כרוב
 כרוב הגינה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו־פסיגיים |
| סדרה: | צלפאים |
| משפחה: | מצליבים |
| סוג: | כרוב |
| מין: | כרוב הבר |
| תת־מין: | כרוב הגינה |
| שם מדעי | |
 Brassica oleracea var. capitata
| |
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |
| מים | 92.18 ג' |
|---|---|
| קלוריות | 25 קק"ל |
| חלבונים | 1.28 ג' |
| פחמימות | 5.8 ג' |
| שומן | 0.1 ג' |
| ויטמינים | |
| ‑ ויטמין A | 5 מק"ג |
| ‑ ויטמין B1 | 0.061 מ"ג |
| ‑ ויטמין B2 | 0.040 מ"ג |
| ‑ ויטמין B3 | 0.234 מ"ג |
| ‑ ויטמין B6 | 0.124 מ"ג |
| ‑ ויטמין C | 36.6 מ"ג |
| ברזל | 0.47 מ"ג |
| סידן | 40 מ"ג |
| מגנזיום | 12 מ"ג |
| זרחן | 26 מ"ג |
| אשלגן | 170 מ"ג |
| נתרן | 18 מ"ג |
| סיבים תזונתיים | 2.5 ג' |
| מקור: משרד החקלאות האמריקני | |
כרוב (כרוב הגינה, Brassica oleracea capitata; מיוונית: κραμβη, 'קראמבה') הוא ירק עגול בגודל של ראש, ממשפחת המצליבים. הכרוב ניתן לאכילה כשהוא נא, מבושל, כבוש או בצורת מיץ הנסחט מן העלים. שני מיני הכרוב הנפוצים הם הכרוב הלבן והכרוב האדום, החריף יותר מהכרוב הלבן. עם זאת, קיים דיון ציבורי בנוגע לשמו של הכרוב שצבעו סגול, שכן שמו (״כרוב אדום״) אינו תואם לצבעו.
הכרוב מכיל ויטמינים רבים, במיוחד ויטמין C וויטמין K. היות שהכרוב משתמר היטב לאורך זמן, השימוש בו היה פופולרי במיוחד בתקופות החורף לפני המצאת הקירור. כך למשל מנה יומית של כרוב כבוש מנעה מחלות מימאים בתקופת ההפלגות הארוכות של ספינות המפרש. גם בסין האכילו בכרוב את מיליוני הפועלים שעמלו על הקמת החומה הסינית.
מלבד הכרוב, זנים נוספים של המין Brassica oleracea הם כרובית, ברוקולי, כרוב הקלח וכרוב ניצנים.
כרוב סיני, למרות הדמיון בשמו, שייך למין אחר (Brassica rapa) במשפחת המצליבים, כמו הלפת.
גידול
באופן כללי שני סוגים של זני כרוב משמשים בחקלאות:
- זנים מבכירים אשר מבשילים תוך 50 יום. הזנים המבכירים הם בעלי ראשים קטנים וחיי מדף קצרים ועל כן מיועדים לצריכה מיידית.
- זנים מאפליים אשר מבשילים תוך 80 ימים ויש להם ראשים גדולים. זנים אלו מחזיקים זמן רב ושמשו כירק שכיח בחורף לפני היות המקרר.
הזמן מזריעה לקציר תלוי במזג האוויר ובזן. בניסוי על 22 זנים שנערך באוהיו נמצאו זמנים מזריעה לקציר שנעו בין 62-112 ימים[1].
את הכרוב ניתן להנביט קודם בחממה או לזרוע מיידית בגינה. הכרוב הוא צמח הזקוק לקור יחסי ועל כן עונות גידול באביב ובסתיו מצליחות יותר מגידולים של אמצע הקיץ.
שימושים
מקובל להשתמש במיץ כרוב אדום בתור אינדיקטור pH בניסויי מדע המתאימים לילדים.[1][2] הפיגמנט האדום אנתוציאנין משנה את צבעו בהתאם לחומציות של התמיסה שבה הוא מעורב. הכנת האינדיקטור נעשית באמצעות הרתחת כרוב אדום קצוץ עם מים עד לכיסויו במשך כ-10 דקות על אש נמוכה.
גלריית תמונות
-
כרוב סגול מקורב -
דוכן כרוב בשוק -
כרוב סגול
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: כרוב |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כרוב |
- מידע תזונתי לכוס של כרוב קצוץ (באנגלית)