כף החיים
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הרב יעקב חיים סופר |
| סוגה | חיבור הלכתי |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | הספר בוויקיטקסט |
| היברובוקס | הספר באתר HebrewBooks |
כף החיים הוא חיבור הלכתי שנכתב בידי הרב יעקב חיים סופר, ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים בציבור הספרדי.
תיאור הספר
ספר כף החיים הוא למעשה פירוש על חלק אורח חיים בשולחן ערוך העוסק בהלכות יום יום, וכן על תחילת חלק יורה דעה בשולחן ערוך העוסק בהלכות איסור והיתר. הוא בא לבאר ולהוסיף על דברי השולחן ערוך, וכן להכריע ולפסוק הלכה בנושאים הנידונים בשולחן ערוך על בסיס הספרות ההלכתית והקבלית לאורך הדורות.
בספרו זה מדלג המחבר על הלכות כתיבת סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות), המצויים בשולחן ערוך אורח חיים סימנים לב-לו, לט ו־מב, שנכללו בספר קודם שלו, קול יעקב.
רוב הכתוב ב"כף החיים" הוא לקט שנאסף מחיבורי רבנים אחרים, ראשונים ואחרונים עד אחרוני דורו, וכן מספרי קבלת האר"י והרש"ש. ביניהם מעט חיבורים קדומים אשר היו תחת ידי המחבר בכתבי-יד ולא ראו בזמנו אור בדפוס, וכן ספרים נדירים שהודפסו במהדורות מצומצמות אך היו מצויים בספרייתו של הרב המחבר.
הספר הכולל כיום עשרה כרכים נתחבר על ידי מחברו בירושלים במשך קרוב לארבעים שנה, כאשר שמונה כרכים על חלק אורח חיים וכרך נוסף על יורה דעה הדפיסם המחבר עצמו, וכעשרים שנה לאחר פטירתו הדפיס בנו ר' משה סופר כרך נוסף על יורה דעה מתוך כתב-ידו, בהגהת הרב עובדיה יוסף אשר אף השלים את החיבור (מסימן קיז אות יג עד סוף סימן קיט) על פי דרכו, כאשר התוספת שלו מהווה כרבע מנפח החיבור של כרך זה.
ספר זה דומה במבנהו לספר ההלכתי "משנה ברורה", באשר שניהם מבארים דברי השולחן ערוך, מכריעים ופוסקים הלכה בנושאים הנידונים בשולחן ערוך על בסיס הספרות ההלכתית לאורך הדורות, אך בשונה ממנו לא מתמקד בהבאת ההלכה הפסוקה בלבד, אלא מביא את מגוון הדעות שבעניין, ולבסוף על-פי כללי הלכה שבידו - מכריע.
הספר יצא לאור במהדורתו הראשונה בשנת תר"ע באותיות כתב רש"י. בשנת תשע"ד יצא מחדש מוגה ומהודר ובאותיות מרובעות, בהשלמות מתוך כתב יד שנמצא לאחר 78 שנה בגניזת בית הכנסת בבא תמא. נוסף לספר גם מבוא מקיף ותולדות בראשיתו.
הספר משמש כספר הלכתי חשוב לרוב עדות ישראל, ובעיקר בקרב עדות המזרח.
שיטת הפסיקה
שיטת הפסיקה של ר' יעקב חיים בעיקרה היא כשל חכמי ספרד ועדות המזרח מדורו של החיד"א בערך ואילך, שיטה המשלבת למסורת הפסיקה הקלאסית המתבססת על תלמוד ופוסקים ולמסורת עדות המזרח הפוסקת כמרן רבי יוסף קארו - את פסיקת הקבלה של הרב יצחק לוריא אשכנזי (האר"י) ותלמידיו, ובדורות מאוחרים יותר אף את קבלתו של הרב שלום שרעבי (הרש"ש) ותלמידיו. בכך בעצם ייחודיותו העיקרית של הספר בתור פרשן השולחן ערוך, שמשלב נגלה עם קבלה, ונוטה להכריע כקבלה. כמו כן מביא פעמים רבות מנהגים, תפילות וכוונות המיוסדים על-פי הקבלה.
בנוסף לכך נוטה כף החיים בפסיקותיו בדרך כלל לחומרא, או על-פי הקבלה כנ"ל, או מתוך כוונה לצאת ידי כל השיטות. בדרך כלל גם מחפש פתרונות, לפעמים טכניים, כדי לצאת ידי כל השיטות.
בקבלתו ובחומרותיו נחשב כממשיך דרך פסיקתם של חכמי בבל, כשבעיקרם רבו הרב יוסף חיים מבגדאד מחבר הבן איש חי. אמנם ישנם מקרים בהם הוא מחדש חידושים וחולק אף על רבו הרב יוסף חיים, כדוגמת חיוב אמירת תיקון חצות על ידי נשים - דבר שאינו מצוי ואף רבים מהפוסקים מסתייגים מכך.
אחר פסקיו, שבדרך כלל הם פסקי חכמי עדות המזרח והבן איש חי, נוהגים חלק מהציבור הספרדי-שמרני, בשונה מהנוהגים על-פי הרב עובדיה יוסף המעדיף פסיקה הצמודה למרן רבי יוסף קארו מעל פסקי הקבלה והמנהגים. כשיטת ה"כף החיים" הייתה גם שיטתם של חבריו תלמידי הבן איש חי כדוגמת הרב צדקה חוצין ועוד, וכך נוהגים תלמידיהם דוגמת הרב יהודה צדקה והרב בן-ציון אבא שאול ראשי-ישיבת פורת יוסף, וכן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו שבספריו ובסידורו "קול אליהו" מצטט רבות את ה"כף החיים". כמו כן, רבי רפאל ברוך טולידאנו ממקנס שבמרוקו בעל קיצור שולחן ערוך, נוטה בספרו רבות אחר פסקי בעל כף החיים.
בעקבותיו
בעקבות הציטוטים הרבים בספר "כף החיים" מכתבי האר"י, יצא ספר "שלחן אריאל" המראה כל הלכה המובאת בכתבי האר"י היכן מובאת בכף החיים. כמו כן יצא ספר "שינון הלכה" בו מובאת תמצית ההלכות המובאות בספר כף החיים.
קיים ספר הלכתי נוסף בשם "כף החיים" של הרב חיים פאלאג'י. ספר זה קדום מ"כף החיים" של הרב סופר, ואף זה האחרון מצטט ממנו בעשרות מקומות בספרו. כדי להבדיל ביניהם נהוג לצטט את שם המשפחה של המחבר לאחר שם הספר (כף החיים סופר או כף החיים פאלאג'י).
תפוצת הספר
הספר התפרסם ברחבי העולם, כמפרש מרכזי לספר שולחן ערוך, מספר ישיבות הוקמו ללימוד הספר.
ישיבת כף החיים במרוקו
בשנת ה'תרצ"ו בחייו של הרב יעקב חיים סופר בעל כף החיים הוקמה ישיבה ללימוד ספרו בעיר צפרו. שבמרוקו עדות זו עולה משו"ת עמק יהושע[1] מאת הרב יהושע ממן אל הרב כף החיים וזו לשונו;
לכבוד הרה"ג המובהק, שמן תורק, חסידא קדישא ופרישא, מר קשישא, כקש"ת וכמוהר"ר אביר יעקב חיים סופר נר"ו (זצ"ל), הנ"ה המחבר, ספר הבהיר, כף החיים, על אורח חיים, חונה כבוד בירושלים, תובב"א.
רב גדול ומהולל מאד!
זאת להודיע לכת"ר, כי תהלות לאל יתברך לפני כארבע שנים מחודש שבט התרצ"ו ליצירה, יסדתי בחסד אלהים עלי כאן בעירנו צפרו המעטירה, בכתרי תורה, חברת עץ חיים, רובה הניכר מורכב מתפארת בחורים, מפנינים יקרים, העומדים בבית ה' בלילות, ללמוד שולחן ערוך אורח חיים, עם נושאי כליו המאירים לנו דרך חיים, ומיום אשר נגה עלינו בבית מדרשינו, אור ספרו הבהיר כף החיים[2], התחלנו בחסדי השם ללמוד בו בקביעות, ושבענו ממנו עונג רוחני, יישר חיליה דמר היושב בשבת תחכמוני. עד כאן לשונו.
גם הרב דוד עובדיה רב שכונת בית וגן בירושלים בספרו קהלת צפרו חלק ג (עמוד קעט) כותב בזו הלשון:
חברת "כף החיים" נוסדה על ידי בשנת תרצ"ו. חבריה היו קבוצת אברכים ובני תורה שהיינו קמים באשמורת הבוקר ללמוד את השלחן ערוך עם פירוש כף החיים הידוע.
חברה זו הוזכרה גם במבוא לספר חידושים וביאורים לרבי שלמה אביטבול (עמוד 11). וכן בספר קהילת צפרו מאת רבי דוד עובדיה (ח"ג עמוד קפה, ח"ד עמוד קלא).
ישיבת כף החיים בישראל
בז' באדר ה'תשל"ט הוקמה על שם הספר ישיבת כף החיים ברחוב דוד בשכונת הבוכרים בירושלים, על ידי הרב שלמה רוזנר ונינו הרב יעקב חיים סופר, שעומד כיום בראשות הישיבה. כיום מיקום הישיבה ברחוב אהלי יוסף בירושלים.
לקריאה נוספת
- יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, ירושלים תשל"ה.
- יעקב גליס, מגדולי ירושלים, ירושלים תשכ"ז (אישים וחכמים מספר 25).
- הקדמת ספר ישמח ישראל, ביוגרפיה מאת ניניו, ירושלים תשמ"ט (עמ' 1–8).
- הרב אברהם אליעזר סופר, ספר "תולדות כף החיים", ירושלים תש"ע (168 עמ').
- הקדמת ספר כף החיים, פרקים מתולדות חייו שנכתבו על ידי רבי עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף ותלמידו הראשון לציון רבי עובדיה יוסף, ירושלים תשכ"ט-טבת תשע"ה.
קישורים חיצוניים
כף החיים, באתר ויקיטקסט- כף החיים, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- הספר "כף החיים" לצפייה ולהורדה באתר HebrewBooks
- כף החיים ישיבה שנוסדה על שמו של הרב יעקב חיים סופר, ונקראה כף החיים על שם ספרו
- כף החיים, ירושלים, מהדורת תשי"ז, (עם הקדמת הרב עובדיה יוסף והרב עזרא עטייה), בארכיון האינטרנט
הערות שוליים
34151247כף החיים