כף הקלע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף הקלע הוא שלב שעל החוטא לעבור אחרי מותו, לפני תיקון נשמתו בגיהנום או בגלגול. על פי ספר הזוהר, בשלב זה נפשו של האדם נדחית מתיקונה, והיא משוטטת מקצה העולם ועד קצהו, ועל כן כף הקלע מתואר כעונש החמור ביותר.[1].

מקור המונח

המונח "כף הקלע" נזכר בתנ"ך, במאמרה של אביגיל לדוד: ”וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע”.[2] על פי רש"י, כף הקלע היא "חתיכת עור רחבה עשויה כמין כף באמצע הקלע שנותן בה האבן". בדומה לאבן המושלכת בכף הקלע, נפש החוטא משוטטת בעולם ואין לה מנוחה, עד תחילת תהליך התיקון שלה.

תיאור העונש ומהותו

לאחר מות האדם עליו למרק את חטאיו בגיהנום, וזאת למשך שנים עשר חודשים[3], ולאחר מכן זוכה נשמתו למנוחה בגן עדן, אך לעיתים עוד קודם לכן נמנעת ממנו הכניסה לגיהנום, ונשמתו משוטטת חסרת מנוחה בכל העולם.[4] זהו אינו שלב של תיקון וזיכוך, אלא של דחיה והיעדר מנוחה. שלב זה עלול להמשך שנים ארוכות.[5] הנפשות המשוטטות בעולם עלולות להידבק בסטרא אחרא ולהיטמא.[6] בספרות הקבלה, כף הקלע מתואר כעונש החמור ביותר.[7]

על פי חז"ל, נפשו של החוטא נקלעת מקצה העולם ועד קצהו על ידי שני מלאכים:

הקדוש ברוך הוא, על גופן של צדיקים אומר "יבוא שלום ינוחו על משכבותם", ועל נשמתן הוא אומר "והייתה נפש אדני צרורה בצרור החיים". על גופן של רשעים הוא אומר "אין שלום אמר ה' לרשעים", ועל נשמתן הוא אומר "ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע". תניא, רבי אליעזר אומר: נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כיסא הכבוד, שנאמר "והייתה נפש אדני צרורה בצרור החיים", ושל רשעים זוממות והולכות, ומלאך אחד עומד בסוף העולם ומלאך אחר עומד בסוף העולם, ומקלעין נשמתן זה לזה, שנאמר "ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע"

הגאון מווילנא[8] כותב שעונש כף הקלע כולל השלכת החוטא ממקום למקום, מלאכי חבלה זורקים בו חיצים, וכלבים אוכלים אותו. ייסוריו של החוטא קשים ומרים כל כך, עד שהוא מנסה לברוח מהם אל הגיהנום. הוא מתאר את כף הקלע כתיקון חטאו של הגוף, ואת הגיהנום כתיקון חטאה של הנפש.

נפשות הנענשות בכף הקלע נחשבות ל"מזיקות".[9] בין היתר, חומרת יסורי הנפש הנקלעת בכף הקלע, גורמים לה לשאוף להידבק לגופו של אדם אחר החי בעולם, דבר המעניק לה מנוחה.[10] זוהי תופעת הדיבוק. בדרך כלל, תינתן לנפש הרשות להיכנס לגופו של חוטא.[11] הדיבוק שואף להחטיא את האדם בו נדבק, כדי לממש את תאוותיו. בצאתו, הוא עלול לפצוע את גופו של המארח.[12]

בספרות האחרונים מתואר כף הקלע כמשיכה סותרת של הנפש: מצד אחד לאחר ההיפרדות מן הגוף היא שואפת להידבק במקורה הרוחני הטהור, ומצד שני היא אחוזה ונמשכת אל החומריות והתאוות אליהן התרגלה בעולם הזה.[13]

על פי רבי אליהו דסלר,[14] מהותו של עונש כף הקלע מתייחס לכוח הטומאה שנוצר בחוטא על ידי רדיפת התאוות הגשמיות, ומושך אותו למרדף אחריהן גם לאחר שנפרד מגופו. מאחר שלאחר המוות אין אפשרות להגשמת תאוות גשמיות, החוטא שרוי ב"גלות נוראה של חיפוש אחרי מה שאי אפשר למצוא שם". לדבריו, רק לאחר משך זמן ארוך נפשו של האדם מתנתקת מן התאוות, ואז היא כשירה להתגלגל בדומם, או לקבל את עונשה בגיהנום, שם הוא מקום התיקון. הסבר זהה נותן גם הרב חיים דוד הלוי.[15]

החטאים שענשם בכף הקלע

לא כל חטא יגרום לאדם להיקלע בכף הקלע לאחר מותו.[16] עיקר הגורם לעונש כף הקלע הוא המרדף אחר התאוות החומריות בעולם הזה. כך כותב רבינו יונה (שערי תשובה שער ב אות יח):

"ודע, כי נפש הרשע אשר כל תאוותה לחפצי הגוף בחייו, ונפרדת תאוותה מעבודת הבורא ונבדלת משרשיה, תרד במותו למטה לארץ אל מקום תאוותה, ותהי תולדתה כטבע העפר - לרדת ולא לעלות, אבל יעלוה למרום לדין ולמשפט, ולראות איך החליפה מרום בשאול. כאשר יעלו את האבן על ידי כף הקלע ואחרי עלותה למרום תרד בטבעה למטה לארץ, כאשר האבן חוזרת ונופלת לארץ אחרי הזריקה".

לפי הגאון מווילנא[17] הגורם העיקרי לעונש כף הקלע הוא דברים בטלים שהאדם מוציא מפיו, עד כדי כך שעל כל דיבור הבל צריך להתקלע מסוף העולם ועד סופו, אפילו היו אלו דברים שמותר לאמרם, אבל דברים אסורים כגון לשון הרע, עונשם חמור עוד יותר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר הזוהר, חלק ב, דף קמ"ב, עמוד ב'
  2. ^ ספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוק כ"ט.
  3. ^ זאת לגביי רשע, וראה: בסוף הפסקה גיהנום ביהדות
  4. ^ ספר הזוהר, חלק ג, דף רי"ג, עמוד ב'; תרומה קצט, א.
  5. ^ שער הגלגולים הקדמה כב.
  6. ^ זוהר ויקרא תכה.
  7. ^ ספר הזוהר, חלק ב, דף קמ"ב, עמוד ב'.
  8. ^ בביאורו לספר משלי, פרק ז', פסוק כ"ג.
  9. ^ נשמת חיים מאמר רביעי פרק יט.
  10. ^ האר"י, שער רוח הקודש, לד.
  11. ^ רבי יהודה פתייה, קונטרס רוחות מספרות (בתוך הספר מנחת יהודה)
  12. ^ שם[דרושה הבהרה]
  13. ^ גשר החיים חלק ב פרק כז.
  14. ^ מכתב מאליהו חלק ב עמ' סב.
  15. ^ שו"ת עשה לך רב, חלק ב סימן יט.
  16. ^ נשמת חיים, שם[דרושה הבהרה]
  17. ^ איגרת עלים לתרופה.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0