ישראל נח קפלן

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ישראל נח הכהן קפלן (כ"ה באב ה'תרמ"ד, 3 באוגוסט 1884 - ו' בניסן ה'תשכ"ד, 19 במרץ 1964) היה פעיל ציוני ואסיר ציון. עמד בראש אגודות בצ'רניהיב. בישראל היה סגן יו"ר תנועת המזרחי, עמד בראשות מועצת הלוואה וחיסכון, היה מזכיר ועד הקהילה העברית של חיפה, יושב ראש המועצה הדתית בחיפה ועוד.

קורות חיים

נולד בצ'רניהיב לאיטה ולצבי קפלן, חסידי חב"ד. למד בחדרים וישיבות. בשנת ה'תרס"ו נשא את חנה בת אברהם אהרן חן, נכדתו של הרב פרץ חן, שהיה אז רב העיר צ'רניהיב. הזוג התגורר בצ'רניהיב ועסק במסחר. קפלן היה מורשה הוועד של חובבי ציון באודסה, חבר אגודת חובבי שפת עבר, יושב ראש ההסתדרות הציונית המקומית, יושב ראש הלוואה וחיסכון, יושב ראש חברת "תמיכה לעניים" שהייתה אחראית לכל ענייני הקהילה בתקופת השלטון הצארי, גזבר ועד העזרה לפליטים יהודים במלחמת העולם הראשונה, גבאי בית הכנסת "פועלי צדק", וציר בוועידות ציוניות שונות.

לאחר מהפכת פברואר כשפסקו ההגבלות על יהודי רוסיה מונה ליושב ראש הקהילה היהודית הרשמית שנוסדה בצ'רניהיב, חבר הדומה העירונית ונציג הקהילה היהודית בהנהלת העירייה. לאחר מהפכת אוקטובר ועליית המפלגה הבולשביקית לשלטון נאסרו פעולות יהודיות לאומיות גלויות והוא שירת כמנהל מחלקת האספקה הממשלתית במחלקת החינוך של פלך צ'רניהיב.

ב-1922 נאסר על ידי השלטון הקומוניסטי, כחלק ממאסרי פעילים ציוניים באוקראינה. בני משפחתו מספרים כי במהלך כליאתו כאסיר ציון הוא הגניב שופר לבית הכלא ושם תקע בו בראש השנה. בסוף 1923 שוחרר והורשה לעלות לארץ ישראל, ובי"ז בכסלו ה'תרפ"ד עלה עם משפחתו לישראל והתיישב בחיפה. כיהן כארבעים שנה בתפקידים ציבוריים ודתיים בחיפה: בשנת 1925 נבחר למזכיר הראשי של ועד הקהילה העברית בחיפה, כיהן גם כיושב ראש המועצה הדתית והרבנות הראשית בחיפה, יושב ראש מועצת הלוואה וחיסכון החל מ-1923, עד 1932 היה סגן יושב ראש מועצת "מרכז" - הממונה על הפיקוח על האגודות ההדדיות לאשראי וחיסכון בארץ ישראל, יושב ראש מועצת ומפלגת המזרחי בחיפה וסגן יושב ראש המועצה הארצית של תנועת המזרחי, חבר ועד הבניין^[1]^[2] ומראשי בוני בית הכנסת המרכזי בחיפה^[3]^[4], ומייסד הספרייה התורנית-מדעית שלידו, הנושאת את שמו.
חבר מועצת ישיבת תפארת ישראל, וחבר ועידות, מוסדות וארגוני תרבות וחסד בחיפה. נבחר לכהן כחבר הכנסת בכנסת השנייה (1951) מטעם מפלגת המזרחי, בעקבות בחירתו לכנסת נדרש לעבור עם משפחתו לירושלים. על פי עדותו של נכדו, ד"ר צבי קירזון, כאשר היה עם המזוודות ארוזות למעבר הדירה לירושלים, ויתר ברגע האחרון על התפקיד הנחשק, בטענה שאינו יכול לעזוב את חיפה, עיר שכה אהב ושירת אותה בנאמנות מאז עלייתו לארץ.^[^{דרוש מקור]}

פרסם בעיתונות מאמרים שונים בענייני ציבור. הספרייה התורנית מדעית בחיפה נקראה על שמו.

בשנת תשכ"ד נהרג קפלן בתאונת דרכים,^[5] והותיר את בתו מרים, רעיית הפרופסור בנימין קירזון, מרצה לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ושני נכדים - ד"ר צבי קירזון ורפאיה לסר.

במלאת שנה לפטירתו בא' בניסן ה'תשכ"ה החלה המועצה הדתית בחיפה להוציא את ביטאון "ארחות" והגיליון הראשון הוקדש על שמו. הרב הראשי לחיפה, הרב יהושע קניאל, כתב עליו בגיליון זה: ”היה בר אבהן ובר אוריין, ירא וחרד לדבר ה', תפקידו ומרצו הכביר העמידוהו בשורה הראשונה של אנשים בעלי כושר ארגון מעולה ביותר”. בצוואתו הותיר לבני משפחתו חפצי קדושה רבים בהם ספר תורה, אשר נמצא כיום בבית הכנסת "שירת גנים" בשכונת קריית מנחם בירושלים.

על שמו נקרא רחוב רינ"ה בשכונת קריית אליהו בחיפה.^[6]