לפת
 לפת
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צמחים |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צלפאים |
| משפחה: | מצליבים |
| סוג: | כרוב |
| מין: | לפת |
| שם מדעי | |
 Brassica rapa
| |
לפת (שם מדעי: Brassica rapa) היא ירק ממשפחת המצליבים, המשמש למאכל וכמספוא. זהו צמח תרבותי, שהיה ידוע ביוון וברומא העתיקה, בסין ובמצרים העתיקה וגם בישראל ועל כך מעידים המקורות שבמשנה.
מאפיינים
הלפת גדלה בייחוד בארצות של אקלים נח וממוזג. נזכרה במשנה בין ירקות הגינה: "הטומן לפת וצנונות תחת הגפן, אם היו מקצת עליו מגלין, אינו חושש לא משום כלאים, ולא משום שביעית, ולא משום מעשרות, ונטלים בשבת" (משנה כלאים א ט).
בתקופת המשנה נחשב הלפת למאכל עניים ושימש גם כמספוא, ובמסכת ברכות מד ב' נאמר: "אוי לבית שהלפת עוברת בתוכו".[1]
לפת טרייה מכילה 30 קלוריות ל-100 גרם ולפת מבושלת 28 קלוריות ל-100 גרם. הלפת היא אשרוש עם שושנת עלים בראשו והוא דומה לצנון בחיצוניותו ובאופן גידולו. גם הלפת היא גידול חד-שנתי חורפי. ידועים זנים כדוריים, עגולים-פחוסים ושיפודיים. הוא גידול רב-שימושי הנאכל טרי או כבוש והעלים הירוקים מבושלים כתרד. במטבח העיראקי יש אף שימוש של לפת כקינוח חם ומתוק עם או בלי תמרים (שלרם - מקורה במילה הפרסית ללפת شلغم).[2][3]
במזרח אסיה קיימים שני זנים של לפת שנהוג להשתמש בעליהם, ולא בשורשיהם, למטרות קולינריות. לזנים אלו מספר שמות בשפות שונות. בארץ התקבעו השמות פאק צ'וי וכרוב נאפה לתיאור שני הזנים.
ברכת הלפת
כשהוא חי מברך עליו שהכל כי דרך אכילתו מבושל. אבל אם הוא מבושל או כבוש בחומץ או בחרדל בורא פרי האדמה.[4]
-
אשרושי לפת -
דוכן לפת בשוק
קישורים חיצוניים
- לפת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ אברהם אופיר שמש, צמחים, מאכלים ודפוסי אכילה בספרות הברכות 1492–2000, הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל, 2014 – באתר כותר
- ↑ wedo-net, לפת מבושלת של העיראקים, באתר foodsdictionary
- ↑ לאה מאיר, שלרם עיראקי מסורתי - לפת ותמרים קינוח מתקתק מהמטבח העיראקי של סבתא גלדיס., באתר imaot.co.il (באנגלית)
- ↑ משנה ברורה סימן רה סעיף ה
לפת39902242Q3916957