בלדכילדיס
בלדכילדיס או בלדתילד (Baldechildis וגם Balthild, Bathilda, Baudour או Bauthieult; נולדה ב-626 לערך - נפטרה ב-30 בינואר 680) הייתה אשתו של כלוביס השני מלך נויסטריה ובורגונדיה.
שתי מסורות, נפרדות ואף סותרות מתייחסות אליה. אחת היא הגיוגרפיה שנועדה לקדם את הכרזתה כ"קדושה" והשנייה היא כרוניקה המאוששת על ידי ממצאים ארכאולוגיים.
שתי המסורות מציגות אותה כבת העלית האנגלו-סקסית, ייתכן שהייתה קרובת משפחה של ריקברט, מלך ממלכת מזרח אנגליה, המלך הפגאני האחרון שם. אחרי שריקברט הודח מכס השלטון על ידי סיגיברט נמכרה בלדכילדיס לעבדות. היא הגיעה, עדיין כנערה צעירה, למשק הבית של ארכינולד (Erkinoald), שהיה המיורדומוס בנויסטריה, תחת כלוביס השני.
על פי ההגיוגרפיה "Vita Sanctae Bathildis", בלדכילדיס הייתה נערה יפה, חכמה, צנועה וקשובה לצרכיהם של אחרים. ארכינולד, שאשתו נפטרה, נמשך לשפחה ורצה להינשא לה. בלדכילדיס שלא רצתה להינשא לו התחבאה עד שהוא נישא בשנית. בשלב זה הבחין בה המלך כלוביס עצמו וביקש להינשא לה בשנת 649. על פי המסופר הייתה בת 19 בהינשאה לכלוביס והוא עצמו היה, לפי הגרסאות השונות, בין גיל 12 ל-16.
לפי המקורות, גם כמלכה נשארה צנועה וחסודה והתפרסמה בזכות תרומותיה הנדיבות ומעשי הצדקה שלה. בין תרומותיה היו מנזר קורבי (וכן מענק קיום שנתי עבורו מתוך המיסים שנאספו בעיר פוס) ומנזר של (Chelles). היא תמכה גם ב"קדוש" קלאודיוס ובמנזר שלו.
נולדו לה שלושה בנים שהפכו למלכים: כילדריך, כלותאר ותאודריק.
לאחר שנפטר בעלה, ככל הנראה בין השנים 655 ל-658 (התאריך המדויק אינו ידוע) ירש אותו בנה בן ה-5, כלותאר השלישי והיא הפכה לעוצרת בשמו עד הגיעו לגיל בגרות בשנת 664. כמלכה הייתה מדינאית מיומנת, ביטלה את המנהג של מסחר בעבדים נוצרים ואף ביקשה את שחרורם של ילדים שנמכרו לעבדות. על פי הסיפור, כאשר שלושת בניה הגיעו לגיל מתאים וקיבלו כל אחד נחלה (כלותאר בנויסטריה, כילדריק באוסטרזיה ותיאודוריך כנראה בבורגונדי) ויתרה בלדכילדיס על סמכויות השלטון ועל תוארה והצטרפה (או אולצה להצטרף) למנזר. את שארית חייה הקדישה כדי לשרת את העניים וחולים.
בלדכילדיס נקברה במנזר אותו הקימה, מנזר של מחוץ לפריז. הגיוגרפיה עליה (Vita Baldechildis) נכתבה זמן קצר לאחר מותה, כנראה בקהילת של. בדומה להגוגיורפיות אחרות על אישים בשושלת המרובינגית, גם הגיוגרפיה זו מספקת מספר עובדות היסטוריות. פולחן קדושים שלה החל בשנת 833 כאשר שרידיה הועברו מהמנזר הישן לכנסייה חדשה שנבנתה. בלדכילדיס הוכרזה כ"קדושה" כ-200 שנה אחרי מותה על ידי האפיפיור ניקולאס הראשון.
בחקר היסטורי, למרות שההגיוגרפיה שלה מדגישה את צניעותה כשפחה, בהקשר של תרבות המאה השביעית נראה כי בלדכילדיס הייתה פילגש שהעניק ארכינולד כמתנה לכלוביס.
בתקופה בה היה כלותאר השלישי קטין, הייתה צריכה בלדכילדיס להתמודד עם ניסיון ההפיכה של המיורדומוס האוסטרזי גרימולד (Grimoald) והצליחה כנראה בעזרתו של אדונה לשעבר, ארכינולד.
על פי ההגיוגרפיה "Vita Sancti Wilfrithi" הייתה בלדכילדיס שליטה אכזרית. בהמשך לסכסוך עם הבישופים, כנראה שהייתה אחראית על מספר חיסולים.
נשים אחרות שהגיעו בתקופה המרובינגית ממעמד נמוך למעמד הגבוה ביותר היו פרדגונד, ביליכילד (Bilichild), וייתכן שאף ננטילד.
חותם זהב, שהיה במקור צמוד לטבעת חותם, נחשף בשנת 1999 על ידי גלאי מתכות בשדה כמה קילומטרים ממזרח לנוריץ' שבאנגליה ושמור כיום במוזיאון טירת נוריץ'[1]. לחותם שני צדדים, הצד הרשמי מראה פני אישה והכיתוב BALDAHILDIS. אף כי השם לא היה נדיר משערים כי היה זה חותמה של בלדכילדיס שניתן לנציג רשמי שלה, על מנת שיוכל להזדהות ככזה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| השושלת המרובינגית | |
|---|---|
|
29812609בלדכילדיס