כתוב בעיפרון בקרון החתום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כָּתוּב בְּעִפָּרוֹן בַּקָּרוֹן הֶחָתוּם
מאת דן פגיס

כָּאן בַּמִּשְׁלוֹחַ הַזֶּה
אֲנִי חַוָּה
עִם הֶבֶל בְּנִי
אִם תִּרְאוּ אֶת בְּנִי הַגָּדוֹל
קַיִן בֶּן אָדָם
תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁאֲנִי

תש"ל 1970
השיר על אנדרטה בבלז'ץ

כתוב בעיפרון בקרון החתום הוא שיר עברי קצרצר מאת דן פגיס. השיר מהווה חלק ממחזור השירים "קרון חתום", שהתפרסם בחודש יוני 1970 בגיליון ל"א של כתב העת הספרותי "מאזנים"[1] ובהמשך אותה שנה בקובץ שיריו השלישי של פגיס, "גלגול".[2] השיר מתייחס לשילוח של אזרחים ממקום מושבם למחנות ריכוז והשמדה בתקופת השואה. בשיר נעשה שימוש מטפורי רומז במיתוס על הרצח הראשון ועל דמויותיהם של חוה, הבל, קין ואדם לצורך הארתו של מצב מאוחר – שפיכת אור מיתיזציוני על הסיטואציה הנרמזת, השוֹאתית.[3] פגיס, כשם שעשה ברוב שיריו העוסקים בשואה, אינו מזכיר אותה במפורש, והדרך שבה נדון הנושא היא מאופקת מאוד. השיר הקצר, שבמבט ראשוני נראה פשוט, הוא לאמתו של דבר יצירה מורכבת למדי.
השיר נחשב ל"שיר שואה" קאנוני, ומושמע תדיר בהקשר לזיכרון השואה בישראל ואף מחוצה לה. הוא נלמד במסגרת תוכנית הלימודים המחייבת לבגרות בספרות עברית בבתי הספר התיכוניים בישראל. השיר חקוק על גבי אנדרטת הקרון ביד ושם ועל אנדרטה באתר מחנה ההשמדה בלז'ץ.

מבנה וסקירה כללית

השיר בנוי מכותרת בת ארבע מילים ומגוף של תשע-עשרה מילים המסודרות בשישה טורים, תוך פסיחה והיעדר כל סימני פיסוק. כותרת השיר ארוכה מכל טורי השיר הן מבחינת מספר הברות והן מבחינת מספר אותיות. מבחינה תחבירית, הוא בנוי משני משפטים, שהשני מביניהם הוא משפט תנאי חסר (אליפטי), קטוע – הפסוקית שהוא מסתיים בה חסרת נשוא. השיר נכתב ללא חריזה (מאפיין של שירה מודרנית ושל שירת השואה בפרט).

השיר הוא כביכול ציטוט של כתובת מקוטעת שנכתבה בקרון של רכבת מוות ואשר כוּונה לקרובי הקורבנות; הכתובת היא כאילו ניסיון אחרון ומיואש להעביר ידיעה, ליצור תקשורת אנושית, בתוך החוויה המסויטת של קרון רכבת מוות.[4] פגיס עצמו סיפר כי שירו הראשון על השואה, השיר 'דכאו' "מבוסס על כתיבה, שִרטוט [שִרבוט] של המוסעים בקרונות המוות באושוויץ על דפנות הקרונות כדי להודיע לקרוביהם ולידידיהם שהם חיים".[5]

מעמד השיר, ביקורת והערכה

השיר נחשב ל"'שיר שואה" קאנוני, אחד מ"שירי השואה" הנודעים ביותר,[6] והוא מושמע תדיר בהקשר לזיכרון השואה בישראל (טקסי יום הזיכרון לשואה, מסעות בני נוער לפולין) מזה מספר עשורים. הוא נלמד במסגרת תוכנית הלימודים בספרות עברית בבתי הספר התיכוניים בישראל.

תרגומים

השיר ראה אור בתרגומים למספר שפות, בהן אנגלית, גרמנית, ספרדית[7] וצרפתית.[8]

לקריאה נוספת

  • John Felstiner, “Written in Pencil in the Sealed Boxcar,” in: Stanley Burnshaw, T. Carmi, Susan Glassman, Ariel Hirschfeld, and Ezra Spicehandler (eds.), The Modern Hebrew Poem Itself Detroit, MI: Wayne State University Press, 2003, 221–224.
  • Naomi Sokoloff, “Transformations: Holocaust Poems in Dan Pagis’ Gilgul,” Hebrew Annual Review 8 (1984), 215–240.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דן פגיס, "קרון חתום": "כתוב בעפרון בקרון החתום", מאזנים לא, א (סיון תש"ל, יוני 1970), עמ' 3 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
  2. ^ דן פגיס, "קרון חתום": "כתוב בעפרון בקרון החתום", גלגול: שירים, רמת גן: אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה ('ספרית מקור'), 1970, עמ' 22.
  3. ^ מלכה שקד, לנצח אנגנך: המקרא בשירה העברית החדשה – עיון (כרך ב), תל אביב: משכל (יהדות כאן ועכשיו), 2005, עמ' 527, 533.
  4. ^ מבפנים, לח (תשל"ו), עמ' 178.
  5. ^ דיווח על פגישה עם המשורר בניו-יורק, הדֹאר, כ"ח באדר ב' תשמ"א, 29 במרץ 1981.
  6. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם וייכרט, לקבל מכתבים, 154
  7. ^ התרגום לספרדית
  8. ^ ראו יהודית בר-אל, "כתבי דן פגיס: רשימה ביבליוגרפית", מחקרי ירושלים בספרות עברית י–יא: אסופת מאמרים לזכר דן פגיס (תשמ"ח), 153–186 (לפי האינדקס) (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0