז אסיה במזרח ומצרים בדרום.
מקור השם הלטיני הוא בשם עתיק, 'eminion' שנזכר בכתביו של דודנס משנת 1574. השם הקודם של הסוג הוא Helicophyllum שפירושו 'בעלי עלה מסולסל'.
תיאור מורפולוגי
מיני סוג זה הינם גאופיטים. איבר האגירה התת-קרקעי הוא מטיפוס פקעת. עלי הצמח מופיעים לפני הפרחים, והם בעלי פטוטרות ארוכות. טרף העלה צר יחסית – דמוי רומח. בבסיס כל עלה מצויות שתי אונות שצורתן משתנה- גזורות או מחולקות בצורה שונה, ובכל מקרה הן מפותלות סביב עצמם בצורה לוליינית, ומכאן שם הסוג.
תפרחת הלוליינית אופיינית למשפחה. טרף המתחל מעובה, אליפטי, ומקומט מאוד, להבדיל מהטרף החלק של סוגים אחרים במשפחה. צבע המתחל אדום עד שחור בצידו הפנימי וירוק בהיר בצידו החיצוני. השזרה צבעה אדום כהה או צהוב כהה, בראשה הפרחים הזכריים, בתחתיתה הפרחים הנקביים, ובתווך ביניהם חלק ארוך יחסית של פרחים עקרים.
פרי הלוליינית הוא מטיפוס ענבה וכולל זרע אחד בתוכו, ברוב המינים.
לוליינית מעובה
לוּלְיָנִית מְעֻבָּה כאמור, מין בודד מסוג זה מופיע בצמחיית ארץ ישראל. שמו הוא תרגום ישיר של השם הלטיני הקודם, Helicophyllum crassipes. צמח זה הוא מוזר ומעניין למראה; עליו ייחודיים ולא ניתן להתבלבל בהם עם שום צמח אחר מצמחיית הארץ.
הפקעת ועלי הלוליינית נאכלים, לאחר הרתחה או קלייה שמחויבת אצל צמחי משפחת הלופיים. כמו כן יש לו שימוש ברפואה העממית נגד כאבי מחזור וניקוי עור הפנים. הלוליינית אינה צמח נפוץ, וליקוט שלו יכול להביא לצמצום אוכלוסיית צמח מיוחד זה.
המבדיל מין זה ממינים אחרים בסוג, הוא מתחל גדול יחסית, גדל קרוב יחסית לאדמה, עד כדי כך שהכד טמון בתוכה. מנוקד ולח. על פטוטרות העלים נמצא דגם מנומר אופייני. פריחת המין היא אביבית, מחודש מרץ עד מאי.
תפוצת המין היא מזרח ים-תיכונית. הוא מופיע ברוב חבלי הארץ, אם כי בשכיחות גבוהה יותר באדמות קלות. בית גידולו האופייני הוא במקומות מוארים, פתוחים, מופרעים למחצה.
תת-מינים
- לוליינית מעובה, תת-מין מעובה (Eminium spiculatum subsp. spiculatum) – תת-המין האופייני והנפוץ, שגדל ברוב המזרח התיכון. גדל בחבלים הים-תיכוניים של הארץ.
- לוליינית מעובה, תת-מין נִגְּבּי (Eminium spiculatum subsp. negevense) – מין אנדמי לנגב ולחצי האי סיני, ומצוי בו בבתי גידול חוליים. הוא הוגדר על ידי החוקרים הישראלים נעמי פיינברון ויעקב כח בשנת 1986.
מינים הסוג
מובאים על-פי סדר סיסטמטי:
- לוליינית מעובה (Eminium spiculatum)
- Eminium albertii
- Eminium intortum
- Eminium heterophyllum
- Eminium rauwolffii
- Eminium koenenianum
- Eminium lehmannii
- Eminium regelii
לקריאה נוספת
- כח יעקב, (1983). החי והצומח של ארץ ישראל כרך 11, עמוד(298), הוצאת משרד הביטחון, תל אביב.
- נעמי פיינברון-דותן ואבינעם דנין. (1991). המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל, (902). ירושלים, הוצאת כנה.
- כח, יעקב. (1988). הלופיים בישראל. רֹתם- כתב עת לנושאי שדה בוטניים בארץ ישראל, מספר כרך (35), עמודים 24-20.
קישורים חיצוניים
- הסוג לולינית באתר אגודת חובבי הלופיים הבינלאומית (באנגלית)
- לולינית מעובה באתר 'מרכז הרופאים המומחים'
| לופיים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
|
22847897לוליינית