כל המקודש מחבירו
משנה | מסכת זבחים, פרק י', משנה ב' |
---|---|
תלמוד בבלי | מסכת זבחים, דף פ"ט |
כל המקודש מחבירו קודם את חבירו הוא כלל תלמודי הקובע כי כאשר שני קרבנות מוכנים להקרבה לפני הכהן באופן שעליו לבחור בין אחד מהשניים, עליו להקדים את הקדוש מביניהם. הקדושה נמדדת במדדים רבים הנמנים על ידי המשנה[1].
גדר הכלל
מלבד הכלל האומר כי יש להעדיף קרבן קדוש יותר[2], קובעת המשנה גם כיצד להתייחס למצב שבו יש שני קרבנות שבו יש לכל אחד מעלה מסויימת המקדשת אותו על פני הקרבן השני, ואיזה מהמעלות משמעותית יותר.
הכלל אינו מתייחס ספיציפית לקרבן עצמו, אלא לסוגה שאליה משתייך הקרבן. לדוגמה: דם חטאת קודם לדם העולה[3], גם כשמדובר בחטאת הלוים שאינה מכפרה על שום חטא, והיא דומה בכך לעולה, בדומה שלוש מתנות שבחטאת, אף שכפרת הקרבן אינה תלויה בהם[4].
- כוחו של הקרבן: חטאת קודמת לעולה, מכיון "שהוא מרצה", כלומר שיש בו כוח מסויים לרצות אפילו על פשעים חמורים במיוחד[5]. באופן דומה האשם קודם לעולה מפני שהוא מכפר על חטא, ומנחת חוטא קודם למנחת נדבה מפני שהוא בא על חטא, וכן מאותה סיבה חטאת העוף קודמת לעולת העוף.
- צד מזבח: המדד לקדושתו של הקרבן היא האם הוא מוקרב כליל על המזבח או רק חלקו, וכן האם זורקים ממנו ארבע מתנות על המזבח או רק אחת. כך לדוגמה איברי עולה קודמין בהקטרתן לאימורי חטאת[6], מכיון שקרבן עולה מוקטר בשלימותו על אש המזבח בניגוד לחטאת שחלקו נאכל על ידי הכהנים, ועל אף שאימורי החטאת עצמם מוקרבים גם הם על המזבח.
בדומה לכך, יש להקדים קרבן ככל שהוא חשוב יותר, מבחינת מקום הזאת דמו ומספר המצוות שמוטלות על דמו. כך, חטאת קודמת לאשם מפני שדמה ניתן על ארבעה קרנות המזבח שהם מקום מקודש יותר מאשר צידי המזבח, וכן ניתנים בו ארבעה מתנות מליאות - בניגוד לאשם שבו ישנם שתי מתנות שהן ארבע, ובנוסף יש בו מצווה ליתנו על יסוד המזבח.
אשם קודם לתודה ואיל נזיר מפני שהוא קדשי קדשים, כלומר שכולו מוקרב על המזבח.
- הגבלות הקרבן והמצוות שקשורות להקרבתו: ככל שעל הקרבן חלים הלכות רבות יותר המגבילות את זמן ומקום הקרבתו, ומצוות רבות יותר, כך הוא קדוש (=מופרש) יותר. כך למשל התודה ואיל נזיר קודמים לשלמים מפני שהן נאכלין ליום אחד בלבד, וטעונין לחם[7]. השלמים קודמין לבכור מפני שהן טעונים מתן ארבע על המזבח וסמיכה ונסכים ותנופות חזה ושוק.
- קדושה מרחם וזהות אוכליו: הבכור קודם למעשר מפני שקדושתו מרחם וגם נאכל לכהנים, בניגוד לבשר המעשר שכל אדם שאינו טמא יכול לאוכלו.
- מין זבח: מכיון שכל הקרבנות נשחטים מלבד העופות, נמצא שניתן לכלול את כל סוגי ה'זבחים' כסוגה בפני עצמה, ולהעדיף אותה על פני העופות. בהתאם לכך, קרבן מעשר קודם לעופות מפני שהוא זבח, ולמרות שהעופות הם קדשי קדשים שמוקרבים כולם על המזבח, מכיון שחלק מקרבן המעשר גם הוא קודש קדשים היינו דמו ואימוריו שמוקרבים על המזבח, אין ביד מעלת ה"קודש קדשים" להקדים את העופות לפני קרבן המעשר שיש בו מעלה משמעותית יותר, שהוא מין זבח.
- מיני דמים: העופות קודמין למנחות, מפני שהן מיני דמים.
קישורים חיצוניים
- כל המקודש מחבירו באתר ויקישיבה
ראו גם
הערות שוליים
- ^ משנה, מסכת זבחים, פרק י', משנה ב'.
- ^ לשון רש"י: שיש בו צד ריבוי קדושה ממנו
- ^ רש"י: אם שניהן שחוטין ועומדין ליזרק
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף פ"ט עמוד ב'.
- ^ לשון רש"י: מכפר על חייבי כריתות הצריך ריצוי גדול
- ^ אם נזרקו דמי שניהם
- ^ מעלה זאת קודמת למעלתם שלמים "שהם קריבים בציבור כביחיד" לעומת קרבן זה שמוקרב רק כקרבן יחיד. - תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף פ"ט עמוד ב'